קשיים במגע האינטימי: מה עושים?

אהלן,אני בזוגיות כבר מספר חודשים (בני 26) , הבן זוג מקסים ודואג לי, יש סך הכל קשר טוב... מפריע לי שחסרה לי רכות ממנו. הוא פעם ראשונה בזוגיות וזה כאילו הוא רגיל לדבר רק עם גברים, הוא גם בצבא והדיבור שם גס לפעמים (אני רואה משיחות שהוא מנהל עם חברים שלו מהצבא) כך שלפעמים אני מוצאת את עצמי נפגעת ממנו למרות שאני יודעת שלא היו לו כוונות רעות, אבל התגובות שלו יכולות להיות כאלה נוקשות או טכניות או סחבקיות כאלה ולא לגרום לי להרגיש אמפתיה ורכות ממנו וזה מקשה עליי.. לפני כן הייתי יוצאת עם בנים יותר עדינים, שהם גם אומנים כי הייתי זקוקה לסוג האיכות הזאת.. גם בבית אמא שלי מאוד קשה ולא קיבלתי ממנה מספיק רכות אז זה בכלל חסך שיש לי ומשהו שמלווה אותי.. הבעיה בבני הזוג הקודמים הייתה שהם לא היו יציבים ועכשיו איתו הוא יציב. בנוסף גם בסקס לפעמים הוא מרגיש לי קצת שהוא כאילו רואה פורנו, מאיץ בי, מסתכל עליי במבט כזה חייתי ואין רכות במגע ביננו.. לפעמים אני נעצרת באמצע , יורד לי החשק, אני רק רוצה ממנו חיבוק כי הוא נהפך למישהו אחר, רוצה ממני פורקן ולא להרגיש אותי.. אלה דברים שמפריעים לי. אנחנו כבר מדברים קדימה על חתונה ואני רוצה להאמין שאלה דברים שיכולים להשתנות . ואולי לא? לא רוצה להשלות את עצמי.. אני לא רוצה לחשוב שאני צריכה לחיות עם זה.. זו התנהלות שעלולה לסגור אותי לטווח הארוך ולפגום מאוד ביחסים שלנו.. איך ניתן לעבוד על משהו שכביכול צריך לבוא מהבן אדם עצמו באופן טבעי ? כך אני מעריכה לפחות ...

מיכל יקרה,
מן הסתם, הוא לא רגיל, ואולי לא יודע להשתחרר ולהיות נינוח איתך בעת מגעים אינטימיים. לפי דברייך, גם שלא במצבים אינטימיים, הוא מתקשה להיות רך יותר. את שואלת שאלה נכונה: האם הוא יכול? ואולי מה שלא שאלת, אבל רמזת: האם זה בא מהבית? האם זה כי הוא רגיל לחברת גברים ולא היה פנוי לראות את ההבדלים שבין התנהלות עם גבר להתנהלות עם אשה? האם זה לא מאוחר מדי לשנות? –אחרי הכל, כדי להבין אותך הוא צריך להיות קשוב למשהו שונה ממנו. אולי הוא יכול לשנות, אבל בשביל זה הוא צריך להבין שהוא צריך לשאול, לבדוק, ולהיות פתוח לקבל מחשבות ורגשות שונים משלו, ולכן זה לא כל כך קל.ויתכן שאת צודקת גם באבחנה שלך, שהוא הפנים באיזה שהוא מקום את הסקס שהוא רואה בפורנו, הטכני, חסר הרגש, וחסר ההתחשבות באשה, ולא מבין שאת אדם לצידו, אולי עם צרכים פיזיים שהוא צריך ללמוד אותם ולהיות קשוב לך, ועם צרכים שאינם רק צרכים פיזיים, וחשובים מאד לך.אני חושב שהדבר הכי נכון לך, אם את לא רוצה להתייאש ולוותר עליו מהר, הוא לעשות משהו שגם אולי את לא רגילה לעשות –והוא לפתוח מולו את הצרכים שלך. לא כביקורת, אלא כאמירה: ראה, אתה גבר, אני אשה, חשוב לי שתבין מה זה אומר. חשוב לי שזה גם אומר שאתה לא מבין אותי ואת הצרכים שלי "לבד", ואני כאן, כדי לעזור לך, כי זה חשוב לי, וכי אתה חשוב לי.אם הוא יהיה מנוהל על ידי הפחדים שלו, שזה אומר אולי שיחות עם חברים שהם כמוהו והסקת מסקנות קשיחות ומכלילות, כמו 'אין סיכוי שתבין אותה, כי היא אשה', וכי 'נשים רוצות אתX,Y,Z' ולכן או ש'אתה צריך לעשות מה שהיא רוצה ולשתוק, אתה לא צריך להבין', או להיפך 'אם תתן לה את זה, היא תרכב עליך'. אם האמירות האלו ינהלו אותו, תביני שזה לא זה. אבל עוד לפני כן –תצטרכי להיות ישירה יותר ולהסביר לו, ואולי לא לצפות שהוא יבין לבד את מה שהוא לא יודע בכלל שהוא צריך להבין. יכול להיות שגם לך זה לא יהיה קל. אולי תרגישי שזה דורש ממך מאמץ או עימות. אולי תרגישי שזה מפחיד לדבר על צרכים אישיים כל כך, ואכן, צריך לזה הרבה אומץ לב. אבל אם תעשי את זה עם שילוב של רכות עם שכנוע עצמי ואמונה בעצמך, ואם יש בו גמישות שפשוט לא מצאה מקום לביטוי עד היום בשל האופן שבו הוא גדל והתחנך, יתכן שתצליחי.ראי גם תשובתי מה 17.1.20, לחן, תחת הכותרת 'לא מתעניין'. זה לא בדיוק אותו הדבר, אבל כדאי שתקראי, כי השאלה וההיסוס בשיקול הדעת תמיד שם כשלא כל הצפיות מתממשות. ראי את שלה.