שינויים בזוגיות: מה באמת קורה?

ד"ר חסון שלום,
אני נשוי כ-5 שנים ואב לשניים. אשתי ואני בתחילת שנות השלושים לחיינו.באופן כללי החיים שלנו טובים, אין לנו בעיות כלכליות או מצוקות חומריות כלשהן. חיי הזוגיות שלנו לעומת זאת, כבר מזמן אינם תקינים בלשון המעטה וסובלים מאין ספור ריבים על אין ספור נושאים, כולל יחסים עכורים בין אשתי ומשפחתי, חלקם גרמו למשקעים וצלקות נפשיות אצל שנינו. שנינו מרגישים לא אהובים ולא מוערכים ונדמה כי למעשה אין לנו כמעט תחומי עניין משותפים או דעות משותפות גם בנושאים פעוטים ויומיומיים. במקרים רבים בשנים האחרונות, תהינו גם בקול רם מדוע אנחנו בעצם נשארים יחד. כבר זמן רב שאני חש שהיא אמנם מאוד יקרה לי, אך יחד עם זאת אני לא חש אהבה או משיכה ממשיים כלפיה. חיינו מתנהלים רוב הזמן כזוג שותפים תחת קורת גג משותפת. חשוב לציין שבעיית המשיכה ואהבה בעיקר שלי. אינספור פעמים שאלתי את עצמי אם זה קורה אצל כולם ואם זה הכי טוב שאי פעם יהיה לי וכמובן שגם הילדים, שאני מאוד קשור אליהם, הם גורם מרכזי בשיקול להישאר יחד ו"לסבול בשקט" או להיפרד.לאחרונה קיימתי קשר עם אישה נשואה, אם לילד. הקשר התחיל מידידות טובה של כשנתיים. בחודשיים האחרונים היחסים בינינו הפכו למאוד רציניים עד כדי התאהבות הדדית וקשר רגשי חזקים מאוד. במהלך כל התקופה גילינו המון תחומי עניין משותפים והבנה הדדית, כאלה שהיו כל כך חסרים לה ולי בחיינו עם בני הזוג שלנו, בין השאר גם משיכה מינית. בשלב מסוים החלטנו כי לא ניתן להמשיך כך ועלינו להחליט אם להישאר עם בני הזוג שלנו או לנסות להתחיל מחדש יחד. שנינו התוודינו על מעשינו.אשתי, למרות שכעסה והתאכזבה מאוד, אמרה כי היא אוהבת אותי מאוד ולא מעוניינת להיפרד. הקשר הזה גרם לי להבין שאני לא צריך לקבל את החיים כפי שהם, כי אפשר שיהיה אחרת ואפשר שיהיה יותר טוב ולכן גם אמרתי שמצידי אני לא מוכן להמשיך יותר לחיות באופן שחיינו עם או בלי כל קשר למה שקרה.כעת, במשך תקופה של כחודש, חל שינוי דרמטי באופן התנהגותה של אשתי, דברים שמעולם לא הייתי מאמין כי הם אפשריים, ביניהם שינוי של 180 מעלות של היחסים בינה ובין משפחתי, ולכאורה המצב בינינו ממש נפלא. אני מצידי עדיין לא מרגיש משיכה או אהבה, רצון לחבק או להיות יחד, למרות שאני מאוד מעריך את המאמצים שלה ומשתדל, עד כדי מעמיד פנים ורוצה שדברים בינינו יסתדרו. אני חש אשם שאני לא מצליח להשיב את הרגשות העזים והרצון הבלתי מתפשר של אשתי לתקן את כל מה שהתקלקל בינינו. יש בי גם התלבטות קשה כיצד לקבל שינוי פתאומי זה. התרשמותישהשינוי כן ובא מהלב, יחד עם זאת קשה לי לשכוח את השנים הארוכות והקשות בינינו. אשתי טוענת שכפי שהיא פתחה דף חדש גם עלי לשכוח את כל מה שהיה ולהתייחס למצב החדש כמצב אמיתי והקיים. האם ייתכן שינוי כזה? האם הוא עלול לנבוע מהחשש מפרידה או המוחשיות הפתאומית שהיא עלולה לאבד אותי? האם ייתכן שברגע שהיא תחוש שוב "בטוחה" היחסים החזרו להיות כפי שהיו לפני המפץ הגדול?