אושר לאחר נישואים: התמודדות עם שינוי

שלום,
אני נשואה כבר 5 שנים +1.לא יודעת מאיפה להתחיל...,אפשר להגיד שהבעיות התחילו מההתחלה,עד החתונה הכל היה טוב,סקס טוב,כבוד אחד לשנייה.התחתנו ובמקביל עברנו לגור יחד מה שיצר לחץ,בעיות,קשיים..ושם נראה לי הכל התחיל.., היום אין ביננו סקס ורוב הזמן מקללים אחד את השנייה.ניסינו 2 מטפלים זוגיים, אצל הראשון הגדרנו שהבעיה היא הסקס..,אחרי מס מועט של פגישות הפסקנו ללכת כי הרגשנו שהמטפל לא נתן לנו במה,אחרי רבע שעה סיים מפגש ולא "שפכנו" את כל מה שרצינו..אצל המטפל השני,שעדיין נמצאים אצלו, לא רואים שהשינוי יכול להיות, כל הזמן אנחנו מתנגחים אחד בשנייה, כאילו אנחנו תמיד נגד, ולא בעד...ואני תמיד מרגישה אחרי השיחה אצל המטפל רצון להתנתק, להתגרש.וזה כי הכל צף,ואף לא משתפר עם הפגישות! (בערך 6 פגישות היינו עד כה שבהתחלה הגדרנו שהבעיה היא סקס,ורק בפגישה האחרונה הגדרנו שיש קללות ומריבות אינסופיות על כל דבר)מה לעשות?אני ממש לא רוצה להתגרש,לא חושבת שזה יגרום לי לאושר,רוצה את האושר שחוויתי לפני הנישואים איתו, וגם בשביל הילד בן 3 רוצה לקיים משפחתיות בריאה ואף להרחיבה עם הזמן...אבל מצד שני, הקללות האלה,החוסר כבוד,היחס או החוסר יחס כואבים לי לא פחות מהרצון להישאר.

מקווה יקרה,
לפעמים אנחנו רוצים את מה שלא יכול לקרות. בודאי שלא יחזור האושר שלפני הנישואים, כי אז לא היו לחצים, ולא היה עוד ילד, והייתם בתהליך של חיזור. כל עוד לא תשלימי עם מה שלא יהיה, לא תהיי מאושרת.אם תגיעו לאושר, זה יהיה אחרת. זה לא יהיה אותו האושר. יכולים להיות דברים טובים אחרים, לא בדיוק אותם דברים טובים שהיו אז. יהיו גם לחצים נוספים שימשיכו. צריך לדעת להתמודד איתם, כדי שלא ישפיעו. ואלי כדאי שתחשבי, באמת, ורשמי לך את מה שנתן לך אושר אז, וברשימה נפרדת, את מה שאת רוצה שייתן לך אושר עכשיו. האם זה אותו הדבר? דברים באים על חשבון דברים אחרים. גם דברים טובים באים על חשבון דברים טובים. אם תהיי עסוקה באבל על הדברים הטובים שדעכו, לא תוכלי ליהנות מהדברים הטובים שנולדו.אתם בתהליך של יעוץ זוגי, מה שלא מונע מכם את הצורך להקשיב זה לזה, ולדעת לא להתאכזב מדברים שאינם יכולים עוד להיות. אחרת, לא תוכלו להקשיב זה לזה. אחרת, יהיה לכם קשה לכבד זה את זה. אחרת, תישארו מתוסכלים, ומשם מגיעות הקללות וחוסר הכבוד. מישהו צריך לפצח את המעגל הזה, ואני מקווה שהיעוץ יעזור לכם. תני לזה זמן, כי הסבלנות היא אם ההצלחה במקרה זה. ותנסי להוריד להבות בעצמך. סביר מאד שזה ייקל גם על הצד השני ללכת לקראתך.

