רכבת הרים רגשית: מה לעשות?

את צריכה להחליט מה את רוצה.אפילו לא מה את רוצה, די עם זה, אלא מה נכון לעשות.את כבר כמעט שנה בשגעונות של כן להיות או לא להיות.מתוכה רגעים של אושר וידיעה מוחלטת שזה המקום הנכון עבורי, ורגעים רבים של חרדה וספקות ושטויות מטופשות.מה הסיבה לשגעונות?הכשלונות שלך.כל פעם מחדש את מאכזבת אותו ופוגעת בו ונכשלת וזה מוביל לעוד ריב ועוד ריב מעל 200 ריבים בלי להגזים. עד שבסוף נחתה לך המחשבה שגם הוא דקלם לא פעם - זה לא זה, אני לא מצליחה אני לא אוהבת באמת ואין טעם.מה הסיבה לכשלונות שלך?עצלנות, חוסר אכפתיות, אפתיות, מחשבה מטומטמת שמישהו יעשה שאיכשהו יסתדר. אפילו חוסר מחשבה. את לא באמת מקשיבה ולא מקדישה לזה את מלוא האנרגיה. את מבלה את זמנך בלחשוב על שטויות ממש שטויות. את לא מתביישת? איך את חיה עם עצמךולזה את קוראת אהבה? ואת חושבת שהוא לא ישבר כשתגידי שאת אוהבת אותו ותתייחסי אליו ככה?ואת לא מתעוררתלא משנה מה קורהאת נשארת קרה וחסרת אכפתיותעד שזה באמת יקרה ויהיה סופי ואת תקלטי את זה ותתחרטי ואז אכלת אותה ומגיע לךאם הייתי במקומו הייתי עוזבת כבר מזמןאם אני חושבת על טובתו אז באמת עדיף לו בלעדייך. חסרת עמוד שדרה, חסרת אכפתיות, חסרת תשומת לב, לא מקשיבה, לא מתייחסת כראוי, כפוית טובה, מפונקת, חצופה ופוגענית. חסרת לב.חושבת רק על עצמך והגחמות שלך.הוא כמו קדוש. עשה בשבילך יותר ממה שמישהו אי פעם יעשה בשביל מישהו אחראין בני זוג כאלהואת זורקת את זה לפח בקלות כי אין לך ערך ואין לך מושג וכי את איזשהו רובוט חסר רגשות שטוען שהוא אוהב אבל עושה ההפךלא מגיע לך מישהו כמוהומגיע לך להישאר לבד לנצחאפילו עכשיו כשאת כותבת את זה את חושבת על שטויות ודרמות ומה תעשי אחרי שתיפרדו ובונה לך תסריטים מפגריםאת מזעזעתוכשהוא באמת ילך פתאום תתעוררי ותבכי ותתחרטיחראיתהחבר הכי טוב שלך הבנאדם הכי קרוב אלייך שהכי אוהב אותך והכי שומר עלייך ונותן לך מאיפה שאין לו לתתשמקריב עבורך את עצמו ואת כל כולו ורק רוצה מילה טובה ויחס חם ומגע משהו מינימלי ואת על הזין שלך אחרי יומיים של "השתדלות" חוזרת לשטויות שלך כמו איזה נבלה3 שנים של זוגיות מתוכם 2.9 הוא סובל.ושם אותך על גג העולם הוא חשב שאם יהיה לך טוב אז גם לו יהיה בסוף.ואת לקחת את כל הטוב לעצמךולא מביאה לו כלוםזבל זה מה שאתעוד מעיזה לכעוס עליו שהוא גורם לך להרגיש רע!