קשר חדש: מה לעשות כשמתחילים ספקות?

קודם להציג את עצמי:אני בחורה בת 37 פרודה כשאני יזמתי את הפרידה.אני מאוד רגישה לאחר שאמא שלי די התעללה בי בצורה מילולית בילדותי (השפלות....).יש לי נטיה לדיקאון שמטופל עם תרופות ו גם סובלת מPMS מאוד חזק (התקפי בכי עצבים מחזור חזק עם הרבה דימומים,כאבי בטן ,מיגרנות,שלשול).פגשתי לפני חודש בחור דרך האניטרנת .היו לנו המון שיחות בטלפון ושיחות דרך האינטרנת עם מצלמה.ממש התחברנו והרגשתי כבר בשיחות האלה משיכה הדדית.כשנפגשנו גם הכל הלך ממש טוב משני הצדדים.ישנתי אצלו כבר 2 סופי שבוע והרגשתי שממש יש לנו חיבור מצוין.גס סקס הוא בסדר למרות שהיו לו ציםיות מסוימות אבל הוא אמר לי שזה בסדר גמור.פתאום אתמול הוא התנהג כילוא נמאס לו שאני לא מבינה אותו כי בקשתי שיבוא לבקר אם הוא יכול.זאת התחושה הזאת כשגבר פתאם מרגיש לכוד למרות שלא בקשתי שום מחויבות כי גם אני לא רוצה להתחייב כרגע.רק תשומת לב בקשתי.אנחנו ממש מדברים על הכל אפילו ספרתי לו דברים שבחיים לא אמרתי לאף אחד.אני לא מבינה מה קרה ומה לעשות כדי לשמור על היחסים גם בתנאים שלו ואיך להגיב האם לחכות שיתקשר,לבקש ממנו להגיד לי מה הכוונות שלו או שזה אלול לקלקל את הכל?אני ממש אבודה כי אני לא רוצה לאבד את מה שיש לנו.אני מתצערת שזה מכתב ארוך כלכך ומקווה שתוכל לעזור.תודה מראש

עילום יקרה,
נקודת ההתחלה שלך לא פשוטה, משום שאני די בטוח שמה שעבר עלייך, ומה שעובר עליך נפשית ופיזיולוגית, מקשה עלייך לבנות תדמית עצמית טובה, בדרך לבניית זוגיות ראוייה, שמגיעה לך. ככל שתתייצבי יותר בהבטים האלה, נדמה לי שיהיה לך קל יותר להרגיש בנוח עם גברים.לגבי הקשר החדש שלך: תראי עילום, את בעצם עדיין לא מכירה אותו. פיתחת ציפיות, כי הקשר איתו התחיל טוב יותר ממרבית ההתחלות שהיו לך בעבר, אבל את עדיין לא יכולה להעריך מה הוא רוצה מבת-זוג, ומה בדיוק הוא רוצה ממך. פתיחות ודיאלוג טוב הם צד אחד של העניין, וגברים לפעמים מספקים אותם בתחילת קשר בנדיבות, גם כאשר הם לא בטוחים שהקשר הזה באמת יילך לאנשהו, אלף כי זה אולי כן יילך לאנשהו רחוק, ובית, לפעמים זה הולך לאנשהו קרוב, וגם זה משהו. שאלת על גברים? עניתי על גברים. לגבי הגבר שלך, ידי קצרה מלהושיע, כי אני באמת לא יודע. לפי התאור שלך הוא מתנהג כאילו שזה כבר לא זה.אבל, אם מותר לי לתת לך טיפ קטן, זו אינה בהכרח סיבה לוותר. לפעמים יש נפילה בתחושה, בעיקר אצל גברים, לאחר שהאינטימיות הפכה להיות עניין בטוח, ולאחר שהאגו ניצח. ואז נותרת השאלה של "נו, אז מה אני עושה עם זה?" חוסר הודאות של מה שהוא רוצה, או אולי הירידה מהאולימפוס של הכיבוש, גורמים לירידה בריגוש ובתחושות. אלא שלפעמים, אם נותנים לזה זמן מבלי ללחוץ, זה עובר, ומתחדש, ואולי נע בהמשך בגלים קטנים והולכים עד להתייצבות. הקטיני את המינון, אבל תיזמי בעצמך פגישות לא מיניות (סרטים, טיול על שפת הים בערב, או איזה שהוא בילוי אחר שאחריו את מתכננת לחזור הביתה והוא חוזר לשלו), ותני לו להתרגל אלייך. נראה לי שהוא כבר ייזום את הפגישות האינטימיות. וזה בסדר שתלכי עם זה, אבל תשאירי לעצמך מדי פעם אופציה של איזה סרוב קטן, כי את עייפה, כי יש לך יום עבודה, כי את צריכה להיות עם המשפחה, או משהו בנוסח הזה. במילים אחרות, אם תלכי איתו מבלי להיות שפוטה שלו, יש סיכוי טוב שהריגוש שלו יימשך לאורך זמן רב יותר.וחזרי אלינו בעוד שבועיים או חודש, אם את יכולה, וספרי לי אם זה עובד.

תודה רבה נראה לי אתן לו באמת זמן לחשוב ונראה אם הוא יתקשר...

עילום יקרה,
זה לא בהכרח מה שאמרתי. קראי היטב. מותר לך להתקשר, אבל עם הצעות קונקרטיות למפגשי עניין או בילוי שאינם מיועדים להיות אינטימיים. קבעי אותם לזמן כזה שזה ברור שאת אחר-כך עסוקה במשהו (למשל, שישי אחר-הצהריים, שאחר-כך את הולכת לארוחה אצל ההורים, או משהו דומה). זו אינה צריכה להיות תחרות של "בואו נראה מי רוצה יותר!". את לא חייבת לחכות, אם כי גם לא נכון מצידך לעשות את זה צפוף מדי. קראי שוב את מה שכתבתי באיגרת הקודמת, וקראי היטב.

הוא גר במרכז ואני בדרום והשבת הילדים אצלי,אז קצת קשה להיות ספונטנית כזאת.מאז המכתב שלך הוא היתקשר ואמר לי במילים אחרות שזה "קצת כבד לו" .הוא מתכוון להתקשר אליי לפי מה שהוא אומר ואני חושבת שאולי הוא יתגעגע ואם לא אז אני מניחה שזה אומר הכל.הוא גם אמר שפתאם השיחות הארוכות שלנו מפריעים לו בעבודה השוטפת שלו (שהיא לילית ופגישות אחר הצהריים).אלה הסיבות שבגללן חשבתי להרפות קצת ולקחת את הסיכון שאולי זה יגמר כאן.למרות שיהיה חבל .

עילום יקרה,
במקרה כזה את צודקת. לא ידעתי, למשל, שיש לך ילדים, ושאתם גרים רחוק זה מזו, מה שמסרבל את האפשרויות. כלומר, הטקטיקה עדיין יכולה להיות נכונה, אבל קשה יותר לבוא ולומר - היי, יש הופעה יפה ב.. ואם אתה רוצה לבוא, - ואחר-כך לחזור לדרום מבלי להשאר איתו. זה אפשרי - אבל בתהליך יותר איטי ומסורבל.

אם היהי לך רעיון אחר אני אשמח לקרוא.ביניתיים אני אחכה ונראה מה יקרא.כי הבעיה היא להגיע לשם ושהוא יגיד לא אני לא רוצה לצאת כי...אני עובד (הוא עובד בלילות) או כל סיבה אחרת זה יהיה מאוד מתסכל (יש בינינו בכל זאת 120 ק"מ)תודה על ההסברים וזה תואם למה שחשבתי בתוכי...