שינויים בזוגיות: התמודדות עם שינויים

היי, אני בת 33 נשואה בשנית יש לי ילדה מנישואים קודמים ותינוק בן שנה מנשואים נוכחים. אנחנו נשואים כשנתיים אלו גם נשואים שניים של בעלי ויש לי ילד מנשואים קודמים. בתקופה התחלתית כשהכרנו הכל היה פשוט מושלם היה מחזר המון מפרגן הייתי מרגישה את האהבה הגדולה שלו אליי. אפילו היה מקנא לי שאני הייתי מרגישה על גג העולם. היה מאד רומנטי כותב שירים מסמס לי המון במהלך היום יותר מדברים בפון היה מחכה להפסקה שלי בעבודה כדי לשמוע אותי. והיום אחרי שלוש שנים שאנחנו ביחד...אני כבר לא מרגישה את אותם הדברים המדהמים שחווייתי הכל נעשה שגרתי המינונים של הנתינה והאהבה שלו ירדו. שוחחתי איתו בנושא הוא טוען שהוא נותן המון מעצמו שמה שהיה בעבר פשוט היה כך היות ורק הכרנו ...אני מרגישה מאד מרומה ...כי אחת הסיבות שהתחתנתי איתו זה עצם היותו רגיש רומנטי עדין ...אני נמצאת כל הזמן בחיפשוים אחרי האהבה שלו ...וזה מעמיד במצב מאד לא נעים מולו. אני תיד הייתי המחוזרת על ידיו והיום אני מחפשת את החום הזה .......אציין שאנחנו זוג מדהירם יש ביננו חיבור יטוב סקס מצויין . אוסיף ףואציין שהוא מבחינתו אנחנו נשואים אני שלו אין לו שום צורך לכבוש אותי. מה האם אני קטנונית מידי שאני מחפשת את מה שהיה בעבר?

אלמונית יקרה,
אני מבין את התסכול שלך. אבל במובן הזה, יש בודדים נשואים שנשארו "לא מרומים". התנאים משתנים תמיד. היחסים משתנים תמיד. בזוגיות טובה, העוצמות פוחתות עם השנים, בעיקר של ריגושים ותשומת לב, ועוד יותר כאשר הלחצים עולים (ועוד ילד זה עוד לחצים, התפתחות קריירה של אחד לפחות מבני הזוג זה עוד לחצים, עניינים שקורים אצל ההורים זה עוד לחצים, וכן הלאה), אבל היציבות והבטחון זה בזה בדרך כלל עולים.אם קשה לך להתמודד עם זה, ואת חושבת שהקושי רק אצלך, לכי לטיפול פרטני. אם את רוצה שהוא ייתן יותר מקום לתחושות הללו שלך, ושיידע להגיב אליהן, אולי כדאי שתלכו ליעוץ זוגי - לא כי יש בעיות בזוגיות, אלא כדי ללמוד להתמודד עם שיגרה מבלי לשקוע למחשבות לא טובות. אם הוא ילמד לתת לתחושת הללו שלך מקום מבלי להרגיש אשם ומתגונן, שניכם תרגישו טוב יותר.