האם הוא ישנה את דעתו? מה לעשות?

שלום רב
ד"ר!אני בת 23 . אחרי פרידה של 3 וחצי שנים.אני לא מאמינה שאני יושבת מול המחשב וממש מתעסקת בכתבות על זוגיות. החיים אינם צפויים אבל לא חשבתי שעד כדי כך! סליחה מראש על החפירה.חבר שלי לשעבר ?! נפרד ממני לפני כחודשיים בטענה שהוא לא יודע למה הוא מרגיש "שזה לא זה" . הוא בגילי וחשוב לי לציין שהוא מקסים וטוב לב מעבר לזה שהוא יקר לי. אני מאוד חברותית ומישהו כמוהו עוד לא יצא לי לפגוש.. נפגשנו בצבא לראשונה. לפניי הייתה לו מישהי שנה וחצי וחודש לאחר שהוא נפרד ממנה יצאנו והוא טוען שאני אהבת חייו הראשונה האמיתית והוא מוכן להקריב בשבילי את חייו..הטענה באמת הייתה נכונה והיתה לנו זוגיות נפלאה חוץ ממשבר לאחר הצבא שטסנו לאותו מקום אבל בנפרד כי הוא לא רצה לטייל איתי וכשהחלטתי לנתק איתו את הקשר הוא רצה שנחזור וטען שאני האחת והיחידה והוא לעולם לא רוצה לעזוב אותי. אני יודעת שדיבורים יכולים להיות חסרי משמעות לפעמים אבל זה לא נשמע לי הגיוני להגיד "אני מוכן למות למענך אבל מצטער זה לא זה" .כעת הוא מרגיש נורא אשם , הוא טוען שיש לו עדיין רגשות כלפיי ולא ניתקנו עכשיו קשר כי אני לא מסוגלת להגיד לו חד משמעית לא ליצור איתי קשר גם בגלל העובדה שאני בתקופה מאוד קשה משום שלאחותי יש מחלת נפש וגם בגלל שנורא מכאיב לו שקשה לי..אני לפעמים חושבת שיש סיכוי עוד שנחזור ונתחתן אבל המציאות פתאום מכה על פניי ומראה לי אחרת. אני יודעת להתמודד עם המשבר ואני לא בדיכאון אבל מפחדת שלא אמצא מישהו שיחדור לליבי ויתפוס את מקומו.. אני מנסה לפעמים ל לו ולהגיד שהכל טוב כדי לא לנצל את טוב ליבו וימשיך הלאה וגם אני. (למרות שאני יודעת שהוא האחד שלי)האם יש סיכוי שדברים יכולים להשתנות והוא יבין שאני האחת והיחידה אם אנתק איתו קשר לגמרי? הוא מבחינתו מדבר איתי ושואל לשלומי כאילו אנחנו ידידים וזה מקשה עלי שהוא פתאום רואה בי כידידה חשובה. אני באמת לא מצליחה להיות איתו קשה כי מכיר אותי כל כך טוב שכל צעד שאני עושה הוא יודע הכל..אגבהוא שומר על קשר עם משפחתי גם בלי שאני יודעת..הוא מאוד קשור למשפחתי

כל-יכולה יקרה,
הוא אמר משהו פעם, ושינה את דעתו. האם הוא יכול לשנות אותה שוב? – אולי. אבל המגמה מאז ההצהרה ההיא, היתה לכיוון של פחות מחוייבות, ושל יותר הכנה רגשית למצב שבו לא תהיו ביחד.את בת 23. את מפחדת שלא תמצאי מישהו שיחדור לליבך ויתפוס את מקומו. שלוש וחצי שנים שהייתם ביחד, הם חלק נכבד מחיי הבגרות שלך. יתכן שאת רואה את גיל 26, למשל, כגיל מתקדם מאד, כי כך רואים דברים בגיל צעיר, אבל אז – הנפח של שלוש וחצי השנים הללו בחייך הבוגרים כבר יקטן בהרבה, והוא ימשיך וייקטן גם הלאה. אם תניחי לעצמך להמשיך הלאה, ותניחי לפחדים שלך, תגיעי מהר יותר לקשר של אהבה. ואם הקירבה אליו בדרך של ידידות מפריעה לך להמשיך הלאה, את צריכה להמשיך הלאה. קל להיתפס בו עכשיו, כאשר קשה לך בשל עניינים אחרים התופסים הרבה מקום, ולא מאפשרים לך בקלות להתפנות ליחסים אחרים. הצורך שלך בו, כרגע, מובן, ואולי לכן קל לך יותר להיתלות בתקווה שאולי הוא יחזור לרצות למות למענך. אבל כנראה, כשתרגישי מוכנה, תצטרכי להיתנתק כדי להמשיך הלאה.