שינוי כיוון בזוגיות: טיפים והתמודדות

ערב טוב,אני נשואה כעשרים שנה. בעלי אדם שאינו מגלה קרבה ורגש חיובי. מאוד נרגן ומעיר הרבה לי ולילדים. לאורך השנים ניסיתי להיות המכילה יותר, היזמת קרבה, המגלה אמפתיה לכך אבל בשנה האחרונה אני מרגישה שחסר לי רגש ממנו, מחמאות, עידוד. נמאס לי מהתלונות שלו והפסימיות. אני מרגישה כי מחוץ לבית, אני זוכה לפירגון והרבה חום בעבודה ובכלל.כל ניסיון לשיח על כך רק מביא לעוד מטר טענות.האם ניתן לשנות מצב כזה? מה ניתן לעשות?אציין כי הוא אמנם אדם פסימי בטבעו אבל כשהוא מול אנשים אחרים הוא מתאמץ לנהוג בסבר פנים יפות, להחמיא ונהוג ביותר סימפטיה. רק כלפיי וכלפיי הילדים הוא תמיד מצוברח ומנוכר. התחושה שלי היא שאני מובן מאליו ולמי שלא מובן מאליו הוא מנסה להתאמץ.תודה רבה

עדי יקרה,
כנראה שהעולם לא קל לו, והוא לא מרוצה ממה שיש. לתקופות קצרות, כשזה מול אנשים אחרים, ובעיקר כאשר אלו אנשים שיכולים להוציא לו תדמית שלילית, הוא מצליח להיות איש, בעל ואב למופת. אבל עם אנשים שהעכבות החברתיות שלו כלפיהם נמוכות יותר (בני משפחה), ושהוא חי איתם את היומיום הארוך והשיגרתי, קשה לו. אז הוא נרגן יותר, מצוברח ומנוכר. לפי מה שאת כותבת, הוא בעיקר לא שמח, וקשה לו להעמיד פנים לאורך זמן.האם תוכלי לעזור לו לצאת מהמלנכוליה המשפחתית שלו? – כלומר, ליזום, לצאת איתו ביחד, לבלות, לתת לו יותר טעם של חיים עם הילדים ו/או איתך לבד? האם הוא יהיה מוכן לקבל את זה אם זה יבוא ביוזמתך? האם יש לך כוח, או שעייפת מלנסות?אם חשוב לך שהזוגיות ומצב הרוח שלו הזוגי והמשפחתי יהיו טובים יותר, כי זה טוב גם לך, אבל אין לך כוח לעשות את זה לבד כי כבר עייפת מלנסות, לכו לטיפול. חשוב לשנות כיוון.

אורן ערב טוב,תודה על תגובתך המהירה.אני מנסה כבר שנים רבות. לפרקי זמן קצרים זה יכול להועיל אך לרוב בכלל לא משתף פעולה. הוא כאילו מתבצר במקום ש"אכלו לי שתו לי" ולא נותן להוציאו משם. השיח אתו מייאש ותקוע. אני אדם אופטימי, מאמין, יוזם אבל אני די לבד בכל זה. הוא משרה אווירה חשוכה ומדכאת וזה מוריד את כולם.לא מצליחה למצוא את המפתח למרות שאני בהחלט מוכנה לנסות.תודה רבה

עדי יקרה,
לכן הצעתי את ההסתייעות באיש מקצוע. אם את חושבת ומעריכה שהבעיה היא ממשית ואמיתית, ובעיקר, מזיקה למה שקורה לך ולילדים, כדאי לחפש טיפול ברצינות.