שיקום לאחר בגידה: עצות מעשיות

שלום,
אני נשואה מעל עשרים עם שלושה ילדים.לפני מספר שבועות, גיליתי שבעלי בוגד בי. הוא הודה, אם כי לא פירט. בהמשך גיליתי שהוא בוגד כנראה לא עם אחת, וגם סיפר הכל ל"ידידה" נוספת, בצורה שבה לא מדברים עם ידידה.בתחילה החלטתי שיעזוב וזה היה הכיוון, למרות שהוא אמר שהוא רוצה לשקם, מוותר על הכל הקשרים שהם שום דבר בשבילו וכו'.לאחר מספר ימים גיליתי שהוא ממשיך עם השיחות (הקשבתי לו) והודעתי לו שזה נגמר.הוא אמר שהוא רוצה ללכת לייעוץ ולאחר מחשבות ארוכות ואין סופיות, ושיתוף חברה טובה, החלטתי לתת לנו צ'אנס.רקע: היחסים בשנים האחרונות היו קרירים, סקס כמעט לא היה ובודאי שלא חיבה. פשוט ניהלנו בית, עם מעט מאוד קשר, למרות שכלפי חוץ אחרים אולי לא הרגישו.רקע נוסף: בעבר הרחוק היה לי רומן שנמשך תקופה ארוכה. הרומן נגמר לפני מעל 10 שנים ולא התחדש. זה היה בתקופה קצת קשה שעברתי.לאור העבר, ולאור העובדה שאני הגעתי למסקנה שאני כן אוהבת ורוצה לתת לנו צ'אנס אמיתי, החלטנו ללכת לייעוץ. היינו בשלוש פגישות, טובות, שבהן דיברנו הרבה ויצרנו בסיס לשיקום. חיי הסקס סוערים כפי שלא היו מעולם והוא מרוצה מאוד וגם לי טוב. גם התקשורת השתפרה פלאים.הודעתי לו - שאנסה לסלוח כי אני יודעת שתרמתי הרבה לקרירות ולחוסר הסקס שהיה, ואני יכולה להבין למה הוא פנה לאחרות, אבל אם אגלה בעתיד, כשהיחסים טובים ויש הרבה סקס קשר כלשהו, אפילו טלפון שהוא עשה לאחת ה"חברות" שלו, הפרידה תהייה מיידת וקשה, ללא סליחה וללא מחילה.הבעייה שלי - אני ממשיכה לחשוד, מחטטת באי מיילים, ב SMS ובקיצור - יש ימים שבקושי מצליחה לעבוד מרוב מחשבות. כמובן שאני שואלת אותו והוא טוען שהכל נגמר לחלוטין. מכיוון שגם לפני כן הוא טען את זה (בימי הגילוי, לפני כחודש), ואז שמעתי שיחות - מאוד קשה לי להאמין.איך בונים אמון? מה אפשר לעשות כדי להמשיך והתקדם בזוגיות ולהשאיר את המחשבות השליליות וחוסר האמון מאחור?אני חושבת שזו הפעם הראשונה בחיים המשותפים שלנו, שבאמת הקשר הרבה יותר טוב. אני מרגישה שזה יהיה פיספוס לזרוק הכל רק בגלל מחשבות שליליות, ומצד שני יש שעות וימים שאני מרגישה שאני לא יכולה לסלוח, ורוצה לגמור הכל ביננו.האם יש דרך לשקם? אני מתכוונת להמשיך בפגישות (אם כי עשינו הפסקה עם זה של כשלושה שבועות).אשמח לעצות.תודה,פרח

פרח יקרה,
בהחלט יש דרך לשקם. אבל חשוב מאד בשלב זה לא להפסיק את היעוץ הזוגי שלכם לכל כך הרבה זמן. פגישות יעוץ יש להן דינמיקה חשובה, והפסקה ארוכה מניחה לכם לשקוע במחשבות רעות, ולסגת. הקפידי לבצע את הפגישות באופן סדיר, והעלי את החשדות שלך, ואם את מרגישה שאת לא מקבלת מספיק מקום להעלות אותן בפגישות ביחד, בקשי פגישה בנפרד. טבעי שהמחשבות האלה ישנן, שכן הן באו על רקע מסויים, אבל מטרת התהליך שאת עוברת היא ללמוד לתת אמון מחדש (וכן, גם ללמד אותו להיות אמין יותר). אל תעשי בתהליך הזה הנחות.

