פרנסה וזוגיות: מה הוגן?

דר חסון שלום
אני נשוי 5 שנים יש לנו 2 בנים אישתי מאז שילדה את הבן הראשון יצאה לחופשת לידה ולא עובדת הילדים הולכים לגן היא מממנת זאת מהחסכנות שלה והיא נשארת בבית. בעצם כבר 4.5 שנים עברו מאז שעבדה. אותי זה מעצבן מאוד וכל פעם מאיים עליה בגירושים. אני כבר לא ישן איתה תקופה ארוכה כי אני כועס עליה. אנחנו לא יוצאים לבלות כזוג מאותה סיבה, ובעצם אנחנו מתנהלים בבית כמו שותפים לדירה כי אני כועס עליה שלא עובדת. היא אחראית על הקניות של הסופר וכל ההוצאות של הילדים ומממנת זאת מהחסכונות שלה...אותי זה מעצבן כי לכאורה זה כסף שלנו למרות, שהוא שלה. ומצד שני אני לא מוכן לתת לה כסף כי לא עובדת שתשלם היא. (יש לנו חשבונות נפרדים) מה עלי לעשות אני לא רוצה להתגרש אבל ההתנהגות שלה מעצבנת אותי

טל יקר,
זה לא שהיא לא 'עובדת', זה שהיא לא מתפרנסת. כי הרי היא עובדת בבית, והיא מאפשרת לך לעבוד כי היא מטפלת בילדים, ואפילו חוסכת כסף בכך שאתם נדרשים פחות למטפלות. חוקית – למעשה מכל הפרנסה שאתה מכניס מרגע הנישואים שלכם, מחצית מזה שייך לה, בדיוק כפי שהיה נכון לו היתה היא מתפרנסת גם. לכן העובדה ש"אני לא מוכן לתת לה כסף כי היא לא עובדת" היא שגויה מבחינת הבנת החוזה הכלכלי שביניכם שמגיע עם הנישואים. בנוסף, זה אפילו לא שהיא לא מכניסה כסף, כי היא עושה זאת מהחסכונות שלה, אלו שהיו לה, לפי הבנתי, עוד מלפני שהתחנתם. כך שבעניין הזה, הכעס שלך מביא לפעולות לא נכונות,כנראה הן מבחינת החוק והן מבחינת הצדק.יחד עם זאת, אני מבין את הלחץ שלך. אתה מרגיש שהמעמסה עליך כבדה מדי, ושההכנסה שלך בלבד לא מספיקה לקיום רמת חיים שהיית רוצה שתהיה לכם. בצד זה, תיתכן עוד אפשרות, והיא שבמאבקי הכוח שיש ביניכם, ואין לי ספק שיש, כי זה מה שאני מרגיש בפנייתך, אתה לוקח את העניין הזה כעניין 'צודק'. אולי גם כי אתה מרגיש שזה לא הוגן שאתה מתאמץ והיא לא. ותאמין לי שאני מכיר זוגות רבים שמספרים לי שהמאמץ העיקרי, אצל שניהם, הוא דווקא בבית, רגשית לפחות, ושדווקא העבודה היא מפלט קל יותר מהמאמץ שהם משקיעים מול הילדים ותחזוקת הבית. מתברר שזה מאד אינדיבידואלי.יתכן מאד שלך היה הרבה יותר קשה להיות בבית, מאשר לה. ויתכן מאד שלה הרבה יותר קשה לצאת לעבוד מאשר לך. אני די בטוח שבהתחלה לפחות תמכת בה בניסיון או במחשבה שהיא תצא לעבוד, אבל עכשיו נראה שאתה יותר דורש מאשר מציע או תומך. זה איזון לא פשוט בין צרכים. אני יכול לראות סיבות רבות לרצון שלך שהיא תעבוד 'מחוץ לבית' ותתפרנס, גם הרבה מעבר לצד הכספי, אבל צריך גם להבין מדוע זה קשה לה, כדי לאפשר לה להתגבר על העניין הזה, ואולי גם להבין אותך וללכת לקראתך. אתם צריכים לדבר על זה הרבה מתוך הבנה הדדית. לא כתבת לי אפילו מילה אחת על הסיבות שבגללה היא לא רוצה, אלא רק על הכעס שלך ועל הסנקציות שלך. זה בדיוק המקום שבו היא צריכה לדעת שאתה מבין אותה, והיא צריכה להבין את הסיבות האמיתיות, כולל הבנת הלחצים שלך והעצב שלך והחרדות שלך, ומהמקום הזה, לחפש יחד פתרונות ללחצים שלה ושלך גם יחד.