קשר חשאי ותכנון חתונה - מה לעשות?

הכרתי מישהו דרך הפייסבוק..נהלנו הרבה שיחות ארוכות מהנות וכפיות ואח"כ זה גם הגיע לטלפון..לפני כשבועיים נפגשנו ובדיוק כמו שזרמו ביננו הדברים בקשר הוירטואלי כך זה היה גם במציאות..בחיים לא היה לי חיבור כזה כיפי,נהנתי מכל רגע איתו,וגם הוא איתי, אנחנו מתכתבים בהודעות,הוא אומר לי שהוא מאוהב בי ומתגעגע אליי ואני מרגישה שזה אמיתי..הבעיה היא שהבחור בן 28 ואני בת 17.. הוא גר ממש בצפון ואני במרכז..אנחנו מדברים על זה שיש לנו קשר בעייתי והפגישות שלנו הן בסתר,חשאיות,אנחנו לא נקראים "זוג" רשמית אבל גם לא לא..אני מעוניינת בו בתור משהו אמיתי ואני ממש לא רוצה להפגע אם זה ייגמר ביננו. אני מכירה הרבה זוגות שהתחתנו גם בהפרש של יותר מ11 שנה אבל אולי כרגע טווח הגילאים הוא בעייתי כשזה 17 ו28 ולא יותר מאוחר ,לדוגמא 22 ו33 או משהו בסביבה.. איך אני יכולה להפוך את הקשר הזה למשהו יותר רציני? אני מדברת איתו על העניין והוא תמיד מבטל את זה בצחוק,אומר שכל עוד ככה כיף לנו ביחד לא צריך לשנות כלום ושנראה כבר מה יהיה בהמשך.אני לא רוצה להלחיץ אותו,כי בטח יהיה לו נורא מוזר להביא להורים הביתה או להראות לחברים שהוא יוצא עם ילדה בת 17 , ומצד שני אני ממש רוצה להפוך את זה למשהו רציני.מה עושים?

שואלת יקרה,
נפגשת איתו לראשונה רק לפני שבועיים, ואת כבר מתכננת חתונה. זה לא מסייע לו לקחת אותך ברצינות. מצד שני, גם העובדה שאתם בקשר חשאי לא מסייעת לו לקחת אותך ברצינות. אני לא יודע אם הוא רציני איתך או לא, אבל אם את רוצה להפוך את הקשר לרציני – הוא חייב להיות קשר גלוי. לכן, למרות ה"הבנה" שלך למצבו, זה הכיוון שאליו את רוצה להגיע. בלעדיו, לא תדעי מהם כוונותיו האמיתיות.אבל אני חושש. בעיקר מכך שהוא ירצה לשמור על החשאיות הזו, כדי שלא יצטרך לקחת אותך ברצינות, ועוד יותר מכך שתסכימי, "כדי שלא לאבד אותו". קחי בחשבון שאת לא מכירה אותו באמת. את בודאי כבר יודעת לא מעט עליו, אבל את עוד לא מכירה את אופיו ואת כוונותיו.

לפי דעתי הוא כן אוהב אותי ומעוניין בי מאוד אבל העובדה היחידה שבאמת מפריעה לו היא עניין הגיל.אם הוא ירצה לשמור על החשאיות הזאת אני לא אסכים רק כדי לא לאבד אותו,כי אני רוצה שהקשר הזה יוביל למקום רציני ואם לא אני סתם אבזבז את הזמן שלי.מתי נראה לך שכבר יהיה הגיוני מצדי להפוך את הקשר שלנו לגלוי ?עוד כמה פגישות?

שואלת יקרה,
אין כאן מתכון ל"מהו מספר הפגישות בהחבא הרצוי?". אלא שהעובדה תישאר כפי שהיא, והיא שעד שזה לא יקרה, לא תדעי באמת. מצד שני, את בת 17, עדיין בתיכון, ועושה רושם שאת כבר מתכננת נישואים, עוד לפני שאת מתכננת עצמאות (השכלה וכלכלה). העצמאות שלך תישאר איתך לתמיד. נישואים לא בהכרח. ברור לי שלהגיע לעצמאות לוקח שנים, ולנישואים רק כמה חודשים, וקל לאבד סבלנות. ובכל זאת... חשבי על זה עוד קצת.

מבין השורות הבנת שאני חושבת כרגע על חתונה,אני לא. לא איתו ולא עם אף אחד כרגע,חתונה לא נראה לי הצעד הנבון לעשות בגיל 18. אבל יכול להיות שהסיבה היא שעוד לא מצאתי את "האחד". אתה חושב שאם וכאשר מוצאים בן זוג שמרגישים שמצאנו משהו שלא נמצא יותר,שאין צורך יותר לחכות עוד ואחרת נפסיד אז יש לוותר בגלל עניין הגיל והציפייה לעצמאות?

שואלת יקרה,
ראי, המציאות מזמנת לנו הרבה חוסר ודאות, ושינויים בלתי צפויים. כך שלפעמים מגלים קודם את "האחד", ואחר-כך את "השני". לפעמים חושבים שזה "האחד", ומגלים אחר-כך שהוא לא מה שחשבנו קודם. כך או כך, חשוב יותר לא לשכוח לפתח את עצמך, כי זהתמידיישאר לך.