שיגרה בקשר? טיפים לשינוי

ד"ר אורן שלום,
אני מגלה פעם אחר פעם שלהיות טובת לב, גלויה וכנה, לא משרת אותי בבניית לא משרת אותי נאמנה בבניית מערכות יחסים עם גברים. אין הערכה לתכונות כאלה. ואני לא יודעת להיות אחרת. מנסה לייצר שיוויוניות. לא מנצלת כלכלית, לא משחקת עם איש.
עד מהרה המתח יורד, לא משקיעים בי, מתחילים לחפש מה לא בסדר, ולבוא בטענות על כל דבר, כאילו שהוא/ם מושלמים. לא יודעת לשחק ברגשות של אחרים ולא רוצה. וקשרים משנים אופי וכיוון. לא משקיעים בי מספיק, ואני על תקן של אשת סוד וחברה, לא נשמר המתח של אהובה.
לא יודעת איך לצאת מהלופ הזה.
אני בסוף שנות ה 50. כבר שבעת קשרים, פרידות ואכזבות. גם החיים המשותפים שחוויתי בחיי, הסתיימו כשהפכתי למובן מאליו. זה לא היה מקובל עלי, הרמתי ראש אבל בסוף נפרדנו.
מאיפה להתחיל?

שירה יקרה,
אנא אל תשני את ה'טובת לב וגלויה'. אם זה מפריע למישהו, אז הוא לא המישהו הנכון. לפעמים מישהו שהוא 'לא נכון', כי את לא משחקת תפקידים, יכול להיות מישהו נחשק מאד, כריזמטי ושווה, אבל הוא צריך ללמוד לחיות גם עם הנתינה שלך.בכוונה לא הכנסתי כאן גם את המילה 'כנה', כי זה ערך לא לגמרי ברור, ואפשר לראות אותו אחרת משני הכיוונים. בעצם, גם 'גלויה' יכולה לקבל משמעויות שונות, תלוי מאיזה צד מסתכלים על זה. כי לפעמים 'כן' או 'ישר' או 'גלוי' יכול להיות גם פוגע. היות שאני לא מכיר אותך, ולא את אופן התקשורת שלך, אני לא יכול לדעת אם ועד כמה נוצרו לך בעבר קשיים תקשורתיים על הרקע הזה.לגבי ההפיכה ל'מובנת מאליה' – זו בעיה גורפת בקשרים שנמשכים לאורך זמן. ככל שאת נוטה בעצמך להכנס לשיגרה, כך הסיכוי שזה יקרה יותר גדול. יש מי שזה מתאים לו, ויש מי שלא. ככל שבן הזוג שלך הוא כזה שנוטה לשיגרה, גם אז זה יקרה, והדרך להמנע מזה היא שאת תהיי יוזמת יותר, ואולי זה דווקא המקום שלא פשוט לך, כי זה קצת 'ללכת נגד הזרם', וזה מאמץ.אז נסי לקחת את המכלול הזה, ולקחת אויר, ולנסות שוב, ולבחון בקשרים שיהיו לך גם את הנטיה לשקוע בשיגרה, ואולי להאבק בה ולשנות. ואנא, הישארי טובת לב וגלויה.

קוראת את דבריך והלוואי ויכולתי לאמצם. טוב הלב נתפס כחולשה, וכהתנהגות המאפיינת לכאורה נשים לא מספיק מחוזרות שכביכול מוכנות להתאמץ הרבה כדי להחזיק קשר. זה לא נכון. אני פשוט כזו. אבל הזלזול וההתייחסות כאל מובן מאליו מגיעים מהר. אני הופכת לידידה ולא למטרת חיזור.
לגבי גלוייה - הכוונה לכך שאני אומרת מה אני רוצה ולמה אני מצפה. משתפת באותנטיות מידע אודותי שחשוב שיבינו. לא משחקת משחקים ובלי "שטיקים". גם כאן זה לא מוערך. כאילו הכל כספר הפתוח ואין צורך להתאמץ. אני שוב מקבלת סטטוס של חברה ולא של בת זוג. ואיך אמר לי ידיד, את לא נשארת מסתורית. כמה זמן אפשר לשחק משחקים?
כל אלה נתפסים כחולשה. כמיצוב עצמי נמוך. הצד השני מפסיק להתאמץ כי חושב שאני בכיס שלו.
איך משנים אסטרטגיה ומהי הנכונה? זה כבר ריטואל קבוע.

שירה יקרה,
אני מבין את מה שאת אומרת. אבל מה שאולי הייתי צריך לחדד עוד, ואני חושב שזה בלט יותר במכתב הנוכחי שלך – את כותבת כאילו שכל מה שאת ומי שאת, וכל התוכן שבך עבור בן זוג שהיה או שיהיה מתמקד אך ורק במימד אחד, והוא טוב הלב שלך והיכולת להקשיב ולהיות חברה. אין ספק שזה חשוב, ואני אפילו מבין ממך שכעובדה – זה אכן מסייע לך ליצור קשרים עם גברים, ואולי גם עם נשים. אלא שאת רוצה קשרים רומנטיים, ולא קשרי חברות נטו. את לא רוצה להיות רק כתף שיישענו עליה. את רוצה חיבוק רומנטי, ואפילו יותר מזה – כלומר, לא רק מיני, אלא שותפות רומנטית שתימשך לאורך זמן. ולכך נכנסים מימדים שונים ורבים נוספים – משיכה: חיצונית, תרבותית, רוחנית, ואולי גם יציבות רגשית וכלכלית, גיל, ריחוק פיזי, זמן פנוי, ועוד ועוד. מה שהופך את העניין ליותר גרוע הוא שאמנם לכאורה יש לזה מדדים אוניברסליים, אלא שבאמת – כל גבר עם התחושות והבחירות שלו, הרגשיות והקוגניטיביות, עם או בלי סרגלי מדידה. בדיוק כפי שגם לך יש משאלות דומות לגבי בני זוג, עם תכונות כאלה ואחרות שאת רוצה, ובכלל זה גם הרצון שהוא יהיה אדם טוב ומבין.לכן גם אמרתי לך שאין סיבה שתבטלי בעצמך את טוב הלב והנתינה שלך, והצעתי לך לשמור אותם, ולהמתין שיהיה מי שכל הפרמטרים הנוספים יתחברו גם, גם לך וגם לו.

תודה לך. כמובן שכל הפרמטרים האחרים קיימים. אבל עדיין אני לא זוכה לחיבוק הרומנטי שאני זקוקה לו, מספיק. לגבי ריחטק פיזי - למה כוונתך?ריחוק גיאוגרפי של מגורים ? מרחק גיאוגרפי לטוב ולרע ?

שירה יקרה,
כן, כמובן. כל דבר שיכול להכביד על הקשר, ולפעמים כמה יחדיו. מה שאני רוצה לומר הוא שאת לא תמיד יודעת את כל מה שאדם אחר חושב ומרגיש, ולכן אל תוותרי על מה שאת מעריכה כטוב בך.

אני גלויה ומשתפת. קשה מאוד כשהצד השני שומר קלפים קרוב ללב, ומחזיק כטח המידע כנשק בידו. ככה קשה לי להיפתח ולתת אמון ולא רק. תודה רבה על ההארות.