שינוי בנישואין: מתי כדאי לעזוב?

אם הגעתי למצב שאני לא רוצה להתייחד עם בן זוגי(נשואים 3 שנים),וגם שזה קורה זה מזוייף לחלוטין מצידי. אני מרגישה שאני לא נמשכת אליו כלל. אני יודעת שזה נובע מהמון סיבות (העתקת מקום מגורי לאיזור אחר מנטלית שהוא רע בעיני ולא הסתגלתי, שאני לא עובדת כי אני לא מוצאת באיזור זה עבודה, כי אנחנו לא מבלים כלל כמו שהייתי רגילה בקשרים קודמים, ויש בי עצבות רבה על המצב שכביכול הוא בגללו.) אין לי כבר כבוד והערכה אליו , הוא נוטה לקלל ולהגיע לרמות נמוכות ביותר.אני מרגישה שהוא עוצר אותי מלהתקדם אני מאוד רוצה לחזור לאיזור מגורי הטבעי, ולנסות את מזלי שם, מבחינת עבודה וחזרה למעגל חברים.(אני מאוד בודדה כאן), דבר שיחסל את הקשר. הוא לא יכול להעתיק את מקום מגורנו בגלל העבודה.אבל אני אתחיל לחיות כמו שאני רגילה ואוהבת(אני מרגישה שמאז נישואי אני לא חיה כלל).אי אפשר לחיות בלי חברה ועבודה כי זה לנפש! מה אתה חושב?

אוסנת יקרה,
לפי תאורך, הגעת למצב נפשי קשה, עד כדי כך שאת שוקלת אם לנטוש את חיי הנישואים שלך כדי להגיע לסיפוק עצמי מחדש. כרגע את לא מצליחה להגשים צרכים בסיסיים שלך.בדקי היטב את עצמך אם המכתב הזה, ואם התחושה שסיפרת לי עליה, אינה תוצאה של כעס חד פעמי. אם זו תחושה מתמשכת, מגיע לבן זוגך שתקחי אותו לשיחה רצינית, כלומר, שלא באה מתוך מריבה, ותסבירי לו מהם תחושותייך, ואת מקור העצב שלך והתסכול. ככל שתפני את האצבע פחות אליו אישית, ויותר אל הסביבה, או גם אל מרכיבים בהתנהגות שלו, כך יהיה לו קל יותר להקשיב. הציעי לו פתרונות, שהם מעבר למקום אחר, שהם יעוץ זוגי, אם את חושבת שזה גם כן יכול להוביל לפתרון, בעיקר ביחסים שביניכם, והסבירי לו שזהו צורך חיוני שלך.אם זה לא יוליך לשום מקום, תצטרכי להגיע להחלטה קשה, כלומר, על מה את מוותרת ומה חשוב לך יותר. רק הסבירי לו קודם מה מונח אצלך על כף המאזניים, ובתנאי שאת משוכנעת שאכן זה המצב.