קשר לא יציב: מה לעשות?

שלום
אני בת33 גרושההפלוס 2 הוא רווק32 היינו בקשר זוגי ורומנטי במשך שנה וחצי והיו שתי פרידות באמצע מהצד שלו שטוען שזה חבילה שגדולה עליו בגלל שיש לי ילדים נפרדנו לפני חודש וחצי מהצד שלו ושוב מתחחל ליצור קשר של קנאה ומנסה לחזור שוב היה לנו קשר ממש טוב מבחינת סקס מבחינה ריגשית והיינו פתוחים אחד עם השני אבל לרווק היה קשה אציין שהוא בחיים לא היה בזוגיות רצינית אני הראשונה ועוד גרושה פלוס ילדים הוא טוען שקשה לו החבילה אבל שוב בקשר מנסים לא לשכב מהצד שלו שטוען שזה לא טוב לא לי ולא לו אבל הקשר ממשיך מה לעשות האם זה יכול כן להתפתח למערכת זוגית ופעם שניה שנפרד מאותה סיבה ילדים וזה גדול עליו .?אשמח לעצה

ויקי יקרה,
אולי הקבלה של ילדים שאינם שלו אל התא המשפחתי אכן זה משהו שהוא גדול עליו, אבל אני חושב שחוסר היציבות שלו, והבלבול שלו, ובכלל, הקושי ביכולת שלו לראות את הצרכים שלך שהם מנוגדים למודל שלו של חייו, זה משהו שהוא גדול עליך.אני יכול להבין את כל הטוב שיש בזה. הסיכוי ליציבות הוא לא משהו, ואם היא תגיע, היא עלולה להגיע דרך כל כך הרבה שלבים מעורערים בדרך, שישאירו צלקות רבות מדי מכדי שתרגישי את האמינות והביטחון שאת מצפה מבן זוג לחיים. הוא מתחרט כשהוא עוזב אותך, וסביר מאד שהוא גם יתחרט כשהוא איתך בכל פעם שיהיה לו קשה.אם את מוכנה לקשר זמני, וליהנות ממנו כל עוד הוא קיים – לכי על זה. מתישהו זה עלול לקרוס. אולי שווה ליהנות ממנו כל עוד הוא קיים. אם את יכולה, כלומר, לחיות בקשר זוגי את הרגע. זה משהו שצריך ללמוד, ובתנאי שאת רוצה ללמוד את זה.

תודה רבה על התשובה המהירה .
הבעיה שהוא עוזב ותמיד חוזר? אחרי חודש חודש וחצי אומר שלא רוצה לפגוע בי ושוב ושוב הקדר מתגלגל כן יש לי רגשות אליו ומאמינה שגם ל והקשר בוא חזק אבל אני לא יודעת על הוא באמת אוהב אותי שכו נוכל להלחם הוא אפילו מפחד לנסות?אז למה הוא חוזר סכלל למה אתה פונה אליי שוב אולי הוא אוהב באמתת??וקשה לו גם מה אני יכולה כדי שינסה לפחות?

ויקי יקרה,
את נותנת תשובה מאד ברורה לשאלה שלי. את אומרת - לא, אני לא יכולה רק לחיות את הרגע, עם קשר זמני. את גם מבינה את המסקנה. ואז, המכתב שלך הוא בעיקר כאשר את מתקוממת כנגד המצב הזה, כנגד העובדה שאת לא מצליחה להשיג את מה שאת רוצה, ואולי בעיקר כנגד העובדה שהוא לא מוכן, לא יודע או לא רוצה לעשות אחרת. אבל העניין הוא שאת יכולה להבין, מתוך מה שקרה עד עכשיו, שזו המציאות. עצוב, זה נכון, מאכזב, אפילו מאד, אבל זו המציאות ויקי.אני לא יכול לענות לך על השאלות של "למה" הוא כך. איך אני יכול לדעת? ויש לי פחות מדי מכדי לנחש, פרט למה שהוא אמר לך - שאולי זו האמת. ואולי רק חלק מהאמת, כי אולי יש דברים נוספים שהוא לא אומר לך, כי כשנפרדים, לא תמיד אומרים את כל הסיבות. אולי כי חושבים שממילא הצד השני לא יכול לשנות אותם, אז למה לטרוח?אבל את גם שואלת: 'מה אני יכולה כדי שינסה לפחות?' והתשובה היא א. שעשית, וכנראה לא מעט. ב. שהוא אכן ניסה, אבל אולי לא מספיק. וג. מה עוד את יכולה לעשות? את מכירה אותו, אם אין לך תשובות, גם לי אין. אבל יתכן שהתשובה היא עוד יותר פשוטה - הוא באמת לא יודע להתמודד עם המערבולת שבתוכו. נראה שזו המציאות שלו, ויקי. ואני יכול להבין למה המציאות הזו באמת לא מתאימה לך.ומהמון סיבות שלא כתבת, שחלקן אני יכול לנחש, אני יכול להבין למה את רוצה בכל זאת. אלא שבנוסף לכל היתרונות שיש בו עבורך, יש בו חיסרון אחד גדול, והוא חוסר יציבות, בצד חוסר רצון ויכולת להחליט להיות איתך ולהתמודד עם האילוצים, הצרכים והקשיים - למען האהבה. מאכזב, ויקי, אבל אולי עוד שנתיים או שלוש תהיי שמחה שאת במקום אחר. בואי נקווה שכך יהיה.