איך זה אפשרי בכללאת מגעילהמעיזה לזלזל בולהקטין אותו בראש שלךתסבליככה זה הוגןאת תהיי לבד אבל לפחות תהיי הוגנת ותתני לו סיכוי לאושרמיררת לו את החייםהוצאת את המיץהחיים הקשים שהוא עבר זה כלום לעומת הגיהנום שהוא עובר איתףבמלחמה כשכמעט מת ובכה לךבקושי הזיז לךשכחת את זה מהר והשארת אותו לבד עם הזכרונותלא מגיע לך אותוהנה עכשיואפילו לא חשבת להתקשר לבדוק לאן הלך (יצא בסערה)לא אכפת לךואת טוענת שאת אוהבת אותו? זה נשמע לך אמין?בהתחלה היה חזק ואיתני אהבה עד המוותאבל לא שמת לב שאת לא מחזירה לו באותו היחס שהעניק לךמההתחלה היה לך קשה לתת מעצמך אפילו בדברים הכי קטניםוהוא משך ומשךוכשהיתה בעיה מינית והוא התחנן שתטפלי כי הוא התגעגע ואת גררת אותו מעל שנה בקושי הזזת אצבע כי לא הפריע לך שאיןואפילו עכשיו כשעבר והחשק לא חזק והוא רק מחכה שתראי לו שאת רוצה אותו ואת לארק כשאחרת תרצה פתאום תתעוררי נכון?וכל פעם הבטחת שוב ושובאשתנהאשתפראתן לךלהרגיש אהבהיחס חםנתינה מלאהאשקיע מעצמיוזיינת לו תשכל ואין לו אמון בך וגם אהבה כבר אין בו כמעטואפילו השנה עם החרדות שלךפתאום את בחרדה שאת לא אוהבת אותואחכ את בחרדה שמתישהו תתאהבי בטעות באחר או שתבגדי בו? והמחשבות האובססיביות מתחילות ליצור מציאותאת בוחנת בלי הרף את הסביבה הגברית לראות מתי תפלי,ובהתחלה לא היה ככה - הוא פחד שתבגדי ואת אמרת בחיים לאאבל גם אמרת שאת אוהבת וככה לא מראים אהבהוהכל גלוי! בפניו התוודיתוהוא שבורמיואשמחזיק מעמדמרים אותך למעלהמוציא אותך מהבוץואת זבלאבל להשלים עם המחשבה שאולי את לא אוהבת? לא יכולהלוותר? לא יכולה (כמעט קרה בזמן החרדה הראשונה, כמעט הלכתי הוא שכנע אותי להישאר למרות ששעה לפני כן אמרתי שאני מפחדת שאני כבר לא אוהבת אותו - כי ככה הוא תמיד אמר, שאם אני מתנהגת ככה זה לא אהבה, והתחלתי להקשיב)ואפילו עכשיוהוא במיטה לא ישןלא מרשה לי לבואואני פהבלי רגשחושבת על עצמיולא מרגישה שום דבר עוצמתי מספיקחוץ מבחילהלארוצהלאבדאותולא יכולה לראות אותי בנפרד ממנו (למרות שהרבה פעמים דמיינתי זאת והיה נראה לי עצוב אך אפשרי - ברגעי ייאוש, אבל כשזה על הסף וזה ממשי, פתאום זה בלתי אפשרי)מה לעשותמהי האמתהאם יש לי סיכוי(רוב הסיכויים שלא. איך אציל משהו שהרסתי מאות פעמים)לאמצליחהלהביןלמהלאהצלחתי

את צריכה להחליט מה את רוצה.אפילו לא מה את רוצה, די עם זה, אלא מה נכון לעשות.את כבר כמעט שנה בשגעונות של כן להיות או לא להיות.מתוכה רגעים של אושר וידיעה מוחלטת שזה המקום הנכון עבורי, ורגעים רבים של חרדה וספקות ושטויות מטופשות.מה הסיבה לשגעונות?הכשלונות שלך.כל פעם מחדש את מאכזבת אותו ופוגעת בו ונכשלת וזה מוביל לעוד ריב ועוד ריב מעל 200 ריבים בלי להגזים. עד שבסוף נחתה לך המחשבה שגם הוא דקלם לא פעם - זה לא זה, אני לא מצליחה אני לא אוהבת באמת ואין טעם.