קונפליקטים עם הורים וזוגיות

שלום
ד"ר חסוןאני נשואה 11 שנה +3, מאז הריון ה-3 בעלי החל להשתנות. בקשתי ממנו לא לספר לאמו על ההריון 3 חודשים (כי אימו לא רצתה שיהיו לנו יותר מ2 ילדים, אגב גם לאחיו שיצא עם אשתו לבד לנופש היא אמרה "רק אל תחזרו שלישיה", דהיינו עוד ילד). הרגשתי שהוא נמצא בסיר לחץ ובדיאבד, הוא סיפר לה עוד לפני שנכנסתי להריון, שאני בהריון......כנראה שהיא נטרה לי על כך ומלאה אותי עלי..האמת היא שכל דבר הוא מספר לאמא שלו וגם עם חברים הוא פתוח לגמרי. בכל דבר אימו מעודכנת, שאני משוחחת איתה אני מרגישה היא יודעת הכל על חיי, כאילו אני סלבריטאית....אין פרטיות. כמה פעמים שבקשתי ממנו לא ספר לאימו, לא עזר.מתחילת ההריון בעלי חזר לתחביב ישן, מכוניות חשמליות, רק שהפעם נכנס לזה חזק מבחינתי. בעלי קונה חלקים ומוכר, הכיר חברים חדשים שמכורים לתחביב, והוא נדבק בחיידק, לטענתו הוא לא אובססיבי כמוהם, אבל האמת שהוא לא היה כך בשנים הקודמות. אני מרגישה שפעם הוא התעסק בתחביב בגלל שבאמת הוא אהב את התחביב והיה לו חבר אחד שנפגש איתו והוא למד ממנו, אך עכשיו אני מרגישה שהוא השתנה והוא לא הולך רק בגלל התחביב, אלה בגלל החבר'ה....אם לא יהיה לו מכונית הוא גם יבוא לשטח...היתה לו הפסקה בתחביב אחרי שאביו נפטר שנה הוא לא התעסק איתו, אחרי שנה אמו הזכירה לו את התחביב והיא גם מממנת לו לפעמים מה שצריך....הוא קונה בלי ידיעתי, אני יודעת על שתי קניות שאימו ממנה לו אותם ואחת גם לאחיו.אחרי 2 חודשים של משכב לידה, הוא החליט שהוא נשאר איתי בבית חודשים וזה הרבה זמן ומעכשיו הוא ילך כל שבת עד 12, 13בעלי הוא איש טוב, אך מושפע מכל אחד.דברתי עם אימו על כך שבעלי הולך כל שבת להתעסק עם התחביב, ושזה קשה לי ושילך 2 בחודש, לא הרגשתי שהשיחה איתה עזרה, רק ציינתי שלא צריך להתערב יותר מידי, והיא אמרה לי מה אני מתערבת שאני שואלת "האם אתה מאושר"?. לא עניתי......אבל האמת שהוא בן זיקונים, הוא טיפוס שמספר כל דבר והיא טיפוס שמוציא וחוקר ויודע כל דבר. יש לציין כי היחסים איתה למראית עין טובים. הולכים אליה פעם ב..., באה אלינו פעם ב......הילדים אוהבים אותה, אך מאחורי גבינו היא מייעצת לבעלי לעשות (מה שנראה לה)מה שטוב לו. מערכת היחסים שלה עם בעלה לא היתה טובה 5 שנים אחרונות עד שנפטר.אחרי 7 שנים של נשואין אמרתי לו שאני רוצה פרטיות ולא לספר כל דבר...היה נראה שהוא מקבל את זה, אך מיד שיחה אחת מאימו והרגשתי מילים אחרות, כמו אנחנו משפחה פתוחה, לא מסתירים שום דבר מאמא.אני שמעתי מבעלי דברים שלא שמעתי ממנו כל הנישואים שלנו.....כמו "מה אני מבזבז על עצמי"....(שזה דיבור של אמו)......."מה כל החיים רק לעבוד רוצים להנות"....(שזה משפט ששמעתי מחבר שלו).כל העסק של התחביב גם עולה כסף, אפילו שאימו לפעמים מממנת, אני בדיעה שאחרי שנישאים כל כסף שהזוג מקבל מאחד הצדדים, הוא שלהם והם צריכים להחליט מה לעשות איתו. וכאן זה לא כך ...אמו אמרה לו שאם אמא שלי היתה קונה לי בגד הוא לא היה אומר מילה, אז מה אכפת לי שהיא קונה לו מכונית.יש לציין שבעלי הוא מפרנס יחיד..........(כן גם על זה חמתי חושבת כל הזמן, גם היתה מציקה לנו גם בזה ומתערבת דרך בעלי) הגענו למינוס 12000 ש"ח בבנק, ואמרתי לבעלי שאין עוד קניות מחו"ל של חלקים, כי זה מה שדרדר אותנו לדעתי, כי בחיים לא הגענו לסכום כזה של מינוס וגם בדקתי חשבונות, קניות בחו"ל של 300 ש"ח פה 300 ש"ח שם. הוצאות שלא היו פעם.יש לציין שבעלי היה רווק ובתחביב היה לו מלאי מאוד מצומצם 2-3 פריטים, ואילו כיום יש לו מלאי רחב יחסית 6 פריטים, גם כשהגבלתי אותו בכמות, הואלא הגביל את עצמו.דברתי אתמול עם בעלי ואמרתי לו שהוא כבר לא ילד קטן, יש לנו 3 ילדים שלא מקבלים את כל הצרכים שלהם, חוגים למשל גם בגלל שיש לי תינוקת וקר להוציא בערב ואין לי מי שיקח ויחזיר. הילדים רוצים חופשה משפחתית, אני מעדיפה להוציא על כך את הכסף.יש לומר שאני חוסכת מעצמי, שנתיים לא חידשתי ארון בגדים, אין לי חוגים, תחביבים, קורסים ולא שאני לא רוצה, אני פשוט לא מרשה לעצמי, כי זה עולה כסף.מה עלי לעשות כדי לתקשר טוב יותר עם בעלי? איך לגרום לו להקשיב לי יותר בנושאים האלה.....עם אימו אני פשוט ויתרתי אני לא פשוט יודעת שהוא לא מסוגל לא לספר לה........אבל אני כועסת בתוכי.....כי זה בא על חשבוני.נמאס לי שהיא אומרת לנו (בעיקר לו מה לעשות.....(כי זה משפיע עליו לא במודע) ואיך להרגיש)מה עלי לעשות?

