קונפליקטים בזוגיות: תפיסה משתנה

שלום
ד"ר חסון,רקע:: לפני ארבעה חודשים בערך נפרדתי מחבר שלי, בטענה שסדרי העדיפויות שלו לא מתאימים לי, לא ייתכן שבערב שבועות לא נהיה ביחד. הוא התקשר באותו ערב ואני ישר חזרתי אליו, למחרת הוא החליט שאנחנו לא חזרנו עדיין "כי הוא לא יו יו" , וגם ככה יצא לו מצוין שנפרדתי ממנו כי עכשיו זאת תקופת מבחנים, וטוב לו לבד. משום מה אני נפרדת כל פעם שאנחנו רבים ותמיד זה על חוסר תשומת לב, כבר נפרדתי ממנו 4 פעמים בשנתיים האחרונות וכל פעם הייתה פרידה של כמה חודשים.הבעיה העיקרית מאז ומתמיד עם החבר היא שמאוד קשה לו בלימודי ההנדסה שלו, והוא כל הזמן טוען שהוא צריך ללמוד, ולא מפנה לנו מספיק זמן, אנחנו נפגשנו בממוצע פעם בשבוע , כשאנחנו נפגשים די כיף לנו ביחד, התקשורת טובה מאוד.בנוסף הוא ביקש שנגור ביחד הוא טען שככה אני אפסיק להתלונן על כך שאנחנו לא מתראים, אמרתי לו שאני לא עוברת לגור אצל ההורים שלו, הוא הציע שנעבור לגור בשכר דירה, אז אמרתי לו שהוא ישלם עליה כי לי אין כסף, הוא לא הסכים. היום הוא שוכר דירה לבד יופי יופי מעניין לא?!יש לו חיסכון של כמה עשרות אלפי שקלים, והוא עבד יום בשבוע ובערך הרוויח כמו שאני מרוויחה שאני עובדת ארבעה ימים בשבוע בהוראה. הוריו שלמו לו לימודים ואני שילמתי על עצמי.נכון לעכשיו הוא טוען שקנה לי טבעת והוא רוצה להתחתן איתי, אבל הוא לא עושה כלום, הוא טוען שאני זאת שצריכה לבקש לחזור, כי אני נפרדתי ממנו, וכאמור, כבר אמרתי לו שאני רוצה לחזור. הוא טוען שהוא אוהב אותי יותר מאשר אני אוהבת אותו ועובדה היא שאני ישר מוצאת בן זוג אחרי שאני נפרדת ממנו והוא לא מתקדם.יש שתי בעיות א. אני חושבת שאילו אהב אותי כמו שצריך לאהוב לא היינו פרודים. אמרתי לו כמה פעמים מאז שאני אוהבת אותו ומקבלת אותו כמו שהוא ואני רוצה לחיות איתו, הוא יודע שאני מתה להיות איתו, הוא פשוט מעדיף להיות לבד, הוא די מוזר, אני לא מצליחה להבין איך אתה טוען שאתה כל כך אוהב ואתה לא עושה כלום.ב. אני חוששת שגם אם נתחתן תהיה חסרה לי תשומת לב הוא איש קרייריסט כזה, אני חוששת שתמיד לא ארגיש בעדיפות ראשונה, האם מישהי בכלל צריכה להתפשר על זה? חשוב לציין שגם המשפחה שלו בסדר עדיפות נמוך אפילו אני בסדר עדיפות גבוה יותר, הוא מעין נרקסיסט כזה.מה דעתך?אני צריכה לא להתפשר על דבר כזה?הוא בכלל אוהב אותי?שרית

שרית יקרה,
זו הצרה עם חלק גדול מהקרייריסטים. יש להם כסף, אבל אין להם זמן לזוגיות. מצד שני, יש גברים שיש להם המון זמן לזוגיות, אבל אין להם כסף. וסתם לקחתי מקרים קיצוניים. מה שקורה לכם הוא לא רק שהוא לא משקיע כפי שאת רוצה, אלא גם שאת לא עקבית. מצד אחד את רוצה אותו, מצד שני את רוצה אוות במידה שהוא לא יכול לתת לך. אז את מתנדנדת פעם שם ופעם שם. נדמה לי שאת נדה בין שחור ללבן, וכאשר האפור קצת יותר ככה, את מחליטה שהוא שחור (לא אוהב), וכשהוא קצת יותר בהיר, את מחליטה שהוא לבן (אוהב). הוא לא משתנה הרבה, אלא התפיסה שלך את מה שהוא, היא זו שמשתנה הרבה. ההחלטה אם להיות איתו או לא, היא החלטה שלך, שרית. ומה שלא תחליטי, כדאי שתשלימי עם ההחלטה, בין אם היא לחפש בן זוג אחר, ובין אם להשאר עם בן הזוג הזה, שכל השינויים שלו הם עוד קצת בהיר או עוד קצת כהה, לא יותר.

הבנתי, תודה ד"ר חסון.רק שתדע שמאוד מאוד קשה לי לקבל את ההחלטה, מצד אחד אני יודעת שאני יכולה להשיג בחור ברמה, ומצד שני אני מרגישה שאני אוהבת אותו כמו שלא אהבתי לפני, אני ממש מעריצה את חכמת החיים שלו, אני נמשכת אליו - זאת הייתה אהבה ממבט ראשון בינינו.ויש את העובדה שאמנם הוא מדבר אבל לא עושה :(.אוףףףףףףף.תודה רבה,שרית

שרית יקרה,
חשבתי שאת אוהבת אותו, ואני לא חושב שההחלטה שאת מקבלת היא קשה. אבל מה שקשה לך הוא לא לקבל אותו כבן זוגך, אלא את העובדה שתחיי במערכת זוגית שבה את תהיי מוערכת ומחוזרת קצת פחות, כשאת חושבת שמגיע לך יותר. את די חמת מזג, והעובדה שאת לא תמיד שולטת בטמפרמנט שלך עלולה להזיק לך. אם תהיי מודעת לזה, אולי תוכלי גם לשלוט בזה יותר.