קשיים בזוגיות: מה עושים?

אני עומדת לפרק תחבילה כמו שנאמר אנחנו לא נשואים אבל יש לנו ילדה משותפת בת שנה ושבע ושש שנים של זוגיות....המצב נהיה מגעיל אני מרגישה שהוא לא אוהב אותי יותר ואני בטוחה בזה!!! הוא מצדיק תעצמו בגללהמצב הכלכלי הקשה שלנו אבל זה לא תירוץ אני חחושבת שאוהבים אוהבים תמיד היחס פשוט מזלזל מקלל משפיל קר מעדיף לבלות כל שניה עם חברים מאשר איתנו...בנוסף לשיחות שנהל מזמן עם בנות אחרות שנשאל היום למה בכלל דבר או אפילו היה עם בנות אחרות הוא ענה לי כי חשב שהקשר הזה לא מוביל לשום מקום אבל בכל זאת המשיך להיות איתי והכניס אותי להריון ואמר שפתאום כשנכנסתי להריון הכל השתנה והוא פתאום הבין שיש לנו עתיד ושלא לדבר על זה שהוא לא רצה תילדה הזאת ושוב עם התרוץ של המצב הכלכלי ואני לא וויתרתיוזה נראה כאילו תפסתי אותו בהריון ובילדה הזאת!! אני לא מאמינה לשום מילה שלו ובמיוחד כשהוא אומר שזה לא נכון ושהוא אוהב אותי הוא לג מראה לי שאני מענינת אותו בכלל ושיעה הכל כדי שאני לא אלך הוא דואג רק בגלל שהוא מפחד שאני יקח את הילדה .במצבים של ריבים הוא מקלל אותי ולפעמים גם נותן מכה לא מכות מכות כאילו אבל מכאיב לילדה כצה פעמים נתן פליקים על כף היד ! אני לא מאמינה שהבן אדם הזה ישתנה הוא שקרן וערמומי והיום אני חושבת שאין לי עתיד איתו ואני לא מרגישה אהבה יותר וגם כשאהבתי בתקופה הזאת וניסיתי לדבר ניסיתי להסביר תעצמי ואולי לזכות באהבה חזרה לא קבלתי מענה הוא טוען שאני שופטת אותו ברגעים שקשה לו אבל אני לא מאמינה לזה! קבלתי החלטה והלכתי כבר לביטוח לאומי אבל עדין אני מתלבטת האם לפרק תבית הזה או להשאר למרות שאין לי רגש ואני יודעת שאני ימשיך לסבול איתו כדי לא לצאת מגעילה או שמה???? תעזרו לי בבקשהה אני חייבת את עזרתכם!!

קוקי יקרה,
היחסים ביניכם קשים מכמה בחינות - ואולי הדבר העיקרי הוא שאת לא מאמינה לו יותר. העובדה שהוא לפני שנים ניהל שיחות עם בנות אחרות, פחות מטרידה אותי, ופחות הופכת אותו ללא אמין. זה היה מזמן, בשלב אחר של היחסים שביניכם. מטרידה אותי יותר דווקא העובדה שאת משתמשת בזה כהסבר לחוסר האמינות שלו היום. זה אומר שמאד קשה לך איתו, בשל מכלול גדול של סיבות, ולא רק בגלל זה. כשהוא אומר לך שהוא אוהב אותך, את אומרת שהוא שקרן וערמומי, ושלא ישתנה. את מדברת גם על אלימות, גם אם לא אלימות קשה, כלפי הילדה, וגם זה לא צריך להיות. אין לך רגש אליו. ובכל זאת, למרות כל אלה, את לא בטוחה ברצון שלך לפרק את המסגרת, ומבקשת עצה. אני לא יודע מה מחזיק אותך עדיין איתו, אבל משהו עושה זאת, וזה הדבר היחיד שאותו לא כתבת. ניסית להוליך אותי לכתוב לך שאת צריכה לעזוב אותו, ואני חושב שכאשר את כועסת, את רואה צד אחד של התמונה, ויש גם צד אחר שבגללו את נשארת שם. אני לא יודע מהו. או שתלכו לייעוץ זוגי, ולנסות גם להבין, גם לנסות לשקם אם זה אפשרי בכלל (את צריכה להאמין שמשהו ישתנה, ואת אומרת שאת לא מאמינה), או דווקא דרך הייעוץ להיות יותר שלמה עם החלטה להיפרד, שלא מתוך כעס, אלא כי זה מה שנכון לך. ואם את לא בוחרת בדרך של ייעוץ, ולא בדרך של שיקום, תצטרכי כנראה לפרק את החבילה. אבל ההחלטות הן שלך, קוקי. את יודעת את הכל, את יודעת למה את רוצה לצאת מהמסגרת הזו, ואת גם יודעת למה את עדיין שם. את גם יודעת עד כמה את משנה את דעתך, ואולי אפילו למה. ההחלטות הללו הן שלך, ואם את צריכה להתייעץ בדרך כזו או אחרת, עשי זאת. המסגרת הזו, של הפורום, מקוצרת מדי ולא תאפשר לך קבלת החלטה נכונה, כי תמונת המצב שלכם מאד מורכבת. השתדלי שלא להיות לבד בקבלת ההחלטות שלך. השתמשי בייעוץ (גם אם זה ייעוץ זוגי, או בייעוץ פרטני), או בשרותי תמיכה ציבוריים, כמו ויצ"ו, לשכות סעד וכדומה, קודם כל כדי להתייעץ איך עושים זאת. ראי אתדף העזרה הראשונה באינטרנטאצלי באתר (עמודה שמאלית).

כל מה שאמרת נכון ואמיתי אני חייבת לחפש את האמת בתוכי תודה רבה