עם כל זאת אני גם מרגיש שאני רוצה להיות עם האישה האחרת ולא מצליח לראות בבירור מה הדבר הנכון לעשות עבור עצמי, עבור הילדים, עבור אשתי ובכלל. ברור לי כי ייתכן ומערכת היחסים השנייה לא תחזיק מעמד, אולם קשה לי להשתחרר מהתחושה כי היא האחת בשבילי.האם ייתכן שתחושה זו נובעת רק בגלל הריגוש שנובע מהרצון למשהו בלתי מושג? פנטזיה? האם ייתכן שאני לא רואה ומעריך נכון את מה שיש לי או לא חש את האהבה והרצון להיות יחד כי אני תופס את אשתי כמובנת מאליה? האם כדאי, צריך או אפשרי להמשיך חיים משותפים, בתנאי שיהיו ביחסים טובים כמובן, גם ללא אהבה אמיתית ומשיכה לבן הזוג? האם האהבה והמשיכה יכולים להבנות מחדש?אין לי ספק שאין תשובות פלא וכי לכל החלטה תהיה אשר תהיה, יש מחיר, יחד עם זאת אשמח לעצתך.

אלמוני יקר,
העלית הרבה שאלות, והרבה אפשרויות, ולמען האמת כולן אפשריות. כלומר, שאולי השינוי שחל באשתך הוא משמעותי, אבל גם אולי שהוא כרגע רק תוצאה של לחץ והפחד לאבד אותך. כדי שהשינוי הזה יימשך, אשתך גם צריכה לעבור תהליך של הפנמה, שיכול להיות שכבר נעשה בשל הטלטלה, ואולי עדיין לא הושלם. כך או כך, אתה לא עברת תהליך כזה.גם לא אמרת מה קרה למאהבת שלך, לאחר הגילוי שעשתה כלפי בעלה. לפי השאלות שאתה שואל, אני מבין שזו אופציה בשבילך. למרות שלא כתבת זאת, אני אפילו חושד שהיא ובעלה נפרדו, ואתה בעצם "לא מילאת את חלקך בעיסקה". קח בחשבון שככל שאתה מאריך את ההתלבטות שלך, המאהבת שלך תבטח בך פחות. היא כרגע מודדת עד כמה אתה רוצה אותה, וככל שאתה משהה את ההחלטה שלך היא לומדת עד משהו על האהבה והצורך שלך בה.כך שכרגע אתה נמצא בקשר עם שתי מערכות דינמיות, המשתנות כל הזמן. המערכת האחת היא אשתך שעברה שינוי, ולבטח ממשיכה לעבור שינוי, לכאן או לכאן, ומקבלת ממך בכל רגע מידע על הסיכוי לשקם את הזוגיות שלכם. המערכת השניה היא המידע שאתה נותן למאהבת שלך, ברצונך ושלא ברצונך, על מידת האהבה שלך כלפיה. אתה עצמך, לכן, נע בין הצורך ביציבות, לך ולילדים שלך, בחיים עם אשתך, כאשר אתה לומד על הצורך שלה בך בעזרת השינוי הזה שלה, לבין הצורך באהבה, ריגושים וסיפוק בעוצמות גבוהות יותר, שמספקת לך המאהבת.וכפי שכתבת, אין תשובות פלא, ומה שנשאר לך הוא להחליט. אם אתה מחליט לחיות עם המאהבת, מוטב שעה אחת קודם (אני חושב; לא כתבת הרבה על מה שעובר עליה, ולכן אני רק מנחש את מה שנראה סביר). אם אתה מוכן לוותר על היחסים עם המאהבת, ורוצה לבחון את היחסים שלך עם אשתך, יש לך יותר זמן.