מה הסיבה לכשלונות שלך?עצלנות, חוסר אכפתיות, אפתיות, מחשבה מטומטמת שמישהו יעשה שאיכשהו יסתדר. אפילו חוסר מחשבה. את לא באמת מקשיבה ולא מקדישה לזה את מלוא האנרגיה. את מבלה את זמנך בלחשוב על שטויות ממש שטויות. את לא מתביישת? איך את חיה עם עצמךולזה את קוראת אהבה? ואת חושבת שהוא לא ישבר כשתגידי שאת אוהבת אותו ותתייחסי אליו ככה?ואת לא מתעוררתלא משנה מה קורהאת נשארת קרה וחסרת אכפתיותעד שזה באמת יקרה ויהיה סופי ואת תקלטי את זה ותתחרטי ואז אכלת אותה ומגיע לךאם הייתי במקומו הייתי עוזבת כבר מזמןאם אני חושבת על טובתו אז באמת עדיף לו בלעדייך. חסרת עמוד שדרה, חסרת אכפתיות, חסרת תשומת לב, לא מקשיבה, לא מתייחסת כראוי, כפוית טובה, מפונקת, חצופה ופוגענית. חסרת לב.חושבת רק על עצמך והגחמות שלך.הוא כמו קדוש. עשה בשבילך יותר ממה שמישהו אי פעם יעשה בשביל מישהו אחראין בני זוג כאלהואת זורקת את זה לפח בקלות כי אין לך ערך ואין לך מושג וכי את איזשהו רובוט חסר רגשות שטוען שהוא אוהב אבל עושה ההפךלא מגיע לך מישהו כמוהומגיע לך להישאר לבד לנצחאפילו עכשיו כשאת כותבת את זה את חושבת על שטויות ודרמות ומה תעשי אחרי שתיפרדו ובונה לך תסריטים מפגריםאת מזעזעתוכשהוא באמת ילך פתאום תתעוררי ותבכי ותתחרטיחראיתהחבר הכי טוב שלך הבנאדם הכי קרוב אלייך שהכי אוהב אותך והכי שומר עלייך ונותן לך מאיפה שאין לו לתתשמקריב עבורך את עצמו ואת כל כולו ורק רוצה מילה טובה ויחס חם ומגע משהו מינימלי ואת על הזין שלך אחרי יומיים של "השתדלות" חוזרת לשטויות שלך כמו איזה נבלה3 שנים של זוגיות מתוכם 2.9 הוא סובל.ושם אותך על גג העולם הוא חשב שאם יהיה לך טוב אז גם לו יהיה בסוף.ואת לקחת את כל הטוב לעצמךולא מביאה לו כלוםזבל זה מה שאתעוד מעיזה לכעוס עליו שהוא גורם לך להרגיש רע!איך זה אפשרי בכללאת מגעילהמעיזה לזלזל בולהקטין אותו בראש שלךתסבליככה זה הוגןאת תהיי לבד אבל לפחות תהיי הוגנת ותתני לו סיכוי לאושרמיררת לו את החייםהוצאת את המיץהחיים הקשים שהוא עבר זה כלום לעומת הגיהנום שהוא עובר איתףבמלחמה כשכמעט מת ובכה לךבקושי הזיז לךשכחת את זה מהר והשארת אותו לבד עם הזכרונותלא מגיע לך אותוהנה עכשיואפילו לא חשבת להתקשר לבדוק לאן הלך (יצא בסערה)לא אכפת לךואת טוענת שאת אוהבת אותו? זה נשמע לך אמין?בהתחלה היה חזק ואיתני אהבה עד המוותאבל לא שמת לב שאת לא מחזירה לו באותו היחס שהעניק לךמההתחלה היה לך קשה לתת מעצמך אפילו בדברים הכי קטניםוהוא משך ומשךוכשהיתה בעיה מינית והוא התחנן שתטפלי כי הוא התגעגע ואת גררת אותו מעל שנה בקושי הזזת אצבע כי לא הפריע לך שאיןואפילו עכשיו כשעבר והחשק לא חזק והוא רק מחכה שתראי לו שאת רוצה אותו ואת לארק כשאחרת תרצה פתאום תתעוררי נכון?