ריחוק בזוגיות: מעגל קושי והתמודדות

שלום רב.
אנו זוג נשוי בגיל 39 , נשואים כבר 14 שנים ויש לנו 2 ילדים מקסימים. יש לנו עבודה קבועה ואין בעיות כלכליות. תודה לאל, לא חסר לנו כלום. הבעיה היא שכבר שנים שאישתי מנסה להתחמק מיחסי מין בטענות שונות כמו עייפות, חוסר חשק וגם כאשר אלו מתקיימים אחת לשבוע הם חסרי מגע מצידה, מאוד "יבשים וטכנים".זה מתסכל אותי ברמות כי אני רוצה מגע מיני, אוהב עירום,אירוטיקה ומגע והיא כלל לא בעניין. למרות הרבה שיחות בנושא בשנים האחרונות, אין שום התקדמות או רצון לקירבה מצידה.אם חלילה אני מנסה לגעת בה באמצע השבוע היא מורידה לי את היד,מתרגזת ואומרת "חכה לסוף שבוע".היא לא מחבקת או מנשקת אותי, לא נוגעת באיבר המין שלי ולא נותנת לי לגעת באיבר מינה בטענה שזה מאוד לא נעים לה(כשהיינו חברים ובשנות הנישואין הראשונות היא זו שהייתה יוזמת מגע מיני והייתה מאוד אוהבת שאני נוגע האיבר מינה ואפילו הייתה מוכנה לבצע עבורי מין אוראלי.כמה עצוב ומתסכל. האם לגיטימי לספק את רצונותיו המיניים "בחוץ"? הכוונה היא פינוק מזדמן בתשלום בסתר ולא קיום מערכת יחסים רומנטית..אישתי,טיפוס שכל הזמן רואה שחורות ועם פנים חתומות כאילו לא טוב לה והיא נשארת בכוח איתי רק כי יש ילדים ואני מרגיש שהיא מתעבת את הדעות שלי בשלל נושאים ואולי זה גורם לה להתרחק פיזית עם מינימום מגע. אנחנו גם לא ישנים יחד כי אני נוחר חזק והיא טוענת שזה מפריע לה מאוד ולכן אני ישן כל יום בסלון.היא אומרת שאני צריך לפתור את בעיית הניירות כי לה לא נוח לשים כל לילה אטמי אוזניים זה גורם לה ללחץ בראש. אשמח לשמוע מה אתה חושב על מה שתיארתי כאן וכיצד עליי לפעול על מנת שארגיש מסופק מינית ? קשה לי מאוד כי אני טיפוס נאמן למוסד הנישואין ודי שמרן. תודה רבה לך.

ברק יקר,
קשה לדעת, לפי דבריך, אם המיניות שלה פחתה, או, אולי מה שנשמע יותר סביר, שמשהו ברגשותיה כלפיך השתנה. ובכך אני לא מתייחס בהכרח ל'אהבה – כן או לא", אלא לקשת הרבה יותר רחבה של רגשות, כמו טינה וכעסים שהצטברו, אכזבות, ואולי אפילו רגשות שקשורים אליה עצמה, ועד כמה היא מרוצה או מאוכזבת מעצמה (ולפי דבריך, ככל הנראה גם זה חלק ממכלות הרגשות שמעיקים עליה), או בדיכאון או רגשות אחרים שיכולים לפגוע במוכנות שלה ליהנות ממיניות שלה בכלל, או במשיכה שלה כלפיך באופן פרטי.האם אתה יכול לעזור לה למצוא חן בעיני עצמה, ולהרגיש טוב עם עצמה? – אולי, אבל גם אולי לא מספיק. יתכן שגם אתה מגיב לאכזבות שלך בתגובות מרירות או ציניות, שאולי רק מרחיקות אותה עוד יותר, ולא עוזרים לה להרגיש טוב עם עצמה. אני יכול להבין שזה קשה בעת שהיחסים ביניכם מרוחקים, וכאשר אתה באמת כועס גם. אתה גם אולי לא מנסה ללכת לקראתה בעניין הנחירות שלך. מבחינתה – אולי אם אתה לא מנסה לעשות משהו אלא מקבל את המגרעת הזו שלך כגורל ומוותר, אז אתה לא סופר אותה. ולמה שלא תעשה מאמץ בעצם? – האם כי גם אתה מיואש? – האם אתה יכול לראות כאן את מעגל הקושי הולך וגדל סביב הייאוש שאולי משותף לשניכם?אם לא עשית זאת עד עכשיו ברצינות – לך לרופא המשפחה שלך וקבל ממנו (או ממנה) ייעוץ מה לעשות ואיך כדי להתחיל תהליך, שאולי לא יהיה פשוט, אבל שיוכל לקרב אתכם זה לזה. כצעד אחד. בעיקר צעד של כוונות טובות, שיראה לה שאתה מבין שזה באמת מקשה עליה, ושאתה באמת לא רוצה לפגוע בה או לגרום לה להרגיש רע, כי אם להיפך.ואולי גם ללכת ביחד לטיפול. הקושי ביניכם נראה קודם כל קושי של יחסים ותקשורת, יותר מאשר קושי הנובע מבעיות מיניות, אבל אין לדעת. אולי דברים השתנו אצלה בתחושות וכבצורך המיני שלה כתוצאה של הלידות וההנקות. גם זה יכול להשפיע על ירידה בחשק המיני.