התקדמות ביחסים ושינויים אישיים

שלום,
אני פונה אליכם בכדי להתייעץ עימכם, ולנסות ולהבין היכן אני עומדת.הכרתי בחור לפני יותר משנה וחצי. שנינו בני 38+. לאחר כארבעה חודשים, עברנו לגור יחד.לפי מיטב הבנתי, הבחור לא ממש גר עם בחורה לפני (או שמהו כזה לא ברור...). מערכות היחסים שלו היו קצרות בעיקר,הארוכות שבהן נמשכו בערך כשנה+. אני הגעתי לאחר שחוויתי מערכת יחסים יציבה וארוכה מאוד.עם המגורים המשותפים החלו חיכוכים בנוגע לכל הדברים הנוגעים לזוגיות. חלוקת תפקידים, בילויים ויציאות, תידות יחסי מין...בקיצור, כמו שאמרתי, כל הנושאים הזוגיים. ניסינו לפתור אותם בשיחות. יש לציין שהשיחות נעשו תמיד בצורה מכובדת ומבינה.במהלך הזוגיות גם צברנו חוויות חיוביות, נסיעות לחו"ל, קשר מצויין עם המשפחות, וכו'...הוא הבחור שתמיד רציתי לפגוש, והוא טוען שכך גם כלפי. ואולם, החל מהפעם הראשונה שהעלתי את נושא העתיד, הקמת משפחה ומחוייבות,קיבלתי תגובה מתחמקת, לא החלטית, והוא לא יודע. בפעמים האחרונות שאל מה אני הייתי רוצה.לפני כחודשיים נפרדנו לחודשיים, מתוך כוונה לתת לו מקום, שיחליט עם עצמו מה הוא רוצה, ומה תכניותיו בנוגע אלינו בעתיד.הוא לא הבין את עזיבתי, ונפגע מכך מאוד. אני יזמתי חזרה וקשר, במטרה לנסות שוב, ולראות שהמחלוקות אכן היו בסיסיות,וכן יש רגשות טובים וחמים, מבחינתי גם אהבה. שוב היה לנו כחודשיים טוב, ושוב עלו נושאי מחלוקת, הפעם אחרים. הקודמיםבנוגע לחלוקת תפקידים ובילויים, הסתדרו. הפעם עלה נושא הפירגון, הבעת מילות חיבה, והאמירה שהוא אוהב אותי. דברים שלא היו קיימים,ועם זאת, הרגשתי שהוא כן אוהב. ביחד עם זאת, היה נושא עקרוני בחייו שעלה, והוא לא רצה לשתף אותי, באומרו שיש דברים שהוא מעדיף לשמור לעצמו.לא קיבלתי זאת, בהקשר הזה, החשוב, ונפגעתי שעדיין הוא לא מסוגל לשתף אותי, או לא רואה לנכון. שוב עלה נושא העתיד.שוב הוא נלחץ מאוד, ולא ידע לתת תשובה, אחרי שקבענו כי לאחר כשלושה חודשים אחרי החזרה, נראה מה יהיה איתנו.עזבתי שוב את הבית. הוא ביקש לעבוד עם עצמו, ולראות יועץ, לתקופה של כחודש, ואז הוא יגיד לי מה קורה הלאה.ככשאלתי אם הוא רוצה שאהיה איתו כשהוא עובר את הכל, הוא אמר שלא, ושהוא מעדיף לעבוד על כמה דברים לבד.הפרידה היתה חמה, אמר שהוא רוצה לעשות לשנינו טוב, ולפתור דברים, ורוצה שהעתיד יסתדר בינינו. עלה גם נושא יועץ הזוגיות,שאולי יכול לעזור לנו לבחון את הדברים, ולקחת החלטה לעתיד. הוא אמר שלאחר שיראה בעצמו כמה פגישות יגיד לי גם מה בנוגע לזה.זהו. עכשיו כל אחד בביתו. ו.... נראה מה יהיה בעוד מספר שבועות...לי עצוב וכואב, ומקווה שמה שלא יהיה, הוא ימצא את דרכו. אני נותרתי מבולבלת, מחכה לשמוע ממנו, אך חושבת גם על עצמי וההמשך.תודה רבה על דבריכם.

רציתי להוסיף דבר נוסף. נראה כי הוא נמצא בצומת דרכים. גם בתחום העבודה הוא מבקש לעשות שינויים. האם בתוך התהליך הזה שהוא עובר עם עצמו, ייתכן מצב שהוא ישלב אותי, ויהיה ניתן לקחת החלטה על עתיד משותף? אני מוכנה לתמוך בו בדרכו, וברצונותיו, ואולם זה צריך להיות תוך התקדמות ביחסינו.