רגשי אשם בזוגיות: מתי זה מלכודת?

שלום
ד"ר!שמי נדב ואני בן 23 ממרכז הארץ, ב4 שנים האחרונים אני יוצא עם בחורה שאני לא יודע אם אני אוהב אותה או שאני רק תלוי בה רגשית מכיוון שהיא החברה הראשונה שלי, הכרתי אותה במקום עבודה ששנינו עבדנו בו ומאז אנחנו יחד, היא בת 27סיימה תואר ואני רק עכשיו התחלתי ללמוד, אני פוחד להיפרד ממנה מכמה סיבות:1. אני מעדיף למות מאשר לראות אותה בוכה2. יש לי מעין הרגשה כזאת שכל הבחורות היום זולות ושכל מה שמעניין אותן זה בילויים ומסיבות ואני חסר הניסיון יתקשה להסתדר בשוק הבשר הזה3. אני חושב שיהי לי קשה עם המחשבה שהשארתי אותה רווקה בגיל מאוחר4. פוחד להישאר לבד (למרות שגם כרגע אני לומד בצפון הארץ והיא נשארה במרכז ככה שאנחנו מתראים רק בסופשים)ולכן ב4 שנים באחרונות אני מרגיש שלפחות 70 אחוז מהאנרגיה שלי אני משקיע בהתחבטויות בנושא, אם היה באפשרותי מבחינה כספית הייתי פונה לטיפול פסיכולוגי אבל אין לי את האפשרות הזאת כרגע.הפחדים שמציפים אותי כל פעם שאני רק מדמיין שהיא תהיה הבחורה היחידה בחיי פשוט משתקת אותי לחלוטין וכל יום שעובר אני מרגיש ששעון החול הזה מגיע לקיצו בכל רגע, בקיצור חסר אונים לחלוטין אני יותר מאודה לך אם תייעץ לי בנושא

גם אני מרגישה ככה פחות או יותר!

נדב יקר,
אני מפנה אותך לקרוא את תשובתי ל"בת 23", שלוש שאלות מתחתיך. חלק גדול מתשובתי אליך דומה.ושים לב גם מה אתה אומר: שאתה מכניס את עצמך במשך ארבע שנים יותר ויותר עמוק לתוך מסגרת שאתה לא רוצה בה. לו היית יוצא ממנה לאחר שנה, היא היתה בת 24. אולי כבר אז ראית בה "רווקה זקנה" שכבר הוציאה שנה יקרה איתך, ומרגיש אשם, ונשאר. עכשיו, זה כבר ארבע שנים והיא בת 27, ובעוד שנה זה יהיה חמש, והיא תהיה בת 28... אם אתה מכוון על ידי רגשי האשם שלך בלבד, הם רק ילכו ויתחזקו עם השנים. אולי עד לשלב שבו תרגיש שאתה לא יכול יותר, ותנסה להרחיק ממך את רגשי האשם. ואולי אז תרגיש לא פחות אשם, אבל אדם פחות טוב שמסוגל לאטום את עצמו לסבל של אחרים.תשובתי, לכן, דומה לזו שנתתי ל"בת 23": השתדל להחליט מטעמים אחרים, ולא לתת לרגשי האשם להוביל. כי אם רק הם מובילים, סביר להניח שמתישהו תרגיש חייב לעשות את הצעד הזה, ותרגיש הרבה יותר רע עם עצמך.ומצד שני, בדוק את עצמך. האם אין לך סיבות אחרות שבגללן אתה רוצה להישאר, ומעדיף, מסיבה כלשהי להדחיק אותן כי הן מעידות, אולי, על חולשה שלך בעיניך (למשל, סעיף 2 שלך, או למשל שמסיבות כלשהן אתה מתקשה להודות בפני עצמך שאתה אוהב אותה, אולי כי אתה חושב, במקביל, שהיא "לא ראויה" – וזו סתם דוגמא, היא לא חייבת להיות נכונה), ולכן מעדיף להשתמש ברגשי האשם שלך ככיסוי ותרוץ.

תגובה מדהימה (למרות שאני לא קשורה לנושא).ד"ר חסון, שאפו ותודה על כל העזרה פה בפורום.

לא יודעת יקרה,
תודה על המשוב. אני מקווה שזה עוזר גם לנדב. אחרי הכל, כל תשובה שלי כאן נכונה על-פי הכללות ומגמות שאני מכיר, בנתון העובדות הגדולות והרמזים הקטנים שאני שואב מהפנייה. אני רק יכול לקוות שזה יתאים לא רק סטטיסטית, אלא גם נקודתית.