קונפליקט בזוגיות: פחד מהצלחה וכישלון

שלום
אני בחורה בת 21לפני שנה וחצי הכרתי מישהו באינטרנטהוא הבן אדם שהיה לי כימיה הכי מדהימה מימיי חיילא חוויתי דבר כזה מעולםאהבתי אותו ברמות גבוההות שלא ניתנות לתיאוריכולנו לדבר שעות על גבי שעותימים על גבי חודשים ולהיות בשמייםהיינו אמורים להפגשאבל אני פחדתי!!!פשוט פחדתי!!! פחדתי מה הוא יחשוב עליי.. אני בעלת משקל עודף..והערכה עצמית נמוכה ועם כל כך הרבה רגש אני עלולה להתרסק כהוגן. אז התרחקתי והתרחקתי ונורא נבהלתי ואז הקשר התנתק אחרי הרבה מלחמות פנימיות והרבה מלחמות בנינו כדי להתגבר פשוט נכנעתי לעצמי ואמרתי שאני לא מוכנה להפגע.אף פעם גם לא היה לי קשר או ניסיון וזה הפך את זה לעוד יותר ראשוני ומפחיד.אחרי חצי שנה מנותקים ניסינו עוד פעם אחת לחדש את הקשר אבל שנינו הבנו שהרבה לא השתנה ואני באותו מקום אני ידעתי שאני עדיין לא מסוגלת.עבר מאז חצי שנה ואתמול פשוט יצאתי מדעתילא חשבתי עליו כל הזמן הזה שעבר (שנה + מאז שהיינו בקשר וחצי שנה מאז ה"ניסיון" האחרון) ואתמול נתקפתי געגועים עזים אליו וכמיההה פשוט הורגת.אני לא יודעת מה לעשותואני עדיין מפחדת ברמות ממש בעייתיות!הוא חשוב לי אני מעדיפה לפנטז.. שהכל מושלם ולא להפגעאבל מצד שני רוצה להתקדם לאנשהו בחיי ואם כבר להתקדם לאנשהו מתישהו אז שיהיה איתו!!!כל בחור אחר שהכרתי גם בצבא גם ברחוב גם באינטרנט לא השתווה אליו אבל אני עדיין במקום התקוע המפוחד והקטן שלי.מה עושים???בבקשה לעזרהלפחות להניח את זה בשקט אם לא לפתור את זה.

אוהבת יקרה,
את בקונפליקט. כפי שהגדרת זאת היטב:-את מעדיפה לפנטז, שהכל מושלם ולא להפגע.-את רוצה להתקדם לאנשהו, ואם כבר אז שיהיה איתו.וכמה מפליא ששתי הנטיות הללו איכשהו יוצאות מנוגדות זו לזו. את פוחדת להפסיד בגדול, בשל הציפיה הגבוהה, אם תנסי (ותיכשלי), ואת פוחדת להפסיד בגדול אם לא תנסי. וכאשר את חסרת נסיון, את אולי חוששת עוד יותר שהנסיון היחיד שכן יהיה לך בזמן הקרוב, לא יצליח, ויוריד לך את הבטחון עוד יותר. עכשיו, לפחות, כך את אומרת לעצמך, יש לך אשליה מסויימת כאילו "אולי זה היה מצליח לו הייתי בכל זאת מנסה". אבל אולי תחשבי על זה שבעצם גם לבחור שלך, כנראה, יש איתך כימיה מדהימה. טלפונית, לפחות. זו נקודת התחלה לא רעה מבחינתך, גם אם לא היא אינה מבטיחה הצלחה.אלא נדמה לי שאת רוצה לא להחליט, ולכן את שואלת בעיקר איך לעזוב את כל העניין הזה מבלי להרגיש רע. יודעת מה? אולי זה טוב שתרגישי רע. כי יום אחד ההרגשה הזו של החמצה תזעזע אותך מספיק כדי שתעשי מעשה ותעזי, אם לא עם הבחור הזה, אז עם הבחור הבא או עם זה שיבוא אחריו. אחרת הנטיה שלך שלא לעשות דבר, ושלא לפעול באופן מעשי, תתחזק. אז מוטב, אוהבת יקרה, שיכאב לך עכשיו, ושתהיה לך כמיהה הורגת, על-מנת שתעשי פעולה למען עצמך, בעתיד.

מבינה אותך לגמריאני מסכימהתודה רבה על התגובההההחיזקת אותי.מוקירה תודה!