תודה על המענה!רוצה להוסיף,ברור שמה שהיה לא יהיה כי אם צריך להתעצם או ללכת למקומות טובים יותר אחרת ה"ריקוד הזוגי" של שנינו לא יהיה שווה.לא הייתי רוצה לחזור להיות לפני 5 שנים, אלא הייתי רוצה את הזוגיות, התשוקה, הכבוד שהיה אז.היום יש לי דברים שאני מברכת עליהם ואף הייתי רוצה מהם יותר :)אך כדי שזה יקרה הזוגיות צריכה להבריא.קיימים דברים שאז לא שלא היו, פשוט היום הוא השתנה קצת ומרשה לעצמו כי חושב בתוך תוכו ואף אומר כל הזמן "אנחנו לא ניפרד, את מתה עליי..."לא תמיד אני מרגישה שיתוף פעולה ממנו בתהליך...

מקווה יקרה,
והרי בשביל זה אתם בטיפול. מה שניסיתי לומר לך הוא בעיקר לבחון את הציפיות שלך, ולהיות סבלנית יותר כדי שהדברים יעלו נכון בטיפול, ולתת לזה זמן כדי שיטופל כראוי.

שלום
שוב ד"ר,אכן יש בי להבות, יש בי מלא זמן להבות, עכשיו על פניו נראה שהדברים ישתנו כי אנחנו הולכים לייעוץ, אבל בחמישה חודשים האחרונים עם 2 מטפלים והגדרת בעיות לא נכונה מצידנו, אני לא מצליחה לראות את האור.בן זוגי טרם הטיפול לא היה בכלל מעוניין לשמוע על זה,ובטיפול הוא מצטדק, מחפש אישורים להתנהגותו, מייפה את המציאות, ואני בשוק, ועונה לו אז למה אנחנו כאן???!!אני לא מרגישה או חושבת שיקרה שינוי,וכבר חושבת להחליף או להפסיק את המפגשים הטיפוליים. כל הזמן יש הרגשה (ואני לא בנאדם עם רגשיי נחיתות), שהמטפל לא באמת שם בשבילנו, אם זה מענה לטלפונים תוך כדי טיפול, או פתאום יוצא כי קראו לו דחוף..(קרה פעמיים!). וכששוחחתי עימו הוא אמר בתגובה כי גם אם היה נשאר נוכח אז עדיין בן זוגי לא היה משתנה בדקות שיצא.אני בנאדם יסודי,אחראי,מסור,שאולי מה שלא מסתדר לי עם המטפל ובעלי, לא יכול גם להסתדר,או שמא אני טועה וצודקת בדרישותיי למטפל.עשיתי כבקשתך,ורשמתי מה היה לי טוב לפני ומה יהיה לי טוב עכשיו: והרשימה הייתה זהה, אני מצפה שהסקס הטוב והתכוף, הכבוד, החמימות שהייתה אז תהיה גם היום ובנוסף שיהיה אב טוב לילדנו.אני כל כך זועקת לעזרה,כי עד שהצלחתי "לאסוף":את בעלי לטיפול איתי,יש את החוסר סיפוק מהטיפול,מהצדקנות שלו..לא יודעת מה לעשות.אני רוצה עוד ילד,כל כך רוצה,אבל לא מצליחים לתקשר מחוץ למיטה..אז בטח שלא מגיעים למיטה לצערי.יש לי סבלנות,ורצון ומוכנה לעשות הרבה,ולשים איזה מסיכה שצריך שיהיה לי ולנו טוב כמשפחה, אבל כשאני רואה שדברים לא זזים, כואב לי שלא שמים עלי ואז אני חושבת אולי לחפש מפלט לאהבה בחוץ ולהתגרש...

