קשר בלי מחויבות: מה לעשות?

היי. קוראים לי דנה אני בת 23 מאזור המרכז. אודה לעצה בנושא. הכרתי גבר בן 28 לפני שנה.בחור נאה וחכם שעונה על כל הדרישות שלי. התחלנו את היחסים כמטגדרים מראש לכיון רציני, כיון ששנינו לא היינו בכיון של משחקים. הרציניות שבקשר לא החזיקה מעמד יותר מידי, הוא גר באיזור הדרום ואני פה. אני יותר רגשנית וקיצונית ממנו שצריכה יותר תשומת לב והוא לעומתי אוהב ספייס ומרחב יותר ממני. יש בנינו חיבור וכימיה מטורפת .הייתה לנו תקופה של צערכת יחסים כזו בלי מחוייבות. אך ניתקנו קשר אחרי שלא הייתי מוכנה להתפשר עוד אך הוא תמיד חזר לחיי. השיא והפגיעה הגדולה ביותר שקיבלתי ממנו שהיה ערב אחד שבילינו יחד. יום למחרת אחרי שהעברנו ערב יפה אבל מרוחק גם רגשית. ואני הרגשתי את זה מיד. ציין בפניי שהוא חושב שאנחנו צריכים לנתק קשר. שהקשר הזה תוקע אותו והוא מחפש משהו רציני. עוד אמר כי יש לו מישהי שהכיר. וכל זה שלפני 24 שעות בילינו יחד ישנו ביחד צחקנו ביחד ומבלי להניד עפעף אמר את זה. זה היה השיא לא הבחור שהכרתי או שתיארתי להכיר. הסתיר זאת מפני יפה וגרם לי להרגיש שאני הייתי החתימה על הדף שמאשרת את העסקה וזה הזמן לפתוח דף חדש.אבל כמובן שלא איתי. הרגשתי פגועה הרגשתי ככ מנוצלת. תבעתי בתוך הרגשות שלי ולקח לי כמה חודשים לצאת מזה. הוא ניסה מיד ליצור איתי קשר כשהבין שעשה טעות בכל דרך אפשרית אך כבר לא הייתי מוכנה לשמוע. לאחר 4 חודשים פתחתי דף חדש והוא כבר לא היה בראש שלי. כמעט. חזר לחיי, הפעם הייתי במקום אחר והייתי מוכנה לשמוע מה שיש לו לומר. לאחר שיחות ארוכות כשככ ביקש לתקן את מה שעשה. ואחרי חודש התראינו. הפעם הרגשתי שזה היה אחרת לא מרוחק ממני ומנותק רגשית. זה הבחור שהכרתי בהתחלה. הייתי נוקשה ובצדק כי בכל זאת היה לי מעט קשה אבל הוא הבין ואפילו הצליח במידה מסויימת לשנות את דעתי אולי הפעם זה באמת זה. אבל הייתי רוצה לדעת מה הצעד הבא שלו, אם באמת להאמין ומשהו השתנה? האם היחסים שלנו ככשיו יראו אחרת ואני זו שהוא פתח איתה דף חדש? אני צריכה לתת ספייס ולראות איך הדברים מתקדמים? או שלא להאמין בכך יותר ולנתק קשר לגמרי? אודה לתשובה ממך. תודה

דנה יקרה,
יש קצת סתירות פנימיות באופן שבו הצגתם את הקשר זה לזה, ואולי באופן שבו את היצגת אותו כלפיו. מצד אחד, לכאורה הקשר שלכם באופן ראשוני היה בלי מחוייבות. כך כתבת. ובכל זאת, הוא תמיד חזר אל חייך. בלי מחוייבות, כפי שאת אומרת, למרות שרצית אותה. אלא שקיבלת את המציאות הזו, למרות המחאות שהיו לך. אני מבין את האכזבה הגדולה שהיתה לך לאחר אותן 24 שעות שהייתם ביחד, ואז אמר לך שהוא רוצה להעמיק קשר עם מישהי אחרת, ושהוא רוצה קשר רציני, אבל לא איתך. בודאי שזה מאכזב, מאד, אבל זה היה במסגרת הכללים והסייגים שהוא שם לקשר שלכם, ושקיבלת. כן, תוך מחאות, ובתקווה שישתנה. ועכשיו הוא בא שוב, ואומר לך שבעצם הוא משנה את הכללים. האם להאמין לו?יש כאן שני עניינים שונים. האחד הוא האמינות שלו. בעניין הזה, לפחות, הוא היה ישר איתך בעבר. כשלא רצה קשר מחייב, הוא אמר לך. עכשיו, כפי שאני מבין, הוא אומר שהוא רוצה קשר מחייב. מכיוון שהיה אמין בעבר, אין לך סיבה שלא להאמין בכנות כוונותיו.אלא שזה רק חלק מהתמונה. החלק האחר הוא השאלה עד כמה את מוצאת חן בעיניו. בעבר, זה היה כן, אבל אולי לא לכל החיים. האם הוא באמת יכול לאהוב אותך לכל החיים? - אני לא יודע. העובדה שחיפש מישהי אחרת כאשר את היית איתו, קצת מערערת את הביטחון בעניין הזה. אבל קשה לדעת עד הסוף. אחרי הכל, אתם גרים רחוק, ואולי זו הסיבה העיקרית שבגללה לא רצה להתמסר לקשר הזה, כי יש לזה מחיר שהוא לא היה מוכן לשלם אותו. אולי החליט הפעם שהוא כן, ושהוא מוכן להתמסר לקשר. לפחות מבחינת הנכונות המודעת, כנראה שזה המצב. האם גם רגשית זה יחזיק מעמד? - אי אפשר לדעת. אחרי הכל, גם זוגות נשואים מתגרשים לפעמים, למרות האהבה הגדולה שהיתה קודם. העניין במצבים כאלה הוא שאין דרך לדעת, אלא אם מנסים.

