פער בציפיות מבן זוג: מה עושים?

אני בת 26, ובנזוגי בן 36.יש בינינו תקשורת טובה זה מתבטא בכך שהעליתי בפניו את החששות שלי מכניסה לנישואין כשמבחינה רגשית אני מבולבלת וזה בעקבות כך שנתנו לזוגיות לדעוך, לא הרבנו לצאת לבלות מהבית יחד, היינו מתווכחים המון על ענייני כסף. הוא בגלל ניסיון החיים שלו ומאחר ורוצה להתקדם ולרכוש בית בקרוב לא רואה איתי עין בעין לגבי בזבוזים על בילויים רומנטים. ואני מטבעי אדם לא בזבזן אבל גם לא מחשב את הוצאותיו והכנסותיו כל הזמן, מאמינה שהכי חשוב זה להשקיע בהווי הזוגי כדי שלא ניגרר לשגרה שוחקת ומשעממת.דיברנו על הנושא הזה הרבה פעמים, דחינו את החתונה בגלל איך שהרגשתי - דעיכה באהבה שחשתי כלפיו כי השתעממתי וכי היה לי קשה עם הקצב של השינוי שביקשתי ממנו לבצע שלטעמי היה קצב איטי מדיי.אבל ייאמר לזכותו שחרף המצב הכלכלי הוא זה שנושא בתשלום השכירות עבור הבית, ובגלל התחושות שלי גם יצאנו לחופשה בחו"ל יחד למרות שכלכלית היה לו יותר קשה, כי היה לו חשוב שאני אתאוורר וארגיש שהוא מתאמץ בשבילי.הבדידות פשוט קיימת אני לא יכולה להצביע לך למה, השיחות הידלדלו, כל הזמן יש לי מחשבות טורדניות על מה יהיה, אולי יש יותר טוב בשבילי, למה אני לא מאושרת מהקיים שזה הרבה, למה אני לא במקום שציפיתי להיות בו מבחינה רגשית לפני חתונה? למה חברות סביבי במוד אחד לפני חתונה( מאושרות, שלמות על עצמן). בקיצור בלבול ותחושת לחץ שמפריעים לי להנות מהחוויה וללכת שלמה עם ההחלטה להתחתן איתו.

רומיה יקרה,
נראה לי שהפער ביניכם הוא הפער שבין רמת החיים והנדיבות שאת מצפה מבן זוג, לבין היכולות שלו, והעובדה שהוא מתוכנן יותר ומחושב יותר לגבי העתיד. כשהוא כזה, וכוונותיו, כפי שאני מבין ממך, הן באמת טובות וראויות, אבל אז את מקבלת פחות "סימנים" של התקווה שלך לחיות ברמת החיים שאת רוצה, ברמת הפינוק שאת רוצה, וברמת הנתינה שאת רוצה ממנו, לפחות בהבטים של נוחות. אולי גם דברים אחרים. כך שאני לא יודע אם זה עניין רגשי, של את לא אוהבת אותו, כמו אכזבה מכך שאולי איתו לא תקבלי את מה שאת רוצה בחיים, ושלא תצליחי לממש,דרכו, את תחושת ההצלחה שלך. אם זה אכן הדבר העיקרי, אולי כדאי שתבדקי עם עצמך אם ואיך את יכולה לממש את תחושת ההצלחה שלך דרכך, ולא רק דרך בן הזוג שלך (כלומר, גם דרכו, וזה לגיטימי, אבל לא רק). ואולי חשוב לכן שטיפול שלך צריך להתמקד יותר בתחושות הללו שלך, של הצלחה וכישלון, יותר מאשר בשאלה אם את מאוהבת או לא בבן הזוג שלך - כי אולי לא זו הבעיה המשמעותית שלך.