וכל פעם הבטחת שוב ושובאשתנהאשתפראתן לךלהרגיש אהבהיחס חםנתינה מלאהאשקיע מעצמיוזיינת לו תשכל ואין לו אמון בך וגם אהבה כבר אין בו כמעטואפילו השנה עם החרדות שלךפתאום את בחרדה שאת לא אוהבת אותואחכ את בחרדה שמתישהו תתאהבי בטעות באחר או שתבגדי בו? והמחשבות האובססיביות מתחילות ליצור מציאותאת בוחנת בלי הרף את הסביבה הגברית לראות מתי תפלי,ובהתחלה לא היה ככה - הוא פחד שתבגדי ואת אמרת בחיים לאאבל גם אמרת שאת אוהבת וככה לא מראים אהבהוהכל גלוי! בפניו התוודיתוהוא שבורמיואשמחזיק מעמדמרים אותך למעלהמוציא אותך מהבוץואת זבלאבל להשלים עם המחשבה שאולי את לא אוהבת? לא יכולהלוותר? לא יכולה (כמעט קרה בזמן החרדה הראשונה, כמעט הלכתי הוא שכנע אותי להישאר למרות ששעה לפני כן אמרתי שאני מפחדת שאני כבר לא אוהבת אותו - כי ככה הוא תמיד אמר, שאם אני מתנהגת ככה זה לא אהבה, והתחלתי להקשיב)ואפילו עכשיוהוא במיטה לא ישןלא מרשה לי לבואואני פהבלי רגשחושבת על עצמיולא מרגישה שום דבר עוצמתי מספיקחוץ מבחילהלארוצהלאבדאותולא יכולה לראות אותי בנפרד ממנו (למרות שהרבה פעמים דמיינתי זאת והיה נראה לי עצוב אך אפשרי - ברגעי ייאוש, אבל כשזה על הסף וזה ממשי, פתאום זה בלתי אפשרי)מה לעשותמהי האמתהאם יש לי סיכוי(רוב הסיכויים שלא. איך אציל משהו שהרסתי מאות פעמים)לאמצליחהלהביןלמהלאהצלחתי

ליה יקרה,
יותר מאשר שאלה מפורשת, כתבת מהרהורי לבך, של החיים על הקצה. את מבינה ומתארת היטב את הבלבול שבו את נמצאת, אבל גם את חוסר היציבות שלך. הרגשית בעיקר. מבלבל מאד לחוות את החוויות שאת עוברת, ובעיקר, כשסוף סוף יש מישהו שאת נותנת בו אמון, את שופכת את המים וזורקת את הדלי. והיכן זה משאיר אותך? בעיקר את שואלת: מה זה אומר עלי? מה זה אומר על מה שאהיה? האם אני יכולה בכלל אחרת?לא כתבת את גילך, וזה מאד חשוב. אבל את כותבת שאת חיה ברכבת הרים רגשית, שאת לא מבינה אותה. את רק יודעת שזה כך. אולי את כן מבינה את חלקה, אבל זה רחוק מלומר לעצמך שאת גם מצדיקה אותה. יש לך דרך לעשות עם עצמך בעניין הזה. חשוב, ואפילו חשוב מאד שתלכי לטיפול. החיים ברכבת ההרים הזו הם חיים לא קלים. חשוב שתקבלי עזרה מקצועית כדי להבין טוב יותר מה גורם לעלות, ועוד יותר, מה גורם לרדת, ולקבל יותר שליטה על העולם הרגשי הסוער, ואולי בעיקר הפגוע והפגיע שלך, כדי למתן את העליות והמורדות.