רגשי אשם: איך להתמודד?

אתמול בעלי התוודה בפני שהוא חושב שהוא חולה מין, אבל באמת חולה מין.הוא סיפר לי שמחשבות על סקס טורדות אותו במהלך כל היום ולא עוזבות אותו, שהוא כל הזמן מסתכל על חזה של בנות, ושהחולשה שלו היא בעיקר לחזיות.אתמול הוא הבין שמשהו באמת לא בסדר איתו, מכיוון שקרה לו דבר מטורף:תוך כדי נסיעה ברחוב שלנו הוא ראה באחת החצרות חזיה תלויה על חבל. הוא לא יכל לשלוט בעצמו, עצר את המכונית, נכנס לחצר הפרטית, התקרב לחזיה והסתכל. ואז יצאה בעלת הבית וצרחה עליו שהיא תקרא למשטרה. בעלי הסתובב מיד, חזר לאוטו ונסע.בעלי אמר לי שבזמן שהוא ראה את החזיה הוא לא יכל לחשוב על שום דבר אחר, לא היה לו שום פחד שמא יתפס, ולא היתה לו שום מחשבה על ההשלכות של מעשה כזה.בעלי עכשיו מפוחד מעצמו. הוא אומר שהוא מפחד לגלות למה עוד הוא מסוגל, ושהוא לא רוצה להיות "סוטה מין".מכיוון שיחסי המין שלנו אינם כה סוערים, השאלה הראשונה שלי היתה האם כל זה קשור אלי. בתקופה האחרונה אני חסרת תשוקה מינית כמעט לחלוטין, והמצב הוא שבעלי תמיד "רוצה" ואני נרדמת (ילדה בת שנתיים, עבודה במשרה מלאה, ועייפות מצטברת).תשובתו היתה – שבאופן חלקי בלבד. הוא אמר שגם אם היו לנו יחסי מין יותר תכופים הוא מאמין שהוא היה מגיע לאותו מצב.אני מגלה כלפיו אמפתיה ומנסה לעודד ולעזור.מצד שני אני כועסת כל כך. איך הוא עשה לי את זה?איך הוא לא חשב מה זה יכול לגרום לבתנו הקטנה?מה עושים?מה הטיפול המתאים?איך אני אמורה להמשיך להתנהג?תודה,ורדית

ורדית יקרה,
בואי ונחזיר את מה שקורה לך לפרופורציות הנכונות. כי זה מזכיר לי את הסיפורים על האמא הפולניה (סליחה) שאומרת לבן שלה ההומוסקסואל: איך אתה עושה לי את זה? מה אגיד לחברים שלי?הוא לא עושה את זה לך, ורדית, והוא לא מתכוון לגרום עוול לבת שלך. לכן, הכעס שלך מיותר. הוא קודם כל עושה את זה לעצמו, אם כי יכולה להיות השפעה של מעשיו עלייך ועל בתכם. אבל הוא עושה את זה למרות מה שזה עושה לך ולה, ולמרות מה שזה עושה לעצמו – וכפי שאת מבינה הוא לא ממש מאושר מזה. אני מציע לכן שבמקום להטיל עליו רגשי אשם נוספים, והאחריות לאומללות שלך, נסי לעזור לו, וגם, בין היתר, להקטין את רגשי האשם שלו. כי, בינינו, לרבים מאיתנו יש תקופות שבהם "מחשבות על סקס טורדות אותנו במהלך כל היום". הוא קצת נסחף מעבר לזה, אבל תחושת ההשפלה שהוא עובר עם עצמו, ושאת מוסיפה לו עליה, לא מקלה עליו ומשחררת אותו, ואולי להפך. יכול להיות שרגשי האשם שלו גוררים אותו רחוק יותר מאשר המיניות שלו כלשעצמה לוקחת אותו.יתכן ולו המין ביניכם היה סוער יותר, והוא היה יותר עסוק בך, ומרגיש טוב ביחס לעצמו, כל העניין לא היה עולה כלל. במצב העניינים הנוכחי, כשאת קצת כועסת עליו, הוא נבוך ומבולבל, עם טונות של רגשי אשם, הסיפור קשה קצת יותר. מוטב להרגיע אותו, ושילך לפסיכולוג שירגיע אותו עוד יותר. זה לא נראה לי משהו בלתי פתיר.