קבוצות גרושים: הצלחה, חיזורים ותחושת ערך

אחר הצהרים טובים,אני בפרק ב' בחיי . נמצאת בקבוצה חברתית כשמונה חודשים.התחלתי להכיר אנשים והתמזגתי עם ארבעה חברה והפכנו לקבוצה.אחריי חודשיים הכרתי מישהו ונכנסנו לזוגיות טובה ופורחת. המשכנו לצאת עד שלאט לאט הפסקנו והחלטנו לעשות הפסקה. כבר חודשיים אנחנו לא יוצאים עם " החברה" . יצאנו בחמישי האחרון לא קיבלתי יחס חמים מחבריי. ממש נפגעתי. אומנם ניהיה מעט נתק ויש קב ווטסאפ של כל איזור רמת גן ואני שם מידיי פעם אך "מחבריי" קיבלתי היי וזהו. ממש נפגעתי. לא יודעת על מה זה יושב להם. בדילמה אם להעלות את זה או להרפות כי גם ככה חברים לא מתנהגים ככה. באתי עם בן זוגי שגם הוא לק קיבל יחס חם.בני 37 .מעבר לכך מציינת כשיצאתי למקום הזה יצאתי בכובע אחר. כובע זוגי .כשהייתי רווקה יצאתי בכובע של נחשקת ועפתי על עצמי. התחושה היתה מצויינת גם מבחינ הערך שלי בעיניי עצמי ובתדמית שלי . ופתאום התדמית והערך התפוגגו.

דבר שחשוב לצייןמאד חוששת להתנתק ולצאת "מהחבורה" כי עולם החברתי הזה והמסיבות חשוב לי ואם אתנתק ארגיש מבודדת ובודדה.אך האם אלה חברים?...משהו פה לא ברור לי

פגועה יקרה,
יתכן מאד שגם הם רוצים להמשיך ולעוף על עצמם, ומאמצים אל ליבם את כל מי שגורם להם לעוף על עצמם. כשאת יוצאת מהמשחק, את כבר לא עפה עליהם באותה מידה. את מגיעה עם בן זוג, ותשומת הלב שלך מתחלקת בינו לבינם. אולי אפילו מרגישים רע לידך, כי את "הצלחת" והם לא.אני חושב שבקבוצות כאלו של גרושים גרושות, עוסקים בשני מטבעות של הצלחה. האחד, מן הסתם, הוא למצוא בן זוג. לפחות בשביל זה נכנסים לקבוצות האלו, עם או בלי רשתות חברתיות תומכות. אבל מהר מאד, לומדים לקבל את המחמאות, הפירגונים והחיזורים כמשהו שמעלה מאד את תחושת הערך העצמי. מתישהו, לרבים מהאנשים, זה הופך להיות חשוב יותר מהזוגיות המבוקשת, שבגללה נכנסו לקבוצה. לכאורה, התפתחו שם חברויות, ופתיחות הדדית הדדית, בצד הצחוקים והבילויים, ולפעמים זה אמיתי. אבל לא תמיד. זה תמיד מציף, ושמח, ומרגיש נפלא, כל עוד זה שם, וכל עוד את נמצאת באותו המשחק. אבל חלק מהחבורה, לפחות, רוצה להמשיך ולשחק את המשחק הזה כפי שהוא, וכשאת לא – את לכאורה שווה פחות. במשחק הזה, כלומר.ראי התכתבות שהיתה לי לא מזמן בעניינים דומים כאן (הקישי על הקישור הזה), ותראי שאת לא לבד.