קונפליקט בזוגיות: מטרות שונות

שלום
ד"רעזרת לי מאוד כאן במסגרת הפורום והבנתי דברים חשובים. עוד לפני שחברי נפרד ממני כתבתי כאן על החוסר בטחון שלי ביחסים איתו ושזה גורם לי ללחוץ עליו להתקדם שלב. בסוף הוא קם ועזב.. הייתי מאוד בטוחה במשך שבוע שלם שאני אשמה שהכל אני טעיתי. אבל פתאום הבנתי שזה לא בדיוק ככה. אני רושמת יומן (אני מקווה שזה לא נשמע מטופש) וקראתי אותו לאחרונה מתחילת הקשר שלנו ועד עכשיו והבנתי שהוא עצמו היה ילדותי למשל אחרי כל ריב הוא היה קם והולך מהבית שלי ואחר"כ שולח הודעה או מתקשר ואומר כמה שהוא נפגע ממני. זה משאיר אותי עם רגשות האשם. לאט לאט ניסיתי לשנות אותו שייתבגר קצת וחשבתי לתומי שהתקדמות שלב במחוייבות ירגיע את הריבים אבל זה לא הפתרון. הוא גם היה לחוץ מאוד מהלימודים ומהמעבר תפקיד בצבא (בקבע) וזה גרם לו להיות חסר סובלנות- כך שאם היינו מתווכחים על משהו או הייתי מתפנקת..הוא היה מאבד את הסבלנות ומתעצבן עליי. כך הבטחון שלי ירד וזה נהיה כמו כדור שלג חוזר ממני אליו . בסוף הוא הרגיש שאני לא מרוצה והוא החליט לעזוב אחרי 10 חודשים שהיינו יחד. לפעמים הרגשתי ממנו קצת התנשאות שהוא לא ממש מקבל את הדעות שלי כמו שהן.. רציתי לייעץ לו לעניין התפקיד החדש ואמרתי שגם לי חשוב שהוא יצליח בחיים כי ככה אולי נוכל לעבור לגור ביחד- הוא ממש תקף אותי ואמר לי "מה זה את חושבת רק על עצמך".. אבל אנחנו ביחד בקשר וברור שאם אתה מתכוון להשאר עכשיו עוד שנתיים וחצי בתפקיד של 4,000 ש"ח זה מפריע לי כי אני יודעת שהקשר שלנו לא יוכל להתקדם הלאה.. הוא מבחינתו רצה להשאר בבית הוריו גם עוד שנתיים שלוש עד גיל 29... ולהתחתן רק עוד 3 שנים. הוא לא היה מסוגל להתחייב למשל לעוד שנה, כאילו הוליכו אותו שיקולים קרים ולא זרם עם זה. הוא ממש נלחץ מכל דבר וכבר ידעתי שעד שהוא לא ייסיים את התואר (עוד 5 שנים) הוא לא ירצה לקדם כלום. נכון שהיינו רבים כל יום ולא ניתן להתחייב ככה אבל זה בגלל שאולי לא היינו מתאימים. היום אני רוצה לחשוב ולנסות להבין מה גרם לי להתנהג אליו בחוסר סבלנות ולחץ? איך אני אדע אם זה בגלל שלא היינו מתאימים? או שהבעיה היא באמת בי? אולי אני הייתי צריכה לעזוב בהתחלה ולומר הוא לא מה שאני מחפשת ולעזוב.. חבל שמשכתי את זה הרבה..הוא היה מקסים מאוד וחמוד וכן הייתה לנו כימיה וזה היה מיוחד.. אבל האם זה מספיק? האם כשזה כן יהיה זה אני לא ארגיש צורך לשנות את האדם ? או שאולי אני מחפשת דברים לא הגיוניים ולכן אנסה לשנות כל אחד?

ליאת יקרה,
הבחור בן 26, גר אצל הוריו, משתכר מעט, ואולי מרגיש בעצמו שזה מעט מדי ושהוא רוצה יותר כדי להיות עצמאי. אם זה נכון, אזי כאשר דיברת על זה, כנראה שנגעת בנקודה רגישה שעליה הוא הגיב בחריפות, כהתגוננות.הוא טוען שאת מונעת משיקולים אגואיסטיים, וזה כנראה נכון וטבעי, מה עוד שהשיקולים האגואיסטיים שלך מכוונים אותך לזוגיות קבועה ויציבה. אלא שגם הוא מונע על-ידי שיקולים אגואיסטיים, ואלה מכוונים אותו למטרות ארוכות טווח ואישיות, כמו השכלה וקריירה, על חשבון הזוגיות בטווח הקצר. האמת היא שכל ההבדלים ביניכם הם הסתכלות על מטרות ארוכות טווח (אישיות שלו; ומכיוון שהוא בטוח נשאר עם עצמו, הרי מבחינתו זה גם יועיל לזוגיות שלו, בין אם היא איתך, ובין אם היא עם מישהי אחרת. המטרות שלך קצרות טווח יותר, כי את רצית לוודא שזו תהיה את בסוף הדרך, ושמשפחה וילדים לא יתעכבו יותר מדי. ולכן נוצר קונפליקט. כדי להימנע מתוצאות לא טובות של קונפליקט כזה, צריך לדבר בפתיחות על המטרות שלכם, וללמוד להסתדר ביחד גם כאשר המטרות שלכם שונות, ואת זה לא היה לכם.לגבי הצורך לשנות את בני הזוג: אף פעם הם לא יהיובדיוקמה שאת רוצה. בזוגיות טובה, את מגיעה ל”מספיקטוב", ולומדת להיות מרוצה ממה שיש לך.