קשרים מורכבים: תובנות וחששות

היי,

אני בת 29, הוא בן 33, אנחנו יוצאים ארבעה חודשים בערך. מטריד אותי שברקע יש אקסית מיתולוגית. הם נפרדו לפני שנה וחצי, אחרי 4 שנים ביחד, בחלק מהן גם גרו ביחד. בדרך הם נפרדו וחזרו כמה פעמים. היא בקשר חדש כבר למעלה משנה, והם נשארים ב"קשר ידידותי" לדבריו.

הקשר ביניהם הוא רק בווטסאפ לדבריו (אני לא יודעת אם להאמין לו) הודעות "מה נשמע". אני לא מחטטת לו בטלפון ואני לא מתכוונת לעשות את זה, אבל כשאנחנו ביחד יוצא לי לראות לפעמים עם מי הוא מתכתב, והרבה פעמים אני רואה אותה בהתכתבויות אחרונות... נראה שהם בקשר די קרוב, אבל אולי זו הבחנה שגויה שלי בגלל המצב. אמרתי לו שזה מטריד אותי, והוא אמר שהיא חלק חשוב מהחיים שלו ושככה זה ישאר, אבל זה אפלטוני לגמרי ושיש לה בן זוג חדש.

זה באמת כואב לי לדעת שהם עוד בקשר. גם ברמה הבסיסית שמציק לי לראות את השם שלה, וגם כי אני לא סומכת עליו. זה כאילו אני תחליף לזוגיות הארוכה שהיתה לו, ואם היא לא הייתה בזוגיות חדשה הוא היה חוזר אליה. אני מרגישה כאילו אם היא ובן הזוג החדש יפרדו, אני בסכנה. הם הרי נפרדו וחזרו כמה פעמים בעבר... כאמור אני לא רוצה לחטט לו בטלפון, אבל אני מרגישה שהעיניים נמשכות לשם כשהוא נכנס לווטסאפ לידי, כאילו לוודא שהיא לא מופיעה, ונצבט לי הלב כשאני רואה שהיא כן. אני גם לא מאמינה לו לגבי סוג הקשר ולגבי זה שהוא לא נפגש איתה. כל הקונספט הזה של לשמור על קשר קרוב עם האקסית נראה לי מוזר ורע...

רציתי לשמוע את דעתך אם אני מגזימה ודואגת יותר מדי? או שקשר ווטסאפי עם דמות חשובה מהעבר זה בסדר? גם מטריד אותי שהוא יודע שזה מציק לי שהוא בקשר כזה קרוב איתה, והוא עדיין ממשיך בזה... לא נראה שהוא מנסה לצמצם בכלל.

תודה רבה מראש

עמליה יקרה,
מסובך. כי כל העניין הזה הוא מאד אישי, ולפעמים הוא ממקום חיובי, ידידותי, הומני וקורקטי, ולפעמים לא. יש זוגות, בין אם היו נשואים ובין אם הם לשעברים ללא נישואים וללא ילדים, שנשארים בקשר טוב אחר-כך, מתוך הבנה שיש אי התאמה בסיסית, וגם המשיכה לא שם, ואולי אפילו לא היתה חזקה אף פעם, ויש כאלו שנפרדים בכעסים רבים, כשהמשיכה וזכרונה עדיין שם, ויש כל השילובים האפשריים האחרים. לכן, אין לי תשובה ברורה וחד משמעית לשאלה אם את דואגת בצדק או לא. אני לא יודע, כי אני אמנם אני חוקר כליות ולב, כשיש לי הזדמנות, אבל אני לא מכיר כליות ולב כשאין לי הזדמנות. אני לא יכול לדעת מה קורה לו, ומה עובר בראשו. את יודעת את מה שהוא אומר לך, ואני לא יכול להבטיח לך שמה שהוא אומר הוא אמת לאמיתה. אני מכיר מקרים כאלה ומקרים כאלה. לכן, אם את אומרת שאת חוששת וזקוקה לחיזוקים, ושאת חוששת שמא יש שם איזה גחל שאולי ילהט יום אחד כשתהיה ההזדמנות - אני לא יכול לומר לך בודאות שאת חוששת סתם. אני לא יודע. יתכן שהוא באמת סגר את הסיפור הזה מבחינת זוגיות, ויתכן שמשהו יכול להתעורר שוב - אם תהיה ההזדמנות.בואי ונבחן את היחסים שביניכם: אתם יוצאים 4 חודשים. זה עדיין מעט זמן יחסית, ולכן הוא מכיר אותך עדיין פחות מכפי שהכיר אותה. זה עניין עובדתי. ככל שיחלוף הזמן, ועדיין תהיו ביחד, זה ישתנה. ככל שתהיו ביחד, והזמן יחלוף, יתכן מאד שהוא ירגיש יותר בטוח שזה מה שהוא רוצה. יתכן שככל שיחלוף הזמן, כך ירצה יותר שתרגישי בטוחה איתו, ויהיה לו קל יותר לסגור קשר אחר שמפריע לך. אלא שכרגע, כל עוד זה לא המצב, את עדיין חוששת. ואני מסכים אתך בכך שאם בן הזוג שלך שומר על קשר עם אקסית שלו שהיו בקשר לאורך זמן (ולא רק כי יש להם ילדים משותפים, שמצדיק את זה לחלוטין, כי כזה לא המצב כאן), אז זה מרתיע, ולא מוסיף ביטחון, לעומת בן זוג שאין לו מישהי שכזו.כן חשוב להמשיך ולדבר על זה. אבל (!) - חשוב שאם וכאשר תשוחחו על זה, זה יגיע מתוך הרצון שלך להבין מה הוא מרגיש, וללא האשמה או הפגנת חרדות. ולא בתכיפות יתרה. מותר לומר "אני לא אוהבת שאתה מרגיש קרוב רגשית ונפשית למישהי אחרת". זה משהו נכון ומובן מאליו, שהוא צריך ללמוד לקבל. מצד שני, כדאי להבין שהוא עלול להרגיש מואשם על לא עוול בכפו, אם באמת אין שם שום דבר, או להרגיש שהוא צריך לשים גבולות לחרדות שלך, או לפלישה שלך לפרטיות שלו - אם הוא לא מרגיש שחטא במשהו, ובעיקר כאשר אתם עדיין די בתחילת הקשר. ככל שתמשיכו להיות ביחד - שניכם צריכים להיות יותר בטוחים זה בזה, ובתנאי שטוב לכם. כרגע, הצורך שלכם הוא למצוא את הגבולות הנכונים, למרות חוסר הביטחון שלך - במהות הקשר שלו וברצון שלו להיות איתך, ולמרות חוסר הביטחון שלו - בכך שאת סומכת עליו, וחושבת שהוא בן זוג מדהים שיש סיבות טובות לסמורך עליו. ופעמים רבות, בעיקר כאשר הגבר שאיתך הוא אדם טוב באופן בסיסי, הוא ירצה להיות במקום שבו את שמה אותו, ולהיות טוב לך. האיזון הזה בין הידוע ללא ידוע, ובין הרצוי למצוי, הוא אמנות שלא פשוט לחיות אותה.

(הודעה ללא תוכן)