קשיים בזוגיות: פתרונות והתמודדות

ד"ר שלום,לא פעם קראתי כאן בפורום מכתבים של נשים מתוסכלות שמרגישות כי חמותן שולטת בגברים שלהן... אני מקווה שלא נמאס לך מהנושא הזה, כי... גם אני רוצה לכתוב לך על בעיה דומה: אני נשואה 3 שנים ואמא לילד בן שנה. יחסיי עם בעלי טובים מאוד. אבל אינני יכולה לסבול את האופן שבו חמותי שולטת בו. הוא בחור מאוד עצמאי (שנינו בני 28), עובד בעבודה טובה מאוד ומשתכר יפה מאוד, הוא משכיל בעל תואר שני, ובכלל אינטליגנט מאוד. עד שזה מגיע לאמא שלו - אז הוא מתנהג כמו ילד קטן. ביום שישי האחרון זה הגיע לשיא, כשנסענו למרכז קניות מסויים ואמא שלו ביקשה להצטרף. נכנסנו לחנות חשמל, והיא התעניינה במקררים. אנחנו קנינו מה שרצינו לקנות ולמעשה רוב הזמן חיכינו לה. אח"כ, כשיצאנו מהחנות אני רציתי להכנס לחנות רהיטים לחפש כורסה. חמותי הודיעה לבעלי שאין לה זמן, שהיא ממהרת הבייתה לבישולים שלה. אז בעלי, בצייתנות מושלמת, אמר לי "יאללה, בואי ניסע". אמרתי לו "שנייה, אני רק מסתכלת", אבל היא לא הפסיקה ללחוץ עליו שנלך והוא, בעיניים מבוהלות של ילד שמפחד שאמא שלו תעשה לו "נו נו נו", התחנן שאזדרז. הוא אפילו לא היה מסוגל לומר לה "אמא, עוד חמש דקות". לא יכולתי לראות שום כורסה - נאלצתי לצאת מהר מהחנות. כעבור רגע מצאתי את עצמי מחכה שוב לחמותי שנזכרה שהיא צריכה לקנות עוד משהו. כשהיא סיימה את סידוריה חזרנו הבייתה.כשנכנסנו לדירה החדשה שלנו, אני ובעלי רצינו לעשות חנוכת בית צנועה עם כיבוד קל. בעיני חמותי זה לא היה "מכובד מספיק", כנראה, והיא החליטה שהיא תבשל ותכין סלטים... זה שינה לגמרי את כל האופי של הארוע שאני ובעלי תיכננו לעשות, אבל הוא, כמובן... הסכים עימה. חנוכת הבית נעשתה כפי שהיא רצתה ואני ישבתי לי בפינה עצבנית ומתוסכלת...אלו רק שתי דוגמאות. יש עוד הרבה. ואם אתה שואל את עצמך למה אני שותקת ולא עומדת על דעתי - אז דע לך שאני כן מדברת על זה עם בעלי. פעמים רבות דיברתי על זה איתו, אבל הוא מייד מפרש את זה כאילו יש לי משהו אישי נגד אימו. גם אם בסופו של דבר "אני מנצחת" ואנחנו עושים את הדברים כמו שאני רציתי, עדיין נותרים משקעים ביני לבינו מאחר והוא פשוט מבין מזה שאני "לא אוהבת את אמא שלו".ד"ר, אני ממש במצוקה. מה לעשות עם זה שבעלי פשוט לא מסוגל לומר לאימו "לא" ? בעלי אדם טוב מאוד, הוא אוהב לעזור ו"להיות שם" בשביל אנשים. זו תכונה מבורכת בעיניי. הבעיה היא שבמקרה של חמותי - הוא פשוט מנוצל. חמותי מודעת היטב ל"טוב ליבו" של בעלי ולרצון שלו לעזור לה בכל עת והיא מנצלת את זה עד תום. כשקורה (לעיתים רחוקות ומסיבות אובייקטיביות לגמרי) שבעלי אינו יכול "לעמוד דום" לבקשה מסויימת של חמותי - היא עושה לו מניפולציות רגשיות שלא היו מביישות שחקנית ראשית בטלנובלה...ד"ר, אני רוצה שתבין שהמצב מפריע לי לא רק בגלל שאני מרגישה כאילו אני נאלצת להתחלק עם בעלי. זה נכון באיזשהו מקום, אבל מעבר לזה - זה פשוט מוריד מההערכה שלי לבעלי. אפילו המשיכה שלי כלפיו דועכת כשאני רואה אותו מתקפל כמו כלבלב מול אימו. על אף שאני יודעת שחוץ מזה הוא דווקא "גבר שבגברים" (סליחה על הביטויים הפרימיטיביים משהו...), כשמשהו כזה קורה (וזה קורה לעיתים מאוד קרובות) אני פשוט מוצאת את עצמי נגעלת מבעלי, מזלזלת בו (מבפנים, אני לא מחצינה את זה כדי לא לפגוע בו) וכפי שאמרתי - אפילו המשיכה המינית שלי כלפיו דועכת כי אני רוצה "גבר" ורואה מולי "סמרטוט".ד"ר, אני יודעת שזו בעיה רווחת מאוד. מה אפשר לעשות עם הגברים האלה שמתנהגים כמו "הפודל" של אמא שלהם ? מה אפשר לעשות כדי להציל את חיי הנישואים במצב כזה ? מה אפשר לעשות כדי להבהיר לחמות שיש פה עכשיו עוד אישה שגם לה יש, רחמנא ליצלן, זכות דיבור ????

