קשר רומנטי צעיר: מה עושים?

אז ככה, הכל התחיל שהכרתי את הבחורה הכי מושלמת שאני יכול לבקש, היא פשוט הייתה הכל בשבילי... הייתי מתכתב איתה הרבה היא הייתה מתקשרת אליי הרבה ולכל צליל שהיה מזכיר לי הודעה ממנה הייתי קופץ ישר לברר... אחרי כחודשיים בערך שהיינו בקשר, התחלנו להתקרב יותר היינו מחובקים מעבירים נשיקות קלות על הגוף, (אבל עדיין לא נשיקה אמיתית) ומלטפים אחד את השנייה, אחרי כמה זמן כבר הייתי ממש בטוח באהבה שלי אליה, פשוט כל פעם שהיא הייתה מלטפת אותי הייתי מת לצעוק לה את זה.. יום אחד החברה שלה הטובה אמרה לי שהיא לא רוצה אותי בתור מישו לאהבה אלה רק ידיד, אז הכלטתי לרדת מכל העניין, אחרי כמה זמן חזרתי אליה והיינו האותו קשר כמו אז... רק שהפעם לא נתתי לעצמי לגשת אלייה... אז היא התקרבה אליי והתחילה לחבק אותי ותמיד הייתה רודפת אחרי ורוצה להיות איתי, הרגשתי כאילו גם היא מרגישה את אותו הרגש שלי... יום אחד היא נסעה לשבוע וחצי, ושהיא חזרה היא התחילה להתעלם ממני בקושי להגיד לי שלום והרגשתי שבור מכל הקטע, אח"כ כבר הרגשתי שאני חייב להגיד לה את מה שאני מרגיש, ואז יום אחד היינו אצל חבר שהזמין אותנו אליו... ישבנו שם, והיא לא דיברה איתי, והתחמקה ממני, ואז התחלתי לדבר עם חברה שלה כדיבור של ידידים.. פתאום שמתי לב שהיא מתחילה להתקרב לחבר שלי טוב ופשוט להדבק אליו, הם לא היו מחובקים, אבל עדיין לכל מקום שהוא הלך היא הייתה אחריו, וכשרציתי לדבר איתה היא פשוט התחמקה ממני... אז הכלטתי שאני יירד מהרעיון להגיד לה מה אני מרגיש ופשוט הלכתי מהמקום... הרגשתי נורא שבור, ואז חברה שלה אמרה לי שהיא דיברה איתה, והיא אמרה לה שהיא אוהבת אותי אבל בתור ידיד שלה, ושהיא לא רוצה איתי קשר של חברות או משו כזה, וחברה שלה גם אמרה לי שהיא לא הייתה אף פעם בקשר, לא התנשקה ובנוסף לזה הייתי גדול ממנה בשנה שזה אולי גם הלחיץ אותה... שחזרתי הבייתה הרגשתי שבור לגמרי ממה שהיא אמרה לי... פעם ראשונה שגם באמת בכיתי בגלל מישי... אני הבנתי שהיא גם פוחדת להיות איתי לבד עכשיו שאני לא יגיד לה את מה שאני מרגיש... אני צריך שמישו יסביר לי אם הקשר נהרס לגמרי, אם יש מצב בכלל שאני יהיה איתה, או שנחזור להיות כמו פעם.. כי הדבר שאני הכי פוחד הוא שאני יראה אותה עם מישו אחר עכשיו כי זה ממש ישבור לי את הלב... שתסבירו לי גם איך להתנהג איתה... כי אני ממש אבוד בלעדיה, היא לא מהבחורות שרצות מאחד לאחד, היא הייתה בדיוק הטיפוס שלי, ומה שחיפשתי... אז בבקשה תעזרו לי...מקווה לתשובה מהירההש.ש

הייאני גם אני מצאתי את אהבת חיי והיום אנחנו כל אחד בניפרד אני יכולה רק לתאר מה אתה עובר הרבה לעודד אותך אין ביכולתי כי קשה גם לי אבל לפי דברייך המציאות משקפת הרצון להיות יחד לא הדדי מה שאומר שהגיעה הזמן להמשיך הלאה תאסוף את עצמך אני יודעת שכרגע אתה לא מרגיש שיש מאין לקחת את אותו הכוח שלו אתה זקוק אבל אם תביט עמוק בפנים זה נמצא שם אני יודעת משם אני אוספת את עצמי עם כל הכאב אומנם הסיפור שלי שונה אך כאב הוא אותו כאב אתה תצליחממני