תודה על התגובה! בתקופה כזו מבובלת והזויה אני מרגישה שאני פשוט צריכה הכוונה - המחשבות ממש "מטביעות" אותי.היינו בפגישה נוספת, שהיתה לא קלה לי, אבל בסופה יצאתי עם תובנות (אחרי תהליך עיבוד): לנסות לראות את חצי הכוס המלאה - את העובדה שהוא רוצה (לפחות אומר שרוצה) לשקם, אומר שהוא אוהב, אומר שזה היה בשבילו "רק מין" ולא שום דבר ריגשי (לצערי, אני ממש, אבל ממש לא מאמינה לו).אני מנסה בכל כוחי להתייחס רק לטוב ול"יש" ביננו, שהוא נהדר בתקופה האחרונה.אבל, אני עדיין אובססיבית - בודקת טלפון, SMSים ואי מיילים, חושדת כמו אני לא יודעת מה, וזה מעכיר את האווירה. קשה לי להאמין שהוא באמת גמר עם זה, למרות שהוא נשבע, וגם מאוד מתעניין וכו'.הבעייה העיקרית שלי, כרגע, היא שאני מרגישה שאני נמשכת אליו ואוהבת אותו מאוד, אני גם אומרת לו את זה כל הזמן, וגם במיטה, להבדיל מן העבר, אני בעיקר מתחילה איתו ולא הוא איתי. אבל, אני מרגישה שהוא אוהב הרבה פחות ממני - הוא פחות נוגע (ממה שהייתי רוצה), פחות מתקשר, מתעניין אבל פחות ממני, ובקיצור אני מרגישה מתוסכלת מהמצב וחוששת שמה הוא משתדל לשמור על הקיים, שמאוד נוח לו (הבית הילדים ואני שנחמדה אליו יותר מאשר אי פעם בעבר), אבל לא באמת אוהב.אחד הפחדים הגדולים שלי הוא שמכיוון שעליתי על רומן שלא היו לו כוונות להפסיק - ובטח שלא למאהבת שלו (שהיא גם נשואה, אני יודעת מיהי ואת כל הפרטים עליה - לא ממנו, גיליתי לבד), אני גם יודעת שהיא אמרה לו שהיא מאוהבת בו (ראיתי מייל והוא הודה). אני מפחדת שיש לו עדיין רגשות אליה, ועל כן הוא לא ממש מצליח לאהוב אותי כפי שהייתי רוצה. כמו כן אני חוששת מאוד מאוד מאוד שהרומן יתחדש (הוא נשבע כמובן שלעולם לא יפגע בי שוב, שהוא לא ידע שיהיה לי כל כך אכפת בגלל האדישות שהיתה בייננו).הפחד מהתחדשות הרומן כל כך גדול עד כשחשבתי ליצור קשר עם בעלה של המאהבת ולספר לו על אשתו המקסימה.... ולחילופין,ליצור קשר עמה. ברור לי שהדבר הרסני ואם אני רוצה שהשיקום שלנו יצליח יהיה לא נכון לעשות שום צעד כזה בכיוון.הוא גם לא מוכן בשום פנים לדבר ולדבריו "לחפור" במה שקרה, לא מוכן יותר לשאלות בנושא (הוא לא סיפר כמעט כלום, כל מה שאני יודעת זה ממיילים שמצאתי ומשיחות שהקשבתי להן) אבל הוא הודה ברומן של כמה חודשים (לדבריו - רק סקס, לא רגש...). קשה לי עם זה, כי זה מה שמעסיק אותי כמעט כל היום - קשה לי לעבוד (היום לדוגמא, רק קראתי את כל הפורום שלך - מהתחלה ועד הסוף, כדי למצוא עוד מידע ועצות - ואני חושבת שהעצות שנתת לאנשים הן מדהימות!).לאחר הפגישת יעוץ האחרונה שהיתה, שממנה יצאתי כועסת הוא אמר - אמרתי שלא צריך ללכת זה מעלה בנו דברים לא טובים- אני לא אבוא יותר לפגישות הללו. לדעתי כמובן הוא טועה, שכן שם הבנתי, אם כי אחרי תהליך עיבוד של מספר שעות, שאני צריכה לשנות גישה ובאמת לראות את ההשקעה שלו והרצון שלו ולנסות לקבל את זה כאמת. לנסות להנות מהטוב שיש עכשיו, ושכל ה"חפירות" רק יהרסו ויגרמו לא להתרחק.ניסיתי לשים את האגו בצד ולחשוב האם יהיה לי טוב יותר ביחד או לחוד? איתו או בלעדיו? לתת צ'אנס לשיפור? וכמובן שהחלטתי על נסיון, אמיתי, לשפר. בינתיים היה חודש מדהים, אבל המחשבות הורגות אותי.איך יוצאים מזה? איך מפסיקים לחשוב כל שנייה על "עם מי הוא מדבר עכשיו" ומה הוא עושה עכשיו? הרי אין לזה סוף.הוא גם נורא כועס על מה שהוא קורה לו "איומים", כיוון שאמרתי לו, ולא פעם אחת, שסלחתי כיוון שהקשר ביננו לא היה טוב ועוד סיבות מהעבר שלנו. אבל, אם אגלה בעתיד הקרוב או הרחוק, שהוא חידש את הקשר עם אחת מהבנות (ומדובר, לצערי, ביותר מאחת), אני אחתוך הכל מידית, בלי אופציות.הוא קורה לזה איומים. אני אמרתי שזה לא איומים, זה המצב וחשוב לי שהוא יבין את המחיר שיהיה לכך. האם עשיתי טעות? האם זהו איום? היה לי חשוב להבהיר, שבמצב שבו יש ביננו אהבה, קשר, סקס, רגש וכו' הפגיעה בי תהיה בלתי הפיכה (גם כך הפגיעה היתה ברמה של אבל!!!).אני חייבת שלא חשבתי בחלומות שלי שארגיש כך אם אגלה שהוא בוגד. חשבתי שהוא כבר לא מעניין אותי, שאני אדישה אליו, לא נמשכת אליו וכו'. האם המשיכה שאני מרגישה והאהבה שאני מרגישה כרגע הן אמיתיות או תוצאה של משהו אחר?אם הוא יסרב להמשיך ביעוץ, מה לעשות? ללכת לבד? אני מרגישה שזה חשוב לי מאוד. אני חייבת לדבר עם מישהו. אני חושבת שזה חשוב גם לו.אשמח אם תמליץ לי על ספר שמדבר על זוגיות במשבר ואיך יוצאים מזה - האם יש משהו ספיציפי לבגידות?קשה לי. קשה לי. קשה לי. איך רואים את הBRIGHT SIDE? מצטערת עם ערבבתי כל מיני נושאים ומשפטים, הכל נראה לי קשור וחשוב לציון.תודה רבה מראש על התייחסותך!

