קושי בדיאלוג זוגי

אשתי ואני משפצים את הדירה וכעת צריכים לבחור אריחי ריצוף, גופי תאורה, אריחי קרמיקה וכדו'.התגלעה בינינו מחלוקת בענין מעורבותה של גיסתי -אחותה של אשתי- בבחירת הדברים לבית.היא מחשיבה מאוד את דעתה והיא מומחית בעיניה. אני רואה את הדברים אחרת. לדעתי היא חוששת מתגובת אחותה לבחירות שנעשה ולתוצאת השיפוץ ולכן היא רוצה שאחותה תגיד לה מראש מה יפה בעיניה וכך היא תשיג את התוצאה שאחותה תהיה מרוצה מתוצאת השיפוץ. למעשה אני אומר שהחלטה של אחותה תהווה עבור אשתי משהו קובע ולא ייעוץ בלבד.היא חוזרת ואומרת שזו רק התייעצות ושאחותה לא קובעת ולא מחליטה אלא אנחנו ואני חולק עליה ולדעתי זו לא רק התייעצות אלא רצון להעביר את ההחלטה לידי אחותה (גם אם רצון נסתר).אשתי לא מבינה מה הבעיה להתייעץ עם אחותה שנחשבת בעיניה כאמור כבעלת טעם טוב ושהתוצאה תהיה יפה.אני לא מוכן בשום פנים ואופן שאחותה תתערב בשיפוץ הבית. אני אומר לאשתי שמכיוון שאני זה שיגור בבית ומכיוון שאני חלק בלתי נפרד מהשיפוץ הרי שאין לי כל רצון שאחותה תקבע עבורי את נראות הבית.אין לי בעיה שאשתי תתייעץ עם אחיות אחרות שלה או עם האדריכלית /מעצבת פנים שלקחנו אבל אני לא מוכן שהיא תתייעץ עם האחות הספיציפית הזאת, משום שלדעתי זו אינה התייעצות אלא קבלת החלטה.מחלוקת זו גורמת למשקע עמוק בינינו ורצינו לשמוע את דעתך בענין זה.

שלומי יקר,
אני מרגיש אצלך חוסר אונים משמעותי ביכולת שלך להשפיע על אשתך. ואולי בעצם יותר מאשר חוסר ביטחון ביכולות שלך, זה כעס וחוסר אמון ביכולת הדיאלוג והדיבור שלך עם אשתך, ואולי עוד יותר ביכולת שלך לנהל שיחה שבה אינכם מסכימים על משהו, מבלי להתפוצץ. אני קצת מנחש את אלה, כי את הכעס שלך אני מרגיש מכאן. אני קצת מנחש את אלה, כי אתה אומר במפורש שברגע שאחותה תגיד לה משהו, נגמר הדיאלוג ביניכם ויש רק מריבה ואי הסכמה.הקושי הוא לא השיפוץ ולא האחות, שלומי. הקושי הוא ביכולת שלכם לנהל שיחה שפויה ושקטה על דברים שאינכם מסכימים עליהם, ואולי זה נובע גם מחוסר היכולת להקשיב ולהשתכנע כאשר הצד השני אומר דברי טעם. פעמים רבות זה עניין של אגו, ופעמים רבות זה עניין של דרך השיחה לאחר שהאגו מתעורר.האם תוכל לומר לה: או קיי. דברי עם אחותך, וספרי לי מה היא אמרה, ואקשיב, ונדבר על זה, ואוכל, אם ארגיש כך, להטיל וטו אחר-כך?והאם תוכל לעמוד גם בהקשבה עד הסוף מבלי לכעוס מראש ולהתנגד מראש, ולהסכים למשהו שתחשוב שאולי בכל זאת יש בו טעם (מה שבלתי אפשרי, כמובן, אם תתנגד מראש)?