שקט נפשי: כשלא מתאים, אין סיבה להישאר

החלטתי לעזוב עבודה בגלל האנשים שנמצאים בה. לא מרגישה שאפסיד משהו- ההפך.אני לא חושבת שזו בריחה או שכן? איך לי את הכוחות להתמודד איתם, גם ככה אני מתמודדת כרגע עם קשיים אחרים.עד לפני שהתחתנתי(שנה) בחרתי איפה להיות, מתי ועם מי. היום אנחנו שניים וכל אחד מביא איתו חבילה שבנויה ממשפחה חברים ועוד כמה דברים...אני לומדת איך להתמודד במצבים שבעבר בחרתי להתרחק בשביל הזוגיות, לפעמים מצליחה לפעמים פחות.יש מצבים שמעירים לי שאני בורחת ןאני חושבת שלא כי אם ארצה להיות שם אז אהיה, ולא אתן לאף אחד למנוע ממני משהו שאני רוצה בו.אני לא בן אדם מושלם אך אנשים קנאים, לא אמיתיים, רכלניים, לא טובים בעיניי מרתיעים אותי, גורמים לי להתרחק, מדוע אני חייבת לעמוד מולם לענות להם להשתיק אותם? למה הרצון שלי להתרחק מצטייר בעיני אחרים כבריחה? אחת שלא יודעת להתמודד, כשאני רואה בכך סתם ביזבוז אנרגיות. האם אני חושבת נכון, בריא נמאס לי שכולם רואים אותי כמשתפנת, או שכן??

לא מושלמת יקרה,
אם יש מקום שבו את לא רוצה להיות, כי לא מתאים לך, אין סיבה שתהיי מושפעת מאנשים אחרים שיגידו לך שאת פוחדת מעימותים. אם את לא אוהבת להתעמת, אם לא נוח לך במקום עבודה שדורש עימותים מתמידים, אין שום סיבה שלא תחפשי מקום שיתאים לך יותר מבחינה מקצועית וחברתית. הבריאות הנפשית והשקט הנפשי חשובים יותר. הדבר היחיד שאת צריכה לבחון, אם את נתקלת בביקורת חוזרת, היא אם זו התגובה הטיפוסית שלךבכלמצב של עימות, וכן גם, האם את חושבת שההתנהגות של המבקרים במצבים דומים מתאימה לך. לאחר שתשקלי את הדברים, סמכי על עצמך לפעול כפי שאת מבינה ויודעת שמתאים לך.

תודה על התיחסותך.אני יודעת גם להתעמת וכשצריך לענות, משתדלת לעשות זאת בצורה בוגרת בלי לרדת לרמות נמוכות אני לא אוהבת לפגוע גם כשפוגעים..אך כשאני נתקלת בכמות כל כך גדולה של אנשים מסוג שכתבתי קודם אני מעדיפה ללכת אפשר לומר "לברוח" למקום נעים יותר.אנשים די מחפשים את קרבתי מהסיבה שרוצים לדעת עליי הכל.ואפרט, אני באה ממקום אחר ממרכז הארץ למקום קטן בצפון ששם כולם רוצים ןחייבים לדעת עלייך הכל ואני אדם שמאוד אוהב את פרטיותו ולא אוהבת שמחטטים בחיי ולא מחטטת בחיו של אחר. אז חלק מתאמצים להתקרב ולדעת וחלק אחר רואה בי כשונה במובן השלילי כי אני לא מספקת להם את מה שהם רוצים. וזה לא שאני נאיבית כי בכל מקום תמיד קיימים האנשים מהסוג הזה אבל שם זהכולםמלבד חברה אחת שהכרתי. זאת כמות כל כך גדולה של אנשים שזה ממש מפחיד אני מחייכת עכשיו, אתה לא יודע מה הם עושים ואומרים לי או לחברה שלי על כך שאני עדיין לא נכנסת להריון אתה לא מתאר לך לאיזה רמה אנשים יורדים.בעלי לא כל כך מבין את הקושי כי הוא רגיל לזה הוא גר שם (קיבוץ-בטח אומר לך הכל) ואני מתקשה מתאמצת אך מתקשה... לכן תןדה על העידוד אמשיך להיות מי שאני אסמוך על עצמי ואפעל כפי שפעלתי עד היום ושכולם יחשבו מה שהם רוצים. חיזקת אותי חן חן לך אתן לבעלי לקרוא שורות אלו מאדם אובייקטיבי.