קשיים בזוגיות: מיקוד והתקדמות

ד"ר אורן חסון שלום,שמי רינה, בת 26. יש לי ארוס בן 30. חברים מס' שנים. הכול טוב בינינו.הקדמה קצרה: החבר שלי בן אדם מאוד מאוד חכם. כשהיה ילד בביה"ס הוא תמיד קיבל את הציונים הכי טובים ואף פעם לא היו לו אפילו מחברות והוא לא כתב שום דבר. כתוצאה מכך הוא התרגל 'לא להתאמץ' יותר מידיי. אני לעומת זאת בחורה חרוצה מאוד, אני בתואר שני – עובדת ולומדת, מנצלת כל דקה ויודעת להתנהל ביעילות.אנחנו שנינו לומדים בטכניון. בשלוש שנים הראשונות לחבר שלי היה 'רק לימודים על הראש', אז הוא היה בא לכל השיעורים ויחסית לומד. הוא מאוד הצליח וקיבל ציונים ממש ממש גבוהים (ממוצע מעל 95 בטכניון..). הוא עדיין לא למד כ"כ טוב לפני מבחנים, אבל מכיוון שהיה מגיע לכל השיערוים ומבין מה קורה – הוא הצליח.לקראת סוף השנה השלישית הוא הקים עסק (שבקושי קשור ללימודים שלו), אולם התחום כן מעניין אותו. מאז – הוא פשוט הפסיק ללמוד. הוא לא מצליח לעשות את שני הדברים במקביל.הוא לא מסוגל לשבת וללמוד, וגם יש לו הרבה דברם אחרים על הראש. מבחינת זמן – יש לו את הזמן ללמוד, הוא כן יכול לדחוס את הלימודים ללו"ז שלו, אבל הוא פשוט לא מסוגל גם ללמוד וגם לעבוד, והוא מרגיש שהוא לא מצליח להיות יעיל ולנצל את הזמן שלו. גם מבחינת העסק – הוא מרגיש שהיה יכול להצליח הרבה יותר אם היה יעיל – והוא פשוט לא מצליח להיות יעיל. הוא חצי מהיום באינטרנט, גולש וקורא כל מיני מאמרים שמעניינים אותו, ואז הוא מסיים את היום מתוסכל שלא הספיק מה שרצה.לאחר השנה השלישית, הוא הפסיק את הלימודים לשנה שלמה. לאחר מכן הוא חזר לכמה קורסים, ופשוט לא ניגש למבחנים כי הוא לא למד (נכח בקצת שיעורים ולא עשה תרגילים כמעט וכו'). הוא ניגש רק ל-2 מבחנים ולמד לכל אחד מהם איזה יומיים – שלושה ואיכשהוא עבר.עכשיו הוא ממש על סף להתייאש מהלימודים ולהתייאש מההתנהלות של עצמו מבחינת יעילות וניצול זמן. הוא כל הזמן אומר לי – 'הלוואי שהייתי כמוך, הייתי כ"כ מצליח'. אני מנסה לדבר איתו על הלימודים אבל לא מצליחה כי הוא פשוט אף פעם לא רוצה לדבר על זה. אני מנסה לתת לו טיפים – אבל אלו דברים שהוא כבר יודע ולא מצליח ליישם, ואני גם מרגישה שזה לא המקום שלי – להיות פסיכולוגית / קואוצ'רית שלו..אני רוצה שהוא יסיים את התואר (מהנדס)! אני רוצה שהוא יצליח! אני רוצה שירגיש טוב עם עצמו ולא מתוסכל כ,כ.. אבל אין לי מה לעשות בנידון. קשה לי לראות אותו ככה!בבקשה תעזור לי.. תודה!

רינה יקרה,
זה באמת מתסכל להתחיל להיכשל כאשר ההרגל הוא להצליח ללא הפסקה וללא מאמץ. אבל גם את וגם הוא יודעים שזה כי הוא מתפזר. העניין הוא שאת לא מצליחה לעזור לו להתמקד מחדש, והוא לבד לא עושה זאת. אולי הוא זקוק לרחמים, עצמיים או אלו שלך, והוא מקבל את זה גם ממך וגם מעצמו, יותר מאשר להסיק את המסקנות ולהתמקד מחדש. אולי גם כי זה אומר לוותר על החלום של כסף עכשיו.האמת? אני לא יודע מה נכון יותר. את רוצה אותו מהנדס, אולי גם הוא רוצה את עצמו מהנדס, אבל יותר רוצה את העסק. וכך הוא קרוע בין שניהם ולא מצליח באף אחד מהם. אם הוא יצליח בעסק כאשר הוא מרוכז בו, אז אולי זה מה שהוא צריך לעשות, גם אם את תוותרי על החלום שלך שהוא יהיה מהנדס. במילים אחרות – אולי הכי נכון הוא שיעשה את מה שהוא רוצה, ללא ייסורי מצפון, כי כשהוא קרוע בין שתי מגמות יש בעיה. ואז הקושי יישאר שלך, להניח לו, ולסמוך עליו. יכול להיות שהוא יצליח גם בלי להיות מהנדס, ואם ירצה, יום אחד, ישוב לקבל את התואר.ואם הקושי שלו (ואני לא בטוח שהבנתי אותך לגמרי) הוא שגם בעסק לבדו הוא לא מצליח להתמקד, כי מעניינים אותו בדרך דברים אחרים ולא חשובים, אז הוא יצטרך ללמוד משמעת עצמית. זה לא קל, אבל המיקוד צריך להיות שם. או בעסק או בלימודים, אבל רק שם. כאשר גם עסק וגם לימודים על הראש, ואולי גם לחץ מהסביבה ללימודים, אז קשה לו יותר גם להתמקד בעסק, כי כל קושי קטן מפזר אותו למקום אחר. וצריך להבין ולקבל את הקשיים שיש לו, וללמוד להתמודד איתם בכלים שיש לו, ולא בכלים שאין לו.