החלטה על פרידה: מה עוצר אותך?

שלום רב,
אני נשואה 11 שנים לבעלי ומכירה אותו 13 שנים. התחתנתי מסיבות די רציונליות ולא מאהבה שמיימית או משיכה פראית. פשוט הרגשתי שאם אני לא מתחתנת איתו, אפספס הזדמנות ואשאר לבד (הופעל עלי לחץ משפחתי). הוא איש מקסים ו"מלאך". בעל טוב, אבא טוב ומאד משפחתי. לפני כמה שנים הוא הקים עסק עצמאי והוא נעדר רבות מהבית. רוב המטלות הביתיות נפלו עלי והרגשתי מאד בודדה. עד היום אני חשה בדידות.המין בינינו אף פעם לא היה מסעיר. יש לו בעיה של שפיכה מוקדמת שניסה לטפל בה אצל 3 מטפלים שונים והוא לא הצליח. מתוך שכך נותרתי פגועה ומתוסכלת. היו תקופות בהן עוד כעסתי ובכיתי לתוך הכרית אחרי כל אקט מיני (שהיה אחת לחודש בערך, כי מי רוצה לחוות תיסכול חוזר בתדירות גבוהה יותר?)יש לציין כי אני לא נהנית מהמגע שלו באופן כללי והוא אף דוחה אותי. לא נהנית להתנשק איתו ואני מרגישה גועל נפש אחד גדול כשהוא מתקרב, מחבק או מנסה לגעת באיברים אינטימיים.מחד, אני מרגישה שאני לא יכולה לשוחח איתו כי איני מעוניינת לפגוע בו. גם כך הוא מרגיש פגוע על כך שאינו מצליח לספק אותי (הוא אפילו לא מספיק לבצע חדירה...הוא מייד 'גומר' והוא גם לא מרגיש שלא היה 'בפנים').מאידך, אני מרגישה שאני לא יכולה להמשיך כך יותר. התחלתי לפזול לצדדים ואני לא מעוניינת לבגוד. אני זקוקה לאהבה - להעניק ולקבל ואני לא מעוניינת להמשיך לחיות "בעונש" מתמיד. זו התחושה שלי.אני מרגישה שאני נמצאת בצומת ועלי להחליט לאן ללכת.אמנם אני לא מעוניינת לפרק את המשפחה אך אני גם לא יכולה להמשיך כך, בתחושה שאני לא חושקת בו יותר ושאני לא נמשכת אליו .מה לעשות?(ד.א. הייתי בטיפול במשך שנה והנושא עלה והמטפל תמך בי לעשות צעדים לקראת פרידה)

קסם יקרה,
היית בטיפול שנה (לא כתבת מתי), הנושא עלה, ואפילו היו מסקנות כלשהן, גם אם לא חד משמעיות. מדוע את מצפה שלאחר מכתב אחד שלך, אוכל לתת לך יותר מזה?עושה רושם שאת רוצה להיפרד, אבל העכבות שלך (מה תגיד המשפחה, לא נעים לי לפגוע בו, אני לא רוצה לפרק משפחה) עוצרות בעדך. אם זה העניין, ואת לא מרגישה חזקה מספיק, מצאי כל דרך אפשרית להתחזק, החל מחברות ומשפחה, וכלה בטיפול המיועד לכך. אבל בשביל זה את צריכה להחליט קודם.

תודה על תשובתך.הייתי בטיפול עד ינואר 2006. הפסקתי הטיפול מסיבות כלכליות. הטיפול אכן חיזק אותי בכיוון קבלת ההחלטה להפרד אך אני כנראה עדיין לא שם.קשה לי עם ה"עול" בקבלת ההחלטה של פירוק המשפחה אך יחד עם זאת ברור לי שהמצב הזה עם התחושות הללו - לא יכול להחזיק זמן רב.אמרו לי תמיד שכדאי להקשיב לדיעה נוספת.... ולכן פניתי לכאן. חשבתי שאולי יש כיוון שעדיין לא חשבתי עליו, משהו יצירתי שיוכל לעזור לי להחליט לאן לפנות בצומת הזו.חג שמח,קסם.

קסם יקרה,
לצערי אין לי מטה קסם. לו היית כותבת לי שאת יכולה להמשך אליו לפעמים, ושהיחסים ביניכם תקינים וטובים, ושיש לך לפחות חיבה אליו, הייתי שולח אתכם בכל זאת לטיפול מיני. אבל טיפול מיני לא יעבוד כשהוא דוחה אותך. הוא זקוק לשיתוף פעולה שלך כשאת באמת רוצה אותו. אולי אתם צריכים יעוץ זוגי, שיעזור לך להחליט לאן פנייך, דווקא בשל הטלטלה שזה יעורר.

ד"ר חסון, תודה רבה. מקווה שאצליח למצוא את דרכי .:-)