קונפליקט בזוגיות: מי את ומה את רוצה?

אני נשואה שנתיים. עברתי לאזור השרון מי"ם בעקבות בעלי. ההסתגלות קשה לי מיום ליום ובמיוחד מאז לידת בתי לפני כ 3 וחצי חודשים. אני מרגישה חזק בלבי שנכון יהיה לגדל ילדה זו בי"ם. קשה לי עם הבדידות והמחנק שאני חשה במיוחד עכשין משום שאני מניקה וצריכה לטפל בבתי ואינני רוצה להעביר לה תחושות אלו. עשיתי את המעבר הנה מראש כי ידעתי שבן זוגי לא יסתדר בי"ם. וברור לי שנשים יותר חזקות מגברים, אך קשה לי מאוד מאוד ואינני יודעת מה לעשות. קשה לי במיוחד כי אינני יכולה להגיע אליו ולהסביר את מצוקתי. אני חייבת לציין שאינני בדיכאון לאחר לידה . אני מלאת אהבה לבתי ומאושרת עד אין סוף שזכיתי בה. אני מתמלאת בחשש נורא כשאני יודעת שעוד חודשיים צריכה לחזור למקום עבודתי ולהמשיך בשגרת החיים עם בתי ובעלי כאן היכן שלא טוב לי. מודה מראש על תשובתך

זיו יקרה,
יש ביניכם קונפליקט מרכזי. האם את רוצה ללכת בדרכו, על חשבונך? האם את רוצה שהוא ילך בדרכך, על חשבונו? איך מחליטים?את אומרת שנשים חזקות מגברים, ואת מגלה שאת לא חזקה מספיק. זה כשלעצמו די מתסכל. האם התגלית הזו היא שגרמה לך לחשוב שנכון יותר שהוא יהיה זה שלא יסתדר במקום המגורים, ואת כן (כלומר, שתהיו בירושלים)?ואולי זה הפגיעה שנפגעת והחשש שלך הנובעים מהעובדה שויתרת. שזו פגיעה באגו.אז מה עדיף? פגיעה באגו (אם תישארו בשרון)? או רגשי אשם (שיהיו לך אם תחזרו לירושלים)? ואולי הפגיעה בתדמית שלך בעיני עצמך, אם תביני שאולי לא יהיו לך יותר מדי רגשי אשם?את מבינה שהקונפליקט הזה מעלה שאלות מרכזיות באשר לזהות שלך, וזה מבלבל. את צריכה לעצב את עצמך מחדש. חשבי על זה היטב לפני שאת מעלה את כל הנושא לדיון עם בן זוגך, אם זה מה שתחליטי לעשות. אם תביני טוב יותר מי את, יהיה לך קל יותר גם להיות ברורה יותר בדיון איתו על המשך דרככם, כי לא תצטרכי לחפות על מחשבות שלא הגדרת היטב בפני עצמך קודם לכן.