ריחוק בזוגיות: איך לחזור לאינטימיות

שלום
ד"ר חסון,אני בן 29 ואישתי בת 26 נשואים מזה 5 שנים (מכירים 9 שנים), בתחילת מערכת היחסים שלנו הכל היה בסדר, כפי שזה תמיד, המיניות והפתיחות של שנינו הייתה מלאת כימיה...במרוצת השנים, ובעיקר לאחר החתונה, כמות הריבים בינינו הלכה וגדלה, אצלי נוצר מצב שבו אני אוגר כעסים כי לא רציתי לריב על כל דבר קטן אבל זה עשה את אפקט סיר הלחץ ולבסוף הייתי מתפוצץ..תדירות היחסי מין שלנו ירדה באופן דרסטי ונוצר מעין ריחוק גם פיזי וגם נפשי.נכנסנו לשגרה הזו, התרגלתי לזה ואז החלטנו להביא ילד, זאת כי עדיין יש לנו רגשות אחד לשניה...ההריון היה מסובך מאוד ונראה כי זה קירב אותנו במקצת, לאחר שהילד נולד, כל תשומת ליבנו הופנתה אליו, לפחות למשך חצי שנה הראשונה. אחר כך חזרנו שוב לשגרה של הריבים ושל אגירת הכעסים מצידי.אתה בטח תוהה מדוע אני כועס, זאת כי אני לא מרגיש נאהב בבית בכלל, היא אומרת שכן יש לה רגשות כלפיי, אבל היא לא יודעת להביע אותן, לא במילים ולא במעשים. היא אימא מושלמת, אני אאחל לכל ילד אימא כזו, אבל בתור אישה, אני לא מרגיש אותה... אני קראתי הרבה מאמרים שבהם נכתב כי על מנת שהאישה תחשוק בגבר עליו לעזור לה במטלות הבית, ואני אכן עוזר, אני גם מפרנס ( היא גם עובדת במשרה מלאה והילד בגן), גם מבצע מטלות בבית (כל הנדרש, נקיון, בישול וטיפול בילד) אבל עדיין אני חש בריחוק מסויים מצידה..אני מרגיש שאני לא מוערך מספיק, לא אהוב, ומאוד מרוחק, זה גורם לי תחושת תסכול שכנראה מובעת גם כלפי חוץ..אין לי מושג מה אפשר לעשות בעניין ואני מרגיש שזה רק הולך ומחמיר...

גבר יקר,
אתם הרבה מאד זמן ביחד, אתם מכירים זה את זה מכל היבט אפשרי, ובכל זאת הצלחתם להתרחק זה מזו. אני לא יודע למה. אני לא יודע אם זה רק זכרון המריבות שהיו ביניכם. אבל ללא ספק מריבות שוטפות מרחיקות, ואתה כותב שגם זה ישנו.ייתכן מאד שהכעסים שלך על הריחוק שלה ממך מתבטאים בדברים קטנים אחרים. אחרי הכל, אם אתה מתאפק ומשתדל שלא להגיב על הריחוק שלה ממך, ועל היעדר האינטימיות השוטפת והמינית, קשה לוותר גם על דברים קטנים או תלונות קטנות כשכל זה והכעס הרב שבפנים, נמצאים ברקע. וכשאתה כזה, קשה לה להתקרב אליך גם לו היתה רוצה.זה סוג של כדור שלג שיש לגלגל במעלה, כדי שיילך ויקטן. שזה אומר המון איפוק והרבה מאד סבלנות, הפסקת לחצים לאינטימיות גופנית ולחפש דרך לאינטימיות נפשית, של שיחות והבנה הדדית, וגם חיזוק לכל נסיון של קירבה או היענות מצידה. זה יותר קל בתוך תהליך של יעוץ זוגי כשיש מי שתומך ועוזר לך להיות סבלני. זה יותר קשה לבד, אבל אם אתה מאד חזק, וחושב שזה מספיק חשוב (מה שנותן כוח), אולי תצליח גם לבדך.