קשרים: מה עושים כשאין חיבור?

אורן שלום,יצאתי כמה חודשים עם בחור שהיה בחור מאד מאד טוב ומבורך בהמון מעלות נפלאות לחיים זוגיים (סבלן, נדיב, לא אוהב להתווכח ועוד). עם זאת, הרגשתי שאין לנו כל כך שפה משותפת והשיחות בינינו לא 'זרמו' ולא היו מעניינות עבורי כל כך והדבר הפריע לי מאד.אני מרגישה שעשיתי כל מאמץ כדי לשנות את זה. טיילנו להמון מקומות, עשינו פעילויות משותפות וכו', הכל בניסיון ליצור את החיבור שהיה די חסר בינינו לפי הבנתי, אבל זה לא השתנה.התייעצתי עם אנשים והרבה אמרו לי שצריך להתפשר, שהתכונות הטובות מפצות... דודה שלי אפילו אמרה לי 'תתחתני איתו, אז לא יהיה לך כל כך מעניין בבית...'.זה נשמע לי די נורא לחיות ככה. אבל אני תוהה- האם אני מגזימה בדרישות שלי? האם לצפות לכימיה בסיסית ולשיחה זורמת, לפחות במידה מסוימת, זה יותר מדי? האם יכול להיות שמשהו בחוסר כימיה הוא באשמתי, אולי בביקורתיות או בחוסר זרימה שלי?תודה על תשובתך.

גילית יקרה,
עושה רושם שעשית את כל הצעדים הנכונים כדי לבנות עניין משותף, וחבל שזה לא עבד. אלא שלא כתבת בת כמה את, ואת מבינה שגם לזה יש משמעות. לו היית בת 22, ויודעת שאת לא ממהרת להתחתן, הרבה יותר קל לי לומר לך לנסות קשרים אחרים, ולחפש חיבורים אינטלקטואליים טובים יותר. לו היית בת 42, ורוצה להקים משפחה וילדים, היה לי הרבה יותר קשה לומר לך את זה, כי זמנך לעשות זאת קצר יותר. ובמידה רבה, הדבר תלוי גם בהבנה שלך של הצרכים של עצמך, ועד כמה זה יחסר לך.ברור, גילית, שאין לי כאן די נתונים, וגם לא יכולים להיות די נתונים במסגרת כזו של כתיבה בפורום, לסייע לך לראות דברים באופן בהיר יותר ממה שאת רואה היום. לזה יש צורך בשיחות אינטנסיביות יותר. ואני בודאי לא יכול לדעת אם משהו בחוסר הכימיה הוא "באשמתך". במידה רבה, הרי דרושים לזה שניים.