שינוי תפקיד בזוגיות: איך לעשות זאת?

אני נשואה טרייה (כמה חודשים), ונמצאת בקשר עם בעלי דהיום כבר כמה שנים של חברות טרום הנישואין.במהלך השנים התגלענו למן מערכת יחסים בו אני, כביכול, הילדה הקטנה, עם כל השטיקים החמודים וההתנהגויות הילדותיות משהו, והוא ה"מרסן והבוגר". כמובן שזה רק בקטעים משעשעים,ואני "מתבגרת" באחת כשבאמת צריך לנהל שיחות על עניינים יותר חשובים מסתם "פוציניו-מוציניו" למיניהם.ראוי לציין כי פתחתי עסק לא מזמן, ואף צברתי מספר לקוחות (דבר, שלא היה מתאפשר, מן הסתם, אם לא היו רואים בי אדם מקצועי, אחראי וכמובן, כמשתמע "רציני ובוגר").עד כה האינטרקציה בינינו לא הפריעה לי. מבחינת חלוקת התפקידים בבית, היא די שוויונית וכל אחד עושה את מה שהוא טוב בו פחות או יותר (מינוס קיטורים מתבקשים...).אבל בתקופה האחרונה יש פעמים שבהם אני רוצה לשנות את ההתנהגות המתיילדת, כי אני רואה שהוא מתנהג אלי אחרת, וזה מעצבן אותי. מבחינתו, שאני אמשיך להיות ילדה בנפש לעולם, כי הוא אמר לי ש"איתך אני אהיה ילד לנצח" ולעיתים הוא קורא לי בשמות חיבה כמו "ילדה שלי" וכאלה. ולעיתים גם הוא מתיילד, אומנם בתדירות יותר נמוכה ממני, אבל זה קיים.לא מזמן ראיתי תוכנית ובה אומרת מנחת סדנאות למישהי -stop being cute". היא טענה כאילו העולם הגברי מכוון אותנו לתפקיד ה"חמודה", כדי להפוך אותנו לפחות מאיימות, ואנחנו חמודות רק עד גיל 45 בערך, כי אחר כך זה פתטי.כשניסיתי לפני כמה ימים להפסיק עם כל השטיקים הקטנים (אמרתי לעצמי שלא עשיתי את זה כשרק התחלנו לצאת, ובכל זאת הגענו עד הלום), הרגשתי כאילו אני פוגעת באינטימיות הזוגית.בקיצור, מה לעשות ואיך לשנות או להוריד תדירות?

ybיקרה,
תרשי לי להשלים את המשפט של ג'יין אליוט, המנחה בסדנה עליה את מדברת, הרי היא אומרת לאשה הצעירה והיפה:“stop being cute, be competent”. כלומר: הפסיקי להיות "חמודה" והיי מוכשרת/יעילה. היא מתייחסת לתפקיד שנשים צעירות ויפות לוקחות על עצמן בחברה, להצליח ולקבל מה שהן רוצות בזכות ה"נחמדות" שלהן, ובמקום לעשות זאת בזכות היכולת. ואכן נתת דוגמא נפלאה, שאני מראה אותה ומשתמש בה בסדנאות ובהדרכה אישית בנושאים של שפת גוף ואסרטיביות. ובעצם, זה מה שאת רוצה לעשות, נכון? את רק שואלת: אז איך לעזאזל אני מחליפה תפקיד באמצע הדרך?את לא פוגעת בכך באינטימיות שלכם, אלא שאת יכולה לחוש שאולי את פוגעת בחוזה הבלתי כתוב ביניכם, כי הוא התחתן עם מישהי אחת, ופתאום את רוצה להתחלף לו, ולהשתנות, ואולי תהיה לו בעייה עם זה. אלא שאם תראי זאת כאילו הוא בעצם עושה עיסקה טובה יותר, יהיה לך יותר קל. והרי את ואני יודעים שאכן זה כך.הדרך הקלה ואולי גם הנכונה יותר היא לדעת לתחום בין דברים. בתחומים האינטימיים והאישיים שביניכם, של רוך ומגע, את יכולה להמשיך ולהתפנק. נדמה לי ששם זה יהיה מותר, ולגיטימי, ואולי גם נעים לשניכם. זה המקום שבו מותר לשחק ולהשתטות.אבל תצטרכי שלא לעשות זאת כאשר הדברים יגיעו למילוי צרכים אחרים, כמו עבודה, כמו השתלמויות, ויותר קשה – עניינים של גחמות אישיות כמו קניות, בגדים ועוד. כלומר – כל מה שנוגע לכלכלה אישית, כלכלת הבית, כלכלת המשפחה וענייני עבודה וילדים (בהמשך), אלו הם דברים שבהם תצטרכי לדבר עניינית, ובאופן מנומק (וגם "כי אני ארגיש מאד טוב עם זה" הוא נימוק לגיטימי). אם "תתיילדי" (או "תתחמדי") ותתחנחני כדי להשיג אישור שלו לעניינים מסוג זה, את מעמידה אתכם במצב שאינו שוויוני.ואגב, לא סיפקת מידע מאד חשוב, כמו הגיל שלך ושלו. הפרשי גיל משמעותיים יכולים להקשות עלייך. הפרשי הכנסות משמעותיים (לטובתו) יכולים להקשות עלייך. עשי זאת ברכות, אל תתני לו לומר לך "עזבי, זה לא דאגה שלך", שתפי אותו בדברים שלך, אבל הסבירי לו גם שאת שמחה לשתף אותו ולשמוע אותו, אבל את היא זו שעושה את ההחלטות המקצועיות בתחומים שלך. בדיוק כפי שבתחום המקצועי שלו, תשמחי לשמוע ולהשתתף, אבל ההחלטות הסופיות הן שלו (וזה אומר כמובן בלי קיטורים ובלי "אמרתי לך" אם לא מקבלים את ההצעות של הצד השני). ושימי לב, הציעו אחד לשני הצעות, אבל אל תעוצו עצות.ואם במהלך הזמן תרגישי שקשה לך לעשות זאת לבדך, ותרצי סיוע מקצועי (ואת גרה במרכז), את יודעת איך אפשר להשיג אותי. אם גם הוא יהיה מוכן להגיע בהמשך הדרך, אני מאמין שמספר הפגישות הנדרש יירד באופן משמעותי.