פרידה: סיכוי טוב יותר לחיים אחרים

שלום,
עברתי פרידה שהייתה קשה לי מאוד- כי לדעתי זה טעות להיפרד. ניסינו להישאר קצת בקשר אחרי הפרידה עד שאני חתכתי את זה כי הבנתי שזה לא עושה לי טוב ושאם הוא בחר להיפרד אז הוא צריך לעמוד מאחורי ההחלטה שלו "כמו גבר" ולהיפרד לחלוטין.מצד אחד אני ממש מרגישה טוב עם זה שאמרתי לו את זה. מצד שני אני מאוד מתגעגעת אליו והוא לא יוצא לי מהראש (אני לא חושבת עליו כל היום אבל במהלך היום אני מוצאת את עצמו חושבת עליו פה ושם).אני מאוד לא רציתי שניפרד וקשה לי עם זה שאני הייתי זו שצריכה להגיד לו שאם הוא נפרד אז עד הסוף. כי זה קצת נגד האינטרס שלי- שנהיה ביחד..אני לא יודעת אם טוב לו בלעדיי או לא.. או אם הוא חושב עליי או לא.. נפרדנו בהבנה- לא בגלל ריבים או משהו דומה. הוא פשוט היה מבולבל. אני לא יודעת אם הוא מנסה לסדר לעצמו את המחשבות כרגע ולהבין.. או אם בכלל לא אכפת לו.. (למרות שהוא ניסה לשמור על קשר בכל מקרה אז אולי כן אכפת לו?) ..השאלה היא האם להיות עקבית עם ההחלטה שלי שלא נהיה בקשר- ואז גם אם הוא ירצה שנחזור הוא אולי לא יעשה שום דבר? או שאולי דווקא בגלל שאני אדבוק בזה אולי הוא יבין מה הוא הפסיד ובמידה והוא יבין הוא כן ינסה ליצור קשר?האם הוא יגלה מתישהו שהוא עשה טעות? בחיים הוא לא התלונן על איזו בעייה ואף פעם לא הראה שיש לו בעיה בקשר.. להיפך.. הוא אמר שהקשר הזה החזיר לו את הביטחון העצמי שלו.. ואמר שהוא התקדם מאד בחיים בזכותי .. ושאני היחידה שמבינה אותו ושהוא יכול לדבר איתה וזו שמכירה אותו הכי טוב.. ובכ"ז בחר לסיים... איזה בילבול מטורף. אני שומעת הרבה סיפורים כאלה אבל כשזה שלי- זה הרבה יותר קשה.

אניטה יקרה,
את בקשיים, כי עדיין לא ויתרת על התקווה. אני נתקל כאן באין ספור מכתבים כאלה, של פרידה לא פרידה, או פרידה שמתלבטים אחר-כך אם לחזור אליה. אין לי סטטיסטיקה של התוצאות שלאחר מעשה, וגם לו היתה לי, זה לא אומר דבר על מה שיקרה במקרה שלך. כי את אחרת, וכי הוא אחר. את החלטת כפי שהחלטת, כי הבנת שהסיכוי שהוא ישנה משהו קטן יותר. בדיעבד, את מבינה שהקטנת עוד יותר את הסיכוי שתחזרו להיות ביחד, וזה מתסכל, אבל מצד שני – את מגדילה את הסיכוי שיהיה לך משהו טוב אחר. ואת צריכה להחליט מה נכון יותר. הכאב לא עוזר. הפחדים מלהתחיל שוב גם כן לא עוזרים. אבל את היא זו שצריכה להחליט מה נכון לך יותר. זה קשה מאד, וזה כואב מאד לוותר על התיקווה, אפילו אם היא קלושה, אבל אין מי שיחליט בשבילך.