קצר בין בני זוג: הערכה הדדית

שלום רב.
אני ילדתי בת מקסימה לפני 4.5 חודשים.בחודש האחרון אני מרגישה חוסר סבלנות משווע כלפי בעלי, והוא לעומת זאת מראה שהוא זקוק ליותר תשומת לב. הוא מתחיל לדבר בדיבור תינוקי ומתפנק, ובמקום להגיב אליו בחיבה - אני יוצאת מדעתי וסבלנותי המועטה ממילא פוקעת.גם אין לי חשק לכל מגע פיזי איתו - אפילו לא ליטוף או חיבוק.מעבר לכך, אני מאד מתוסכלת מכך שהוא לא מעריך את מה שאני עושה כשהוא יוצא לעבוד. בשיחות בינינו הוא מתבטא פעמים רבות במלים "אני היחיד שעובד כאן" וכד'. אני כל כך נפגעת שאני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל לדבר איתו על כך.הדברים מגיעים לפעמים לניכור כה גדול מצדי, עד שאני מרגישה שאינני אוהבת אותו יותר. כאילו לא זה הגבר אליו פיללתי. וכנראה שאני משדרת לו את זה. כי הוא כבר שאל אותי אם אני לא אוהבת אותו יותר.וזה מאד מבהיל אותי.מאיפה להתחיל? מהיכן לאסוף את הסבלנות?אשמח לכל עצה טובה!

מישהי יקרה,
נדמה לי שהקצר ביניכם הוא דו צדדי. אם הוא מגיע לומר לך "אני היחיד שעובד כאן", נדמה לי שזה נובע מכך שגם הוא חושב שאת לא מעריכה את המאמץ שהוא עושה. נקלעתם ללחצים חיצוניים שהשפיעו עליכם, והתקשורת ביניכם מתפספסת. אתם כנראה הפסקתם לדבר באותם קודים. אני מציע שתלכו ליעוץ זוגי, כי סבלנות לבדה לא תספיק לך. אתם צריכים לשנות גישה זה לזו.