קושי בקשר משפחתי: מה ניתן לעשות?

אנחנו זוג בסביבות גיל ה 50 מאוהבים מזה שנה וחצי וטוב לנו ביחד. לציין שכל אחד מתגורר בדירתו הוא והמפגשים שלנו היו רוב הזמן כמעט מידי יום פעם אצלי ופעם אצלו.לפני כמה חודשים הכרתי את משפחתו של בן זוגי (כולל גרושתו) בארוע שהיינו ביחד.מאז הארוע בן זוגי לא יצר עימי קשר טלפוני ואז אני תפסתי יוזמה והרמתי לו טלפון כדי לברר מה קרה, אז הוא ענה לי שהוא מאוד כועס עלי כי אני פגעתי בגרושתו ובילדיו. הייתי המומה כי כל מה שהוא אמר לא היו דברים מעולם וכאשר אני התגוננתי ואמרתי לו את האמת שלי אז הוא סרב להאמין לי בכדי לרצות את משפחתו. מאז הקשר שלנו התחיל לההרס והיו מתחים ביננו והמשפחה שלו כל הזמן היתה מרעילה אותו כלפי. שוב אציין כי עד שהכרתי את משפחתו היחסים שלנו היו תקינים. הוסיף, נודע לי שבן זוגי היה מדבר עלי גם לטוב וגם לרע כל עת שהיה פוגש את משפחתו וכך הם היו גם מייעצים לו לגבי הזוגיות שלנו במיוחד בתו שהיתה מוסיפה ומרעילה אותו נגדי. לבן זוגי היתה נטייה לספר הרבה על הקשר ביננו גם לחבריו הקרובים, לאחיו ואחיותיו וכך הוא היה ניזון מהם. בשבועות האחרונים המתח גבר ביננו והתחלנו להתרחק אחד מהשני ואפילו ניתקנו את הקשר ל מספר שבועות.קרה מקרה שבזכותו הקשר ביננו התחדש אך עדין לא סגרנו ביננו את החזרה להיות ביחד בטענה כי משפחתו מאיימת עליו שלא יתראה איתי אחרת היא שוללת ממנו את הזכות לבקר אותם.בן זוגי הרוס ולא יודע מה לעשות מצד אחד הוא לא רוצה לוותר עלי ומצד שני הוא לא מוכן לוותר על משפחתו.אציין שהקשר ביננו היום לא כפי שהיה לפני שנפרדנו. היום אני מרגישה ריחוק ופחד מבן זוגי לחזור לקשר שלנו.אני מאוד אוהבת את בן זוגי ולא הייתי רוצה שהוא ינתק את הקשר עם משפחתו ומצד שני הייתי רוצה שהוא ישאר איתי.אני מאוד הרוסה ולא ישנה בלילות וחושבת כל הזמן למצוא את הפתרון כדי לשנות את המצב לקדמותו.אודה לך באם תסייע לי בבעייתי.

שושי יקרה,
העניין הוא שאת מדברת על קושי שאין לך שום שליטה עליו. אם נצא מהנחה שמשפחתו (כלומר, ילדיו) מאיימים לנתק את הקשר איתו אם הוא יהיה איתך, זה עניין שקשור ליחסים שביניהם, ולכבוד שהילדים רוחשים לאביהם, ולהגנה שהם מגינים, לדעתם, על אימם. היכולת שלך לעשות משהו בעניין הזה היא דלה, והוא מעדיף את הקשר עם ילדיו. אני מניח שאת זה את יכולה להבין, למרות הפגיעה בך ובצרכים שלך, כי אני בספק אם היית מעמידה את הקשר איתו לפני הקשר עם הילדים שלך לו המצב היה הפוך, למרות הכאב.קחי בחשבון שזה אחד החסרונות שלו – קשר שבו הילדים שלו לא מכבדים מספיק את רצונו. זה לא בהכרח קשור בו, אלא בהם, ובחינוך שהוא וגרושתו גם יחד נתנו להם. זה פוגע ביכולת שלו להיות איתך, ולכן גם פוגע הן בך והן בו. אבל הוא זה שבוחר לעשות את האיזונים בין הפגיעה בקשר איתך לפגיעה בקשר איתם.ואז נשארת השאלה: האם יש משהו שאת יכולה לעשות? – אולי. להבין אותו, לקבל אותו במינונים שהוא מאפשר לך, ולתת לזמן לאפשר את השינוי אצלו, ואולי גם את היכולת שלו לשים להם גבולות. אם את תהיי סבלנית בעיניו, ולא מאיימת על הקשר שלו איתם, יהיה לו קל להכניס אותך לחייו בהדרגה, ואולי הוא ילמד גם בהדרגה לשים אותך שם כעובדה. לצורך זה הוא יצטרך להסביר להם, במוקדם או במאוחר, שאת טובה לו, ואולי הוא לא משוכנע בזה עד הסוף בעצמו. את צריכה להחליט אם את מוכנה לקחת את הסיכון שזה לא יעבוד, ולנסות.

תודה על הענותך אלי.בנוסף, הייתי רוצה להדגיש כי אימי היתה כבר בתחילת הקשר שלנו נגד הקשר הזה ולא קיבלה אותו למשפחה ולעומתו אני העמדתי אותה במקום ואמרתי לה לא להתערב לי בחיים. גם בתי לא כל כך בעד הקשר וגם אני אומרת לה לא להתערב לי בחיים. אני חושבת שאם יש באמת אהבה אז היא אמורה לנצח ואני לפעמים שואלת את עצמי אם הוא בכלל אוהב אותי, כי כשיש אהבה אז היא במקום ראשון ולא רואים כלום מסביב.