קונפליקט בין משפחה: איך להתמודד?

שלום
אורן!בשל סכסוך בין בעלי לאבי,שנוצר לאחר שנים של ריבים ביני לבין בעלי,נוצר מצב שהלכתי לבדי לבקר את אבא כאשר הילדים שאינם קטינים הצטרפו כרצונם.בפעם האחרונה שביקרתי,בעלי התרגז,התקשר אלי ואל הילדים,דרש מהילדים לכבד את אבא ולא ללכת לסבא, וזאת למרות שאבי עזר לבתי במימון שכר לימוד,רשיון נהיגה,וכו,עוד הגדיל לעשות בכך ששלח לאבי הודעות קשות בהן כתב:הבת שלך שונאת אותך וכועסת עליך(ניצל הסיטואציה שיש לי משקעים מילדות שהתיתמתי מאמי ואבי נישא שנית והיו כעסים).כמו כן כתה לו שנכדיו באים לבקרו רק בשביל הכסף.. כעת אבי מתחמק ממני ואני ממורמרת ומתוסכלת כי את כל החגים חוגגים עם משפחתו של בעלי.ולא שאני מלקקת דבש שם,אלא יותר מבליגה ממנו.קשה לנהל שיחה הגיונית עם בעלי,הוא ישר מתרגז וצועק, ליעוץ לא יבוא לעולם, יעצו לי ללכת לאבא ולשקר שהלכתי למקום אחר. קשה לי שאני צריכה לפחד ואפילו כועסת על אבי שתפש מרחק. מרגישה שממבודדים אותי.

שירן יקרה,
נראה לי שאת אשה שיודעת להבליג, שנקלעה לחיכוכים בין שני בני משפחה שמתקשים בזה, בעלך ואביך. להיות בין הפטיש לסדן זה קשה, כי את מקבלת מכות משני הצדדים. ומאד תלוי בך, ברגישות שלך וברגשי האשם שיש לך עד כמה כל מכה שכזו כואבת. ברור לי שמאד חשוב לך הקשר המשפחתי עם בעלך, וכנראה שהוא החשוב יותר, אבל חשוב לך מאד גם הקשר עם אביך. אולי הקשר איתו נותן לך ביטחון נוסף, כי זו משפחה, וגם כי הוא יקר לך למרות משקעי העבר. ואולי גם כי קשה להיות רק עם משפחה קשה ותומכת אחת, בלי האפשרות להיות עם משפחה קשה ותומכת אחרת. איכשהו כשיש גם וגם, יכול להיות יותר קל מאשר כאשר יש רק אחת שכזו. וגם אם אביך לא יודע להיות רך ומקבל, עדיין לתמיכה שלו ולקירבה אליו יכולה להיות משמעות רבה.הצד האחר הוא הקשר הזוגי שלך. לא קל לך להיות עם בן זוג ששומר כעסים. בגללם הוא מתקשה לוותר למען הצורך שלך, ולתת לו משמעות, ואולי אפילו פגיע עד שהוא רואה בגידה בו בקירבה שלך לאביך. זה אומר לך, ולכן פנית אלי, שנקודת הפתיחה שלך לא קלה. אם תצטרכי לוותר, כנראה שתוותרי על הקשר עם אביך. אבל את לא רוצה לעשות את זה. בן זוגך לא מוכן להבין ולקבל את הצורך שלך, מה שהופך את הזירה לכזו שהיא לא בין אביך לבן זוגך, אלא בינך לבין זוגך. לכן, באמת טיפול זוגי היה יכול לסייע לכם. אלא שבעלך לא מוכן לעשות זאת.האם את תהיי מוכנה לעשות זאת לבדך? - יתכן שבמסלול המכשולים שבו את נמצאת, אפשר למצוא דרכים שונות שבהן יש קצת יותר אור, וקצת יותר אפשרויות תקשורת מאשר ניתן לאתר ולהציע כאן, במסגרת הפורום. יתכן שאם תלכי לטיפול לבדך (ועם האופציה שבן זוגך יצטרף יום אחד, אם ירצה), תוכלי ללמוד ליפול פחות למלכודות שאולי שני הצדדים מחכים שתפלי אליהם, כדי להיפגע ולכעוס. חשבי על זה.

שלום
אורן,אני חייבת לציין שבמהלך השנים לא הייתי שורדת ללא התמיכה הכספית והרגשית של אבא. בניגוד לבעלי, אבי מעולם לא אמר: נתתי לך ועזרתי לך.הוא פשוט נבהל מההתנפלות המטורפת של בעלי והוא כבר לא צעיר. הוא הציע פעם לבעלי ללכת איתי לייעוץ אפילו על חשבונו וכשראה שאני בוכה וסובלת, התערב.אני כבר הלכתי לטיפולים לבד. יועץ אחד שכבר התייאש מתגובותיו חסרות ההגיון של בעלי הציע שכאשר אסע לאבא, או אפגש עם חברה, ובעלי יתקשר, פשוט אומר לו שאני בקניות או בנקיון הביית או כל המצאה שלא תרגיז אותו. הציע שהילדים ילמדו גם ל"שקר".אבל זה גורם לי למתח רב וחשש.אני חשה שמתקרב הרגע שלא יהיה אכפת לי יותר מהתוצאות. מקסימום נפרד וזהו. אציב אולטימטום ודי.תודה!

שירן יקרה,
אם כך, אני מבין שאביך מתחמק ממך בעיקר כדי שלא להכנס לעימות עם בעלך. זה לא היה קל להבין מתוך מכתבך הראשון. וככל שאת כותבת יותר, כך העניינים הופכים להיות פחות ברורים. כמו עניין השקרים. כבר במכתבך הראשון כתבת שיעצו לך לשקר לבעלך (שלא הלכת לאביך, אלא למקום אחר, כשאת כן הולכת אליו). עכשיו, את אומרת שהייעוץ הזה על ידי המטפל שלך, שלא רק יעץ לשקר בעניין הביקורים שלך אצל אביך, אלא גם בשאלה מה את עושה ולמה, ועוד יותר - להמליץ ולשכנע גם את הילדים לשקר לו, שרק לא יכעס חס וחלילה.מכל כיוון שאני רואה את זה, זה נשמע לא טוב. שקרים יכולים להפוך את הכעסים ואת חוסר האמון שלו בך לגרועים יותר, ולחינוך של הילדים לשקר, יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת. קשה לי לראות איש טיפול מקצועי שאכן ממליץ לך לעשות את זה, אלא אם הוא מנסה להראות לך עד כמה ההישארות שלך במסגרת הזו היא אבסורדית. ואני לא בטוח שזו היתה הכוונה. כך או כך, נראה שיתכן ושיקול הפרידה הוא מוצא סביר. אבל עוד לפני זה, הייתי בודק איתך אם את מקבלת את הייעוץ הנכון. האמירה שלך "מקסימום ניפרד וזהו. אציב אולטימטום ודי" מגיעה ממקום של כוח. העצה לשקר, כדי שרק לא יכעס, מגיעה ממקום של חולשה ופחד. את צריכה להחליט היכן את.

אורן היקר
!תודה על תשובותיך המעמיקות.אכן נתת לי חומר למחשבה על איזה מקום אני רוצה להיות, פחד או כוח.שמחה שליבנתי העניין עם אבא והוא חושב כמוני.והרי אני רוצה לתת לילדיי דוגמא של אמא חזקה ולא אפס מסכנה.תודה!