מקפיצה

(מקווה)יהיה טוב יקרה,
הקפצה לא עוזרת בפורום הזה...Jאבל, את צודקת בכך שמטפל שעונה לטלפונים תוך כדי טיפול, או יוצא באמצע ללא סיבת חרום ממשית אינו מקצועי. גם התגובה שלו לתלונה שלך לא נשמעת כתגובה לעניין, ולא כאחד שמקשיב, אלא כאחד שחשוב לו יותר להצדיק את עצמו, ולא באופן ענייני. חבל שזה קורה.אני מבין את הקושי שלך כשדברים לא זזים, ולהחליף מטפל ועדיין לא להרגיש שדברים מטופלים כראוי זה די מייאש. חבל שזה קורה, זה נדיר, אני מקווה, אבל זה מה שקרה לך.חלק מהאשמה את נוטלת עלייך: "הגדרת בעיות לא נכונה מצידנו" – לא ברור לי מה מפריע לך להגדיר את הדברים נכון יותר. מובן לי שבן זוגך מצטדק ומחפש אישורים למעשיו. זה קורה גם למי שלא בסדר. ברור לי גם שכאשר הוא לא לוקח אחריות, גם לך קשה לקחת אחריות לדברים שבהם את לא בסדר. התוצאה היא שהיעוץ הזוגי הופך להיות טיעונים מול שופט, והיא לא צריכה להיות כזו בכלל.גם הרשימה של לפני ואחרי לא אמורה להיות אותה רשימה. טוב, אולי כן, וכמו שאמרת עם תוספות, אבל עם דגשים אחרים, ורמת חשיבות אחרת לדברים השונים. מכיוון שאיני מטפל בכם, לא אוכל לסייע לך הרבה מעבר לזה, רק לומר את מה שאמרתי, בתקווה שתביאי את זה לטיפול, ושתתחילי לומר מה את רוצה, אולי במקום לומר מה לא בסדר. באיזה שהוא אופן מסתורי כמעט, כשעושים זאת, יותר קל אחר-כך למצוא דרכים להגיע לזה.

שלום
ד"ר,לא הגדרנו נכון מראש את סיבת פנייתו לטיפול, שכן פנינו לטיפול כי אנחנו רוצים עוד ילד, אך לבעלי יש בעיה של שפיכה מעוכבת, מה שלא היה לפני החתונה, ומה שלא יודעת מתי התחיל כי מאז החתונה הסקס ירד עד נעלם..,וכשניסינו בשנה האחרונה חצי מהפעמים גמר, ובחצי או יותר לא, אז הבנו שצריך לבדוק.. ורק אחרי כמה חו' של "טיפול" שזו ההגדרה שלשמה הגענו, צצו ביננו אין סוף ריבים שקיימות והיו קיימות לפני הטיפול שאולי הם מקור הבעיה, ולכן רק בפגישה האחרונה העלנו אותם, ואז המטפל השיב שאם זה המצב..כרגע לא כדאי בכלל לחשוב על עוד בייבי...מעציב אותי, כי שוב אני מרגישה אינפורמטיבית, וללא סיוע כל כך למה ואיך, ושוב הכי קל לעזוב ולחפש מישהו אחר שיטפל, אבל ברור לי מאוד שאף מטפל טוב ככל היהיה (ושניהם ממש מהמומלצים) לא יכול לגרום לאדם להשתנות...,אלא האדם מחליט על עצמו!אני באמת נואשת, לא בטוחה שאני צריכה ללכת לאותו מטפל, שכן הוא מטפל מיני והוא חשוב לי לצורך אם יהיה צריך להחליט על ההזרעה שכן אין תקווה ש"יצא" מבעלימה דעתך?

מקווה יקרה,
אם כך, הגיע הזמן שתגדירו בדיוק מה אתם רוצים. בכלל, כל העניין נראה לי שהוא לא ברור לכם, ושלא עשיתם שעורי בית נכונים. יש הבדל משמעותי בין טיפול פוריות לבין טיפול מיני, למשל. זה ממש לא אותו הדבר. אם כי, יש מטפלים מיניים שהם גם עוסקים בטיפול זוגי. בדקו היטב מה אתם רוצים, מה יש בשוק, ומיהו איש המקצוע שאתם צריכים. כרגע, נראה לי שאתם צריכים טיפול זוגי קודם, טיפול מיני אחר- כך, כדי לדעת איך להתנהל עם השפיכה המעוכבת, ולבסוף, רק לבסוף, אם זה לא מסייע לכם להכנס להריון (כאשר הזוגיות שלכם יציבה וטובה מספיק), רק אז ללכת לטיפולי פוריות.

מודה לך על המענה!!!זה בדיוק מה שהבנו יחד עם המטפל שצריך אכן לעשות.הלוואי והכל יצליח!!קשה קצת עם התהליך, יום בא לי להתגרש כי אני רואה שהוא לוקח 2 צעדים אחורה ויום הוא מראה נכונות מעטה של רבע צעד...נשאר לי רק לקוות...