רתיעה מינית: מה גורם לה?

אורן שלום,אני בת 29 ויש לי בעיה ספציפית וכללית. באופן כללי, אחרי כמה חודשים על בחור נמאס לי מסקס. ממש אין לי עניין בזה ואני מרגישה שאני יכולה, ואולי מעדיפה, לחיות ללא סקס כל חיי. אם אני מתחילה- כי אין ברירה הרי- אני יכולה להינות מינית אבל החוויה לא עושה לי יותר מדי. זה נכון, לפחות עד היום, גם עם בני זוג שמאד נמשכתי אליהם בהתחלה. באופן ספציפי, היום יש לי כמה חודשים בן זוג שאני מאד אוהבת אבל מהתחלה המשיכה לא הייתה 100% והיו חריקות, ועכשיו ממש לא מעניין אותי סקס. אני יודעת שאי אפשר להמשיך ככה אבל לא יודעת מה לעשות. האם זה אומר שהקשר הוא לא זה, כמו שאומרים, ושצריך להיפרד ולהמשיך לחפש את זה שלא ימאס לי איתו? האם יש מה לעשות?תודה מראש, גלית.נ.ב. - אני אציין רק שלא שיתפתי אותו בנתיים בבעיה והוא חושב שהכל בסדר.

גלית יקרה,
מיניות היא דבר מאד טוב מצד אחד, אבל גם יש לנו בתחום הזה אוסף של עכבות שעוצרות בעדנו, כל אחד לפי מידת החינוך שלו. עוצמת הצרכים המיניים שלנו נקבעת לפי הצורך שלנו בעונג, לפי מידת העכבות שלנו, ולפי מידת המשיכה שלנו לבן הזוג. ותמיד, בתחילת קשר מידת המשיכה חזקה יותר – כי אנחנו זקוקים לזה כדי להתגבר, בתחילת קשר, על העכבות מפני חשיפה לאדם זר ולא מוכר. אחרת היה קשה לנו ליצור קשרים חדשים. מאוחר יותר, העוצמה הראשונית של ההידלקות יורדת, ואם החופש שמרגישים עם אדם מוכר לא מספיק חזק כדי להתגבר על העכבות האחרות שיש לנו למיניות שלנו (או אם יש עומס רב, נפשי או בזמן או על המאמץ הפיזי שלנו), המיניות יורדת. גם כאשר טיב היחסים יורד. וכך נוצרות עם הזמן תנודות, התלויות במשתנים הללו. כדאי שתבדקי מה באמת קורה. מה שאת מתארת מחשיד אותך ברתיעה מסויימת מסקס, שמשיכה התחלתית, בתחילת הקשר, מסייעת לך להתגבר עליה. אם זה נכון, כדאי שתלכי לטיפול מיני, כדי לבדוק את שורשי העניין, וללמוד להתגבר על זה (כלומר, להשתחרר).