אני רוצה להבין למה המערכת מוחקת את המכתב שהפנתי ליעל??אני נמצאת באותה הסיטואציה ומעוניינת לקבל כוחות מאנשים שחיים אותם המצביםרשמתי לה את הדואר האלקטרוני שלי ואתם מחקתם אותו....

יעל יקרה,
קשה. קשה, כי אין פתרון קל. קשה, כי לפעמים לוקח זמן לאדם (גבר או אשה) להפנים שמעכשיו, המערכת הזוגית היא המערכת המשפחתית העיקרית, ושקשרים אחרים שהיו חשובים, ואפילו חשוביםמאדקודם, יכולים להפריע לו או לה בהמשך חייהם, ושצריך לדעת לשים להם גבולות. אישך לא הפנים זאת. אולי, מבחינתו, כמעט בצדק, כי קשה לו להתמודד עם ייסורי המצפון שלו לנוכח ההאשמות הרגשיות שלה. העניין הוא גם, שלך קשה להביא אותו לשם, כי לכאורה את אינטרסנטית, ולכן המניעים שלך הם, כביכול, אנוכיים.מה שזה אומר, שאו שתצליחי עם הזמן לשחוק אותו לאט, אבל במחיר של עימותים וכעסים ביניכם, או שתעזבי את זה ותוותרי ותלמדי לחיות עם זה (פרט למקריםחריגיםשבהם את מזהה נזקים חמורים ובהם את צריכה לעמוד על שלך), או שתלכו ליעוץ זוגי, שיסייע לשניכם לקבל פרופורציות ולהבין את הקשיים שלכם. אם את יכולה, אני מציע את הדרך השניה. אם את לא יכולה, אני מציע את הדרך השלישית.

מורן יקרה,
אם את רוצה להבין, אסביר לך. הפורום הזה אינו פורום תמיכה, אלא פורום מומחים. דיאלוג בין פונים אינו בלקסיקון של הפורום ומנוגד לחוקיו. תוכלי למצוא אותו בפורומים אחרים. בנוסף, אני לא יודע מי את (ובכלל, אם את גבר או אשה), מה כוונותייך, ואם תועילי או תזיקי לפונה. אני גם לא יודע אם לא תינזקי את מפרסום כתובת הדואר האלקטרונית שלך (ולמשל, נזק יחסית זעיר, הוא שתתחילי לקבל עשרות מכתבי ג'אנק-מייל כפרסומות, בגלל שאתרי פרסום כאלה מצאו את הכתובת שלך כאן, או משום שמישהו או מישהי ייצרו איתך קשר שיזיק לך). לכן, לא בפורום הזה.

יעל שלום,אכן בעייה לא פשוטה, ומבלי לגרוע מהצורך בטיפול זוגי - אשרייך שאישך הוא "גבר שבגברים" ואך טוב לב ומסור. סביר להניח שלולא היה מגלה מסירות לאמו, היה גורע גם ממסירותו כלפייך. חבל, אמנם, שבחבילתו אם מניפולטיבית. אולי כדאי לבדוק את האפשרות להתקרב לאמו ו"לנצל" את כישוריה (הקולינריים, למשל, או את טעמה בריהוט כדי לעזור לך לבחור כורסה...). כך תרגיש האם שיש לה מקום בחיי בנה ואולי אף בכך שהרוויחה בת... ואת, מצידך, תוכלי לזכות בחברת נצח שאף תקל עלייך בעת הצורך.בהצלחה, לילה