גלית יקרה,
העניין הוא שכאשר יש חילוקי דעות ביניכם, הוא מקבל חיזוקים מאמו, והקירבה החזקה ביניהם מעודדת אותו. הוא מרגיש טוב יותר, צודק יותר וגם חזק יותר כאשר היא מחזקת אותו, ומן הסתם היא מרגישה טוב יותר כאשר בן הזקונים שלה זקוק לה. מה עוד שהיא נותרה לבדה לאחר מות בעלה. כך שיש כאן מילכוד לא פשוט, מבחינתך. "לשוחח" על מה נכון ומה לא נכון כנראה שלא מספיק איתו, כי הוא מתפתה לריגושים קטנים, והבית הוא יותר חובה מאשר ריגושים קטנים. ואולי את צריכה בהדרגה ללמוד להפוך את הבית, מבחינתו, לשדה של ריגושים קטנים, לא בהכרח דרך משחקים, אלא דרך אוירה טובה, דרך שיתוף בדברים הטובים של הילדים, דרך משימות לעשות עם הילדים דברים שיאהב לעשות, דרך ריגושים של בילוי, אינטימיות או אפילו טעימות שהוא אוהב. ויתכן, שכאשר הוא ירגיש טוב דרך הקבלה, הוא גם ירגיש מחובר יותר למשפחה, ומחוייב יותר לתת. קחי בחשבון, גם אם זה מאד מאכזב אותך, ששיחה "רציונלית" על האחריות שהוא צריך לקחת לא עובדת. ולכן צריך לחפש פתרון אחר. ואם זה לא יילך – אז אולי נדרש ייעוץ זוגי.

עצותיך טובות, אך איך אני מיישמת אותן כאשר גם לא קל לגדל, יש מצבים שכיף עם הילדים וישנם מצבים מתסכלים בחינוך. האם אני צריכה להסתיר את הקושי בגידול?...האם אתה יכול לפרט לי איך לגרום לו להנות יותר? איך להפוך את הבית לריגושים קטנים? אני משתדלת לשתף אותו ואף לעודד את הילדים, שיש התנהגויות טובות והוא שומע את זה....אודה לך עם תפרט לי יותר מה באפשרותי לעשות?אגב, אני מנקה את הבית כל השבוע ופעם בשבוע הוא שוטף את הרצפה, וגם מתלונן, בזמן האחרון קצת פחות...אימו הציעה לנו לקחת עוזרת בית והיא אמרה שהיא תשלם.....האם כדאי להסתמך עליה...כמו שאתה הבנת הקשר שלהם מאוד עמוק (כל יום שיחת טלפון), או עדיף להסתדר לבד עם מה שיש?שוב תודה על תשובתך.

גלית יקרה,
הצעתי כמה אפשרויות, ולא, זה לא קל. ואם תרגישי שאת לא מצליחה, חשוב שתשקלי גם את האפשרות של יעוץ זוגי, שייתן לכם אפשרות של תיקון היחסים והתקשורת בעזרת יעוץ מקצועי.לגבי הצעתה של אמו – תצטרכי לשקול זאת לפי האינטואיציה שלך והבנתך את היתרונות והחסרונות של האפשרות הזו. ולפחות פעם אחת תוכלי גם להחליף בין האפשרויות (כן להיעזר ולא להיעזר).