שאלת ונענית

שלום
ד"ר אורן.אני בת 25. מזה תקופה ארוכה שאני רווקה. הסיבה לכך לא ברורה, גם לאחרים. אציין כי הקשר הרציני האחרון שלי היה בגיל 19 עם החבר והאהבה הראשונה שלי. קשר זה נמשך כשנה והסתיים בפרידה מצידי (בדרך לא נעימה), לאחר ריב שטותי. בנק' זמן ההיא הייתי מאוד החלטית וקרה כלפי האקס, למרות ניסיונות מצידו לחזרה. (היום, בדיעבד אני מבינה שהפרידה נבעה בעיקר בשל חששות שלי מהקשר עצמו ומכך שהתקשיתי לקבל מגרעות שלו ובכך לראות את הקשר לטווח רחוק).לאחר הפרידה, הקשר בינינו נותק.מאז ובמהלך שנים אלו, יצא לי להיות בקשר עם עוד שני גברים- שני הקשרים לא נמשכו יותר משבוע. זאת משום שלא הצלחתי להימשך אליהם, למרות הרצון.למרות שעברו הרבה שנים מאז הקשר עם האקס, אני עדיין חושבת ונזכרת בו לעתים קרובות ואפילו מלקה את עצמי על כך שנפרדתי ממנו, למרות האהבה והמשיכה הגדולה שהייתה בינינו. יותר מזה, אני מרגישה שאני נענשת בגלל אופן הפרידה והפגיעה שלי באותו אקס. מחשבות אלו וזיכרונות מהאקס מלוות אותי לפרקים, עד היום.באשר לחיי הרווקות - אני משתדלת לבלות, נמצאת במעגל חברים גדול, נגישה וכו'. יחד עם זאת, לא היו יותר מידי הזדמנויות וחיזורים שהיו בדר"כ הסתיימו מצידי כי אלו לא היו גברים שראיתי חיבור איתם. בגדול, אפשר לומר שאני די פסיבית, שמרנית ומאמינה בגורל.(למשל היכרויות דרך אינטרנט ובליינדייטים הם פחות אני). תקופה ארוכה שזה הרגיש לי טבעי ובסדר אבל עכשיו אני מאוד כמהה ובשלה לזוגיות. אני לא יודעת להצביע על משהו ספציפי...יכול היות שזו בררנות, חוסר פניות רגשית,פסיביות יתירה..העניין הוא שאני במצב בו רוצה מאוד לשנות את זה. מה דעתך?

מיטל יקרה,
כבר שאלת ונענית כאן(לחצי על הקישור).