קונפליקטים בזוגיות: הבדלי גיל וחששות

ד"ר חסון שלום
רב.אני גרוש בן 45 ובת זוגתי גרושה בת 40.אנו חיים יחדיו ומנהלים בית משותף עם ילדי בת זוגתי מזה כשנה ובסה"כ אנחנו ביחד כ-5 שנים.פנייתנו אליך היא משותפת,כל אחד/ת והטענה שלו/ה.הנושאים והם שניים בלבד מתיחסים לנישואין ולרכישת דירה משותפת.דני: מבקשת זוגתי להינשא ואני מאמין שהכוונות שלה מאוד אמיתיות,רק שאני,מבקש ממנה סיבה אחת טובה מדוע עלינו להתחתן ושהסיבה תהיה כזו שהיא תספק את רצון שנינו וכל הסיבות שזוגתי טוענת מספקות אך ורק את הצורך שלה.יש לציין שאני אוהב מאוד את זוגתי,מעריך ומוקיר אותה 24 שעות ביממה,לא מרגיש שחסר לנו דבר במערכת היחסים בינינו וזוגתי אומרת שגם היא מאוד מרוצה ואוהבת אותי ואת מערכת היחסים.אני טוען מניסיון העבר שאין דבר אחד טוב בנישואין, הניסיון הוא שלי וגם של זוגתי לכן איני רואה סיבה מדוע עלינו להתחתן ואם ישנה סיבה אחת טובה אשמח לדעת מה היא, מעבר לכך אני טוען שאם הפרמטרים העיקריים לבשלות למערכת זוגית הם חתונה ורכישת דירה אזי אני לא בשל עדיין למערכת זוגית ואם הפרמטרים האלה הם לא עיקריים אזי אני בשל מאד. לגבי רכישת הדירה, לא מדובר ברכישה עכשוית אלא ברכישה עתידית מה עוד שזוגתי כרגע אינה עובדת וקצת קשה ומסובך לי להתחייב לרכישה שכזו, בעתיד כשנושא רכישת הדירה יהיה מעשי, קרי בת זוגתי תעבוד, יהיה על מה לדבר.אסנת: זה נכון שיש לנו כל מה שצריך(כמעט כל מה שצריך) בחיינו המשותפים, אך בכל זאת אני חשה בתוך תוכי שהגיע הזמן לשדרג. אינני יודעת לתת לו סיבה מדוע אני חושבת שצריך להתחתן ולרכוש דירה משותפת, חוץ מאשר העובדה שאני מרגישה שיש דברים שפשוט ייעודם לעלות מדרגה ולחשוב גם על העתיד ולא רק על הרגע. אנחנו משלמים המון כסף על שכירות, האם לא כדאי לרכוש דירה ולשלם משכנתא? תשובתו של בן זוגי היתה, שהוא עדיין לא בשל לכך, אינני מדברת על משהו עכשוי, אבל חשוב לי לשוחח איתו על העתיד המשותף. לגבי נישואין הוא הטיל וטו מוחלט "לעולם לא", כל עוד אין סיבה שתספק את שנינו ולא רק אותי.אני לא יודעת להסביר מדוע כשהוא קורא לי "חברה שלי" זה עושה לי צביטה בלב. עלי לציין שב-5 שנים הללו שאנחנו ביחד, כל אחד ראה את מערכת היחסים בצורה שונה, אני מלכתחילה ועד רגע זה מרגישה מחוייבת אליו והוא מרגיש את אותו הדבר אלי רק בשנתיים האחרונות. עד לפני שנתיים הוא מעולם לא הסתיר ממני שהוא אינו מחוייב ללויאליות אלי ואכן היה גם עם נשים אחרות, אך מרגע שהחליט למסד את הקשר בינינו, הוא התחייב ללויאליות מוחלטת.אני חשה שהוא אהבת חיי ואף הוא טוען שאני היא אהבת חייו, יש בינינו חברות גדולה ואנחנו פתוחים לשוחח על כל נושא.מה הסיבה לדעתך שאני כל כך זקוקה לתייק ולקטלג את יחסינו ובעצם מה שאני מבקשת ממך אולי זה להמציא לי את הסיבה שתספק אותו. הרי אם הוא כל כך סומך עלי ובוטח בי, מדוע איננו רוצה למסד את יחסינו? אם הוא אומר שהוא ואני זה ביחד עד סוף החיים, אז למה הוא מחפש סיבה אחת טובה שתספק את שנינו ולא רק אותי? הוא טען באוזניי שזה רק הנייר ובעצם אנחנו חיים כזוג נשוי לכל דבר ושזה בכלל לא משנה, אז אם זה לא משנה מדוע החיפוש הזה אחר הסיבה? ובעצם מה שאני שואלת, אם הוא אוהב אותי ובעצם זה לא משנה כי אנחנו בין כה וכה חיים כנשואים לכל דבר, אז מדוע לחפש את הסיבה ולא לרצות רק אותי אם זה כל כך לא משנה ולו רק בשל העובדה שהוא יודע שזה חשוב לי כל כך? ולו רק בגלל שהוא אוהב אותי?דני: אני לא מחפש תשובה של מי צודק יותר או מי צודק פחות, כי בלאו הכי כל אחד ישאר עם הצדק שלו בסופו של עניין. הייתי רוצה ממך דרך לחשוב אחרת.אסנת: מה שאני מחפשת, זו הדרך למצוא את המשוואה שתספק את שנינו.דני ואסנת: נודה לך לתגובתך ומתנצלים מראש אם זה היה ארוך מידי, ניסינו לקצר.