פרח יקרה,
בודאי שמבחינתו לא כדאי להעלות את הנושא, כי את כואבת אותו והוא רוצה לחסוך לך את זה, והוא המואשם הנצלב, והוא רוצה לחסוך לו את זה. אלא שאם לא תצליחו לדבר על זה, הפגיעה שלך תישאר, ואחרי שהיא תשכך משהו, עדיין יישאר חוסר האמון שלך בו. את צריכה ללמוד לבטוח בו מחדש, והוא צריך ללמוד לסייע לך לבטוח בו. זו עבודה של שניכם, אבל את צריכה להבין שהעבודה שלך יותר קשה בעניין הזה. רגשית, כלומר. את בחרדות, ואת צריכה לעבור טיפול נגד חרדות, וככל שהוא יהיה יותר שותף פעיל לזה, כך הטיפול הזה יהיה יעיל יותר, כי יותר תלמדי לסמוך עליך שהוא לצידך כשקשה לך.לגבי חומר קריאה, אני מציע לך לקרוא את כל מה שכתבתי בפורום הזה, במשך השנים, על בגידה. הקישי על הקישורכאןכדי למצוא זאת.

אני לא יודע אם כל מה שעובר עליך זה דבר נורמלי או לא, אבל אני נמצא כרגע בדיוק באותה סיטואציה ועובר עלי בדיוק של מילה במילה מה שעובר עליך ויש לי כל הזמן צורך לדבר עם מישהו שמבין את זה.