אני מודה לך על ההתייחסות ועל התשובה. אך חשוב לציין כשהתחלנו את הקשר ורק הכרנו הקשר
כן היה מוגדר אך ורק לרציני. אני פעלתי בצורה שגויה, על מנת לא לאבד אותו החלטתי להתפשר והיחסים גלשו לקשר ללא מחוייבות. לא היה לי רע אף לא לרגע אף פעם. התרחקתי מרוב שהיה לי כיף וכמובן שהתלוו לזה רגשות מהצד שלי, שבעוצמה כזו לו לא היה. ( ציין בפניי שיש לו רגשות גם במהלך הקשר הלא מחייב, שהוא חושב עלינו גם כשאני לא איתו. אך כנראה שלא מספיק). הפחד שלי היא לחזור לאותה נקודת שבירה שוב, הוא החולשה שלי אני מודה. אני מוכנה לדחוק כל גבר לצד עבורו. לא בקטע נואש או קיצוני מידי. אבל ככה זה כשיש רגשות. כשראיתי אותו הכל צף לי, והכעס בתוכי אפילו נימוג. למה? זה לא צריך להיות ככה. אני בחורה קשה באופיי ואף פעם לא מתפשרת על מה שאני חושבת שמגיע לי או שטוב לי, גם אם אני אוהבת. מצד אחד קיים בי החשש להיות קיצונית ודרמטית איתו שוב כמו בעבר שיגרום לו להתרחק ממני לגמרי, ומצד שני קשה לי להסתפק כרגע במה שיש. כמה שזה חדש, זה לא באמת חדש. אני מפחדת להתאכזב שוב כשאני מצפה ממנו למעבר, אפילו יותר ממהתחלה. ברור לי שהכל עניין של זמן ובניית האמון ( זה עוד משהוהאוקצריכה לעבוד עליו לגביו, למרות הכנות שלו הוא העדיף להיפגש איתי מטעמי הנוחות שלו ורק לאחר הערב סיפר זאת בפניי) הוא יכל למנוע את כל זה. לא היינו מתראים אם הייתי יודעת שכך, הוא בשלו סבור ובטוח שהיינו חוזרים לדבר. העניין הוא שהוא לומד תואר שני ועובד תוך כדי, תקופה עמוסה מאד מצידו, אך גם אני לומדת תואר ועובדת. ועדיין לא מונע ממני לקדם את הקשר או לנסות לפחות. הוא אמר לי שאני צריכה להיות סבלנית ולהבין אם יהיה לחוץ ועמוס עקב עבודה ולימודים. ויכול להיות מצב לפעמים שלא נתראה הרבה, עוד כתב שהיה רוצה שזה יהיה אפילו ברמה היומיומית פגישות בנינו. אני מודעת לכך שאצל גבר הכל מגיע מאוחר יותר מאשר אישה בענייני זוגיות ואהבה. אך שוב אני מתפשרת עבורו והשאלה אם מגיע לו לנסות להכיר אותי מחדש מה שלא באמת חדש פה? אחרי המקרה אני יותר חשדנית וספקנית לגביו, איך הופכים זאת למשהו קבוע ויציב בלי עליות ומורדות? אני מוכנה לקחת את הסיכון איתו אך האם המקרה שעוד עליו אני חושבת כל פעם שאני מסתכלת עליו עלול לפגוע ביחסים שלנו? מה יגרום לי לשחרר מזה ובאמת לפתוח משהו נקי וחדש פה? אודה לתשובה בנושא. תודה

דנה יקרה,
הדבר היחיד שיכול לגרום לך "לשחרר" ו"באמת לפתוח משהו נקי וחדש" הוא אומץ לב. ללכת עם זה מבלי לפחד להיפגע. זה לא אומר ולא מבטיח שלא תיפגעי, אם כי האומץ אולי יסייע לזה. אומץ נדרש כדי שתהיי מונעת פחות על ידי הפחד, כי פחד עלול לגרום לך לנסיגות מדי פעם. ולפחד פחות תוכלי רק כאשר תוכלי בכנות לומר לעצמך שאת יכולה להתגבר על פגיעה, אם תיפגעי. האם את באמת יכולה? - בטוח כן. באיזה מחיר? - על זה תצטרכי לעבוד. ואולי בעיקר על המוכנות שלך והתדמית שלך בעיני עצמך, כי היא אולי הפגיעה ביותר, והיא זו שאולי תהיה לך הדבר הקשה ביותר להתמודדות מולו.

מודה לך מאד. עזרת לי מאד