אסנת ודני יקר
ים,ברשותכם, לא אתייחס לכל הפרטים שכתבתם, כי נדמה לי שמרבית המידע שנתתם לי, מעבר לעצם הקונפליקט עצמו, מצוי בפיסקה הראשונה שכתבתם לי. שניכם גרושים, אתה בן 45, את בת 40.אני מבקש מראש סליחה על מתן התוויות (סטיגמות), אלא שהן קיימות, במקרה הזה, מתוך המציאות, גם אם יש בודדים שמרגישים אחרת.ובכן, דני ואסנת, ההבדל בחשיבה ביניכם נובע מכך שאתה, דני, גבר ובן 45. אסנת, את אשה ובת 40. לגברים בגילך, דני, יש עוד לפחות עשר שנים שבהן הם ימשיכו להחשב כגברים נחשקים, וימשיכו להיות בשיא אונם החברתי והכלכלי. אסנת מרגישה אחרת. נשים בגילאים האלה מרגישות שמכאן והלאה הן תיחשבנה פחות ופחות נחשקות. היא יודעת שאתה אוהב אותה עכשיו, אלא שהיא צריכה להבטיח את עתידה שנראה לה הרבה פחות בטוח משלך. אני לא חושב שאסנת צריכה "לקטלג" את היחסים ביניכם. אני חושב שאת רוצה להבטיח לעצמך יציבות לאורך זמן עם הגבר שאת אוהבת, כי במודע או שלא במודע את חוששת שאם משהו יקרה ביניכם בעתיד, תהיי במצב הרבה פחות טוב ממה שאת היום, מכיוון שתהיי פחות נחשקת בעיני גברים. לכן את רוצה לוודא שדני ימשיך לרצות בך.אלא שלא הנישואים הם שייחייבו את דני לרצות בך אחר-כך. כך שאת לא רוצה שהוא יתחתן איתך כדי לחייב אותו (וברור לי שזו המחשבה הראשונה שעלתה על דעתך, דני, ואולי גם על דעתך, אסנת. אני חושב שאת רוצה שהוא יתחייב עכשיו כדי לוודא שהוא באמת רוצה אותך מאדעכשיו, ומספיק רוצהעכשיוכדי שהקשר יימשך לאורך זמן. המחוייבות הזו היא מבחן מבחינתך למידת האהבה של דני. כך שדני, אתה צריך להבין את הקושי שיש לאסנת. היא רוצה עכשיו לדעת עד כמה אתה רוצה אותה, ומילים אינן מספיקות. המחוייבות שלך לאורך זמן עכשיו הן שתעדנה לפניה על מידת הרצון שלך בה עכשיו.אני לא אתן לכם, כפי שאתם מבינים, משוואה שתספק את שניכם. אבל הסברתי לכם את הצרכים, ואם תמצאו דרכים אחרות להדגשת המחוייבות שלך דני, לאסנת, שאינן נישואים, בבקשה. ובסך הכל תחום המשחק האפשרי למחוייבות נע סביב מחוייבות חברתית (ונישואים שייכים לקטגוריה הזו) למחוייבות כלכלית (רכוש משותף, וגם הסכם נישואים או הסכם זוגי אחר), ואולי תמצאו גם פתרונות אחרים, יצירתיים יותר ומשמעותיים ומחייבים לא פחות, שבהם תוכל דני, להראות לאסנת את האהבה והמחוייבות שלך.