שליחות, בדידות ואשמה: מה עושים?

שלום רב,
אני בת 31 נשואה 3 שנים +תינוק בן שנה וחצי.לפני כ-3 חודשים עברנו להתגורר בחו"ל עקב שליחות מטעם עבודתו של בעלי.עזבתי משרה בכירה עם תנאים ומעמד בישראל, וכאן אינני עובדת ומשמשת בעיקר בתור עקרת בית וטיפול בבני המקסים (הוא הולך פעמים בשבוע בשעות הבוקר לגן ל5 שעות) ושאר הזמן אני עמו.בתקופה האחרונה יש ביני ובין בעלי מתחים רבים, יותר נכון אני המתלוננת ו"הלא מרוצה " מבעלי, שאינו עוזר ונותן יד ולו במעט בבית וכן בהשקעתו בילד -הוא מעניק לו המון חום ואהבה אך אינו משקיע בלשבת עימו, לשחק איתו וכד'. הדבר מפריע לי בעיקר מכיוון שבעלי ואני הינם הדמויות המשמעותיות המבוגרות הבלעדיות (חוץ מהגן במינון נמוך) , ובגלל זה יש לנו אחריות ומחוייבות שבעתיים להעניק ולתת לו (אין סבא וסבתא פה וכד') הן מבחינה רגשית והן מבחינת תשומת הלב (האומנם?)כמו כן , אנו נמצאים באיזור שאין כמעט ישראלים או קהילה יהודית , דבר הגורם לנו להיות המון המון לבד רק שלושתינו (עם כל היתרונות והחסרונות).בגלל שאנו לבד הכל מוקצן ויותר קשה....לאחרונה אני מרגישה שכל מה שבעלי עושה מרגיז אותי, מעצבן אותי, ומעבירה ביקורת על כך אני ממש מרגישה שיש לי כלפיו אנטי!!!אני ממש מרגישה שהמצב הולך ומתדרדרמה יכולה להיות הסיבה לעויינות שכזאת?ובכלל מה דעתך על המצב?אודה ואשמח לשמוע עצה/הכוונהמודה לך על הפורום הנפלא , אני ממש נהנית לקרוא את תשובותיך.

יעל יקרה,
הייתי מתפלא לולא היית עויינת אותו. לפחות בהתחלה. היית בארץ במצב טוב, עם מעמד בכיר, פעילות אינטלקטואלית וחברתית, והרגשת שאת חשובה ובעלת ערך, והפכת להיות בודדה, כשהבן שלך ובן זוגך הם החברה היחידה שלך. לא פלא שאת מטפסת על הקירות, ולא פלא שאת מאשימה אותו בכך. אך טבעי הוא. ובעיקר כשאתם לא כל כך מבינים את הסיבה, ומתחילים להיות עויינים זה לזה, ולהטיח האשמות. האשמה היא כנראה בכם, אבל לא בכיוון שבו אתם מסתכלים היום.העניין הוא שלא צפיתם מראש שזה מה שיקרה לכם. הוא הלך לשם, אני מניח כי זה נותן לו קידום בעבודה, ואולי גם עבודה מעניינת, ואת הלכת לשם כי ויתרת, ואולי גם כי חשבת שתהיה הרפתקה מעניינת, ואין כל כך. ואני מניח שאת מאשימה גם את עצמך, וגם זה אך טבעי, וזה לא מוסיף לך בריאות. לו הייתם צופים מראש את האפשרות הזו, הייתם מתחילים אולי עוד מהארץ, לחפש לך עיסוקים משלך. לא עשיתם, אז הגיע הזמן שתעשו: חפשי דברים לעשות, גם אם תצטרכו להביא מטפלת הביתה. קחי קורסים, למדי שפות, חפשי חוגים, פעילות חברתית, אולי תשתלבי בשליחות בצורה כזו או אחרת – ועשי משהו, גם אם זה יעלה לכם בכסף, אחרת זה יעלה לכם בטיפול זוגי, ואולי גם בזוגיות.