קונפליקט זוגי: פתרונות אפשריים

שלום
לך.לי ולבעלי יש חוסר הסכמה בעניין שאני לא מספיק תורמת ועוזרת להביא פרנסה הבייתה.עוד לפני שהתחתנו ,תמיד היתה לי בעיה למצוא עבודה,ולהתמיד בה,והדבר העיק עליי מאוד ,והוריד לי את הבטחון העצמי.בשביל להבין את העניין,שנהיה כבר ממש מצוקה בשבילי, הלכתי לפסיכיאטר שם אובחנתי כחולת ocd.(שגורם לי כל הזמן לחשוב ללא הפסקה מחשבות שליליות על עצמי)בשנה האחרונה אני עובדת במשרה חלקית.אך בעלי לא מפסיק להגיד לי שאני צריכה לעבוד יותר בשביל ששנינו "נתקדם" בחיים.(ממש מציק לי,אומר לי משפטים כאלה ואחרים בערך כל רבע שעה שאנחנו ביחד)בנוסף,אנחנו חיים בדירה ששייכת למשפחתי,כך שאין לנו הוצאות של שכ"ד או משכנתא.אני מרגישה אשמה,כי אני רוצה לתרום יותר,אבל מרגישה כל הזמן שזה גדול עליי בכמה מידות.(וזה עוד יקרה,אני באמת מאמינה בזה)מצד שני ,כבר נמאס לי להלחם ,ואני שואלת את עצמי ,האם זה שאני בסכ"ה כן עובדת ,ושהדירה שאנו חיים בה שייכת למשפחתי ,לא מהווה תרומה מספקת ,וכל הלחץ שהוא מפעיל עליי לא הוגן?יש לנו רק ילדה אחת כך שההוצאות לא גדולות והוא מרוויח שכר די טוב.אני מרגישה כלואה,כי הוא לא מפסיק להגיד לי כבר כמה שנים שבגללי אנחנו "תקועים" בחיים,ולא נהנים באמת,כי אני לא מספיק עובדת.הגעתי למצב שאני רוצה להתגרש,כי נמאס לי להרגיש אשמה,ומספיק קשה לי להתמודד עם עצמי ואני לא צריכה גם אותו ואת הביקורת שלו כל הזמן.אני אודה לך מאוד אם תוכל לעזור לי בעניין .

ליאת יקרה,
אני לא חושב שיש ביניכם אי הסכמה לכך שאת לא תורמת יותר לפרנסה, כי את כותבת שאת מרגישה אשמה כי את רוצה לתרום יותר. העניין הוא שאת מרגישה שאת לא יכולה. לכן, את מקלה על עצמך בכך שאת אומרת שלפחות את תורמת דרך הייחוס המשפחתי והעזרה של המשפחה שלך, כך ש"בבקשה תרד ממני ותקטין את הלחץ שאתה מפעיל עלי".העניין הוא, אכן, שיש ביניכם קונפליקט משמעותי, ולא ברור לי ממנו מה את רוצה. האם את רוצה לעבוד יותר, ולטפל בעצמך ובבטחון עצמי שלך כדי שתוכלי לעשות זאת, או שאת רוצה לעבוד פחות, ושהוא ייקח על עצמו את האחריות הכלכלית כשאת תטפלי בילדים בבית, ואולי תעבדי רק במשרה חלקית? אם זו האפשרות הראשונה, אז כדאי ללכת לטיפול פרטני (שכן, זה גם השקעה כלכלית), וללמוד להתמודד עם הפחדים שלך. או זו השניה, אתם נשארים בקושי זוגי, עם קונפליקט שיש בו מאבקי שליטה וכוח, ותקשורת שחסרה בה מידה רבה יותר של אמפתיה. כנראה משני הצדדים. כי הוא מתקשה לקבל ולהבין את המגבלות שלך, ואת מתקשה להבין ולקבל את המצוקות ואולי החרדות שלו. יתכן שלו היה יודע שאת מבינה אותו, היה מאמין יותר שאת באמת לא יכולה יותר ממה שאת עושה.הייתי מייעץ לכם ללכת ליעוץ זוגי כדי לפתור זאת, לו הייתי יודע שתעשו זאת. אני קורא שוב את הפיסקה הלפני אחרונה שלך, ורואה עד כמה זה חשוב שייעשה לפני שיהיה מאוחר מדי. אלא שאני לא בטוח שאתם מוכנים לזה כרגע.