זהו שמה ששבור אותי הכי, שאני פוחד להתאהב שוב...אני כ"כ אהבתי אותה..היא הייתה הכל בשבילי, והייתי בטוח שגם היא אוהבת אותי... אני לא בטוח שאני אמצא איי פעם מישי כמוהה... אני רק רוצה לחבק אותה עוד פעם, וזה עדיין מרגיז אותי ההרגשה הזאת, שהיא לא יכלה לדבר איתי פנים לפנים... להגיד לי מה היא מרגישה בנושא הזה..הלוואי והיא הייתה איתי עכשיו...רק לשמוע אותה צוחקת ממשו שאמרתי לה יעשה לי טוב...להעביר ליטוף לייד האוזן הקטנה והחמודה שלה, שהיא נותנת לי נשיקות קטנות באצבעות ומלקקת לי אותן... להרגיש אותה ביידיים שלי... זה ממש ממש חסר לי...אז אני לא יודע מאיפה אני אקח את הכח הזה..אני פוחד לראות אותה עם מישו אחר, רק לשמוע אותה צוחקת מבדיחה או משו של מישו אחר, או שהיא תניח את הראש על מישו אחר...אני חושב שבזמן הקרוב אני לא יראה אותה, אני נוסע לאילת.. אני מקווה ששם לפחות הלב שלי ישכח אותה

וזה גם כן שיר, ששמעתי פעם ראשונה ובאמת הקשבתי למילים שלו....אני מרגיש מחובר נורא לשיר עצמו למרות שאני לא הטיפוס של המוזיקה הזאת ושל הזמר, אבל המילים שבוא פשוט משקפות את מה שאני מרגיש...הדגשתי את המילים שלדעתי הם בדיוק מה שאני מרגיש...ואת- הראל סקעתמילים: קרן פלסלחן: קרן פלסהיום שהתנפץ עלי,עשה אותי קשה מדישכחתי מעצמי ודיהייתי, לא הייתי אניאסגור מאחורי גבי,שוב לא יוכל לגעת בי,בתהומות לביטעיתי, לא הייתי אנישבפני הריקנות שוב לא תכההמציאות שתחכהשוב לא אבכהשאתנחםמעטואת,אל מי את צוחקת כשאת,שוב לא מחבקתכמעט עלית בי לרגעהייתי אחר אם הייתי יודעשאת,אל מי את מקרבת מרחקבמי את מתאהבתאת מי לא עוזבתאם רק היית נשארת,הייתי עושה אותך מאושרת.ושוב הולך, אותה העיר, אותם פניםאני מכיר את הריחות שבאווירטעיתי, לא ראיתי אותךכולן דומות פתאום יותר,כל שיר עושה להיזכרמכל צלצול הלב עוצרנגעתי, לא הרגשתי אותךולעולם שוב לא רוצה להתאהבהאהבה שתרקבהרגישותשתישרףלאטואת,אל מי את צוחקת כשאת,שוב לא מחבקתכמעט עלית בי לרגעהייתי אחר אם הייתי יודעשאת,אל מי את מקרבת מרחקבמי את מתאהבתאת מי לא עוזבתאם רק היית נשארת,הייתי עושה אותך מאושרת.ואת, במי את נוגעת לאט,במי את פוגעתכמעט כמו אז כשפצעת ביאת כל העולם את גיליתולקחת ליאותךומי זה שעכשיו נוגע בךאני מקווה שהוא מאושר שיש לי אותךלא מכאיב לךבך לא פוגעהייתי כזה אם הייתי יודע.

הש.ש. יקר,
לא כתבת גיל, אבל התאור שלך אופייני לצעירים, סוף גיל העשרה, כי הקשרים האלה הם קשרים בתחילת התהוות, ואינם בשלים. אלה הם קשרים של למידה והתנסויות ראשונות, ללא בטחון של אנשים שכבר התנסו וחוו. מכאן נובעים שינויים במצב רוח, וחוסר יציבות של התחלות קשרים. קרה ביניכם משהו, ולו היית בטוח בעצמך מספיק, לא היית מקשיב לחברה של החברה שלך. שהיא תגיד שהחברה שלך לא רוצה אותך, ושזה יהיה מספיק כדי תשמור מרחק? למה? – בגלל חוסר בטחון שלך. אחרת היית דורש תשובות ממנה.יכול להיות שבנסיעה שלה היא הכירה מישהו, ונדלקה עליו, וזה פגע ביחסים ביניכם גם אם היא לא שמרה על קשר איתו או שלא היה לה קשר ממשי איתו, כי היא הבינה שהיא לא רוצה אותך. מה שקרה בסיפור עם החבר שלך, הוא שהיא כנראה החליטה לגרום לך להבין שזהו, שהסיפור איתך נגמר, ואם אתה לא מבין בטוב, תבין מתוך כאב. ואתה עדיין מקשיב לחברה. אם היא רוצה אותך בתור ידיד, סימן שהיא מוכנה לדבר איתך. אין לך ברירה אלא להיות גלוי. דבר איתה, תגיד לה שכך וכך אמרו החברות שלה, ושאל אותה בגלוי אם זה נכון. ואם זה המצב, תחליט אם זה מתאים לך, או שהקירבה אליה תכאיב לך יותר מדי. ואם היא תכאיב לך מדי, התרחק. בלית ברירה. או שתלמד, בלית ברירה, איך אתה מתנהג כשכואב.

אוקיי תודה רבה...אני מקווה שאתה צודק שהיא עוד רוצה לדבר איתי