פרידה סופית: איך להשלים עם אהבה לא יציבה

שלום רב,
אשמח לעצה בנושא הבא. הייתי בזוגיות כמה שנים עם גבר (שנינו בגילאי השלושים המאוחרות אני גרושה והוא רווק). הזוגיות הייתה סוערת מאוד עם עליות ומורדות. אהבתי אותו מאוד. המשפחה שלו לא קיבלה אותי והתנכלה וזה חיבל בקשר יחד עם כל מיני התנהלויות שלו שלא התאימו לי. הוא היה קנאי לרווקות שלו. בסוף אני נפרדתי ממנו הוא ביקש לחזור ולא רציתי. לאחר כמה חודשים אני כן רציתי לחזור, נפגשנו פעם אחת והוא לא רצה אחר כך להמשיך. תמיד היו ביננו משחקים כאלה של כח של מי רודף אחרי מי. כעת, עברו כמעט חמישה חודשים מאז הפעם האחרונה שהתראינו בהם לא היינו כלל בקשר. לאחרונה גיליתי שהוא התחיל זוגיות חדשה בערך שבועיים אחרי שנפרדנו. זאת למרות שהצהיר על אהבתו אלי ורצונו אף להתחתן (כשביקש לחזור). למרות שאני מבינה שזה נגמר ואפילו מבינה בראציונל שהוא לא בשבילי קשה לי מאוד הידיעה הזאת. אני שואלת את עצמי האם הוא היה אמיתי איתי בכלל. אני לא יודעת מה אני מרגישה ואיך פשוט לשחרר את זה. מרגישה מצד אחד שהוא לא בשבילי ומצד שני שהפסדתי אולי את אהבת חיי. חרטה על זה שלא הסכמתי לחזור בזמן שהוא רצה ועכשיו מאוחר מדיי. מצד שני ההבנה הברורה שזה לא קשר נכון. המצב הזה מקשה עלי גם לפתח קשרים חדשים. מה לעשות?

אליה יקרה,
הוא היה הכל בשביל. גם אמיתי וגם לא, באותו זמן. זו המשמעות וזו המהות של חוסר יציבות. כנראה שהפסדת את אהבת חייך, אבל אולי את צריכה לברך על כך. מבינה? - כי אהבת חיים שאין בה יציבות, יכולה עדיין להיות אהבת חיים, אבל היא לא כזו שאפשר להתמיד בה לאורך זמן.אני חושב שאת מבינה נכון את העניין, וגם את הצרכים שלך. על הצורך האמיתי והנכון שלך, כי את כן רוצה יציבות, ועל החלק הרע שבהבנה הזו, והוא שיש בו משהו שעושה לך את זה, מאד. לכן זה מבלבל, ואולי יותר משמבלבל, זה מתסכל.יהיה לך קשה מאד להתחיל התחלות חדשות עד שתדעי להשלים שהיית עם איש מוצלח מאד, מושך מאד, מקסים מאד, אבל שהוא גם 'לא בן זוג' מוצלח. כלומר, הכל פרט לבן זוג יציב, שאפשר לסמוך עליו שירצה זוגיות ויתמיד ברצון הזה. קראי את מה שכתבתי. אם כל זה נכון, ואם לא תצליחי לסגור בנפשך את הפרידה הזו כראוי, לכי לטיפול, כדי להחיש את תהליך הפרידה. כי נפרדת ממנו, אבל עדיין לא נפרדת ממנו. ואולי - כדי לבדוק את האפשרות שלא טעית בגדול, ושבעצם זו את שבלבלה אותו. אני אומר זאת לא משום שאני חושב כך, אלא משום שאולי אני טועה ושכדאי לבדוק זאת גם, כדי שתהיי משוכנעת שאת גם רוצה להיפרד ממנו באופן סופי.אגב, מנסיוני כמטפל, אני רוצה להוסיף שקשה מאד להיפרד מזוגיות שיש בה עליות ומורדות גדולות, כי בסופו של דבר מתרגלים בהם לכך שפרידה היא לא סופית. אז גם כאשר היא סופית, היא נראית לא סופית כי כך היה כל הזמן בעבר. לכן הפרידה קשה יותר.

תודה על תגובתך היפה והרגישה. האם תוכל לחדד למה התכוונת במטרות הטיפול? ואם אגיע למסקנה שאני טעיתי בגדול מה זה יעזור לי כשהוא בזוגיות חדשה...

אליה יקרה,
אני חושב שמטרת הטיפול העיקרית צריכה להיות לעזור לך לחזור לחיים שיש בהם אופק שאת רוצה בו, כלומר, זוגיות ואהבה. חלק מזה הוא, ואני מוסיף "כנראה" רק כי אני לא מכיר את הסיפור שלך לעומק, אז חלק מזה הוא כנראה לעזור לך להניח את הסיפור הזה מאחורייך. אני חושב שגם את מבינה את זה. בתהליך הזה יתכן שתגלי שעשית פעולות או אמירות שהבריחו אותו. גם כאן, אני משאיר את זה כאופציה, רק כי אני לא מכיר את הסיפור שלך לעומק. ואז את שואלת: האם זה יעזור לי כשהוא כבר בזוגיות חדשה? - ואני חושב שגם בתנאי הזה, תיעזרי בטיפול, שכן תוכלי לדעת מה לעשות בפעם הבאה. גם אם, ושוב - זה הסייג שבו אני מסייג את האפשרות שהקושי הוא בחוסר היציבות שלו משום שאני לא מכיר את העניין לעומק - גם אם יש לך "אשמה" משמעותית, ותגלי אותה בטיפול, עדיין מטרת הטיפול תוכל להיות מוגשמת, והיא 'לחזור לחיים שיש בהם אופק שאת רוצה בו, כלומר, זוגיות ואהבה'.ואולי אוסיף משהו שלי הוא מובן מאליו, אבל הוא לא מובן מאליו: בהחלט סביר שהיית יכולה לעשות אחרת, כדי לגרום לו להיות איתך בכל זאת. אבל כדי לעשות את זה היית צריכה אולי (= 'כנראה') לתמרן אותו, להתחכם לו, ללמוד לוותר במקומות מסויימים ולפתות אותו במקומות אחרים, כדי ללכוד אותו בקורים שלך עד שיהיה נעול שם רגשית ולא יוכל לצאת מהם. אבל אם זה התנאי היחיד כדי לשמור עליו, אני לא בטוח בכלל שכך היית רוצה לראות את עצמך, כמתמרנת ומניפולטיבית, ולא כך היית רוצה לראות את הזוגיות שלך, וגם לא כך היית רוצה לראות את בן הזוג שלך לחיים - ככזה שאת צריכה לתמרן אותו, כדי שיהיה שם. ולכן, אם זה התנאי היחיד לשמור עליו, אני חושב שלא היית רואה בעצמך 'אשמה' בפרידה שלכם.

תודה לך. מלים קשות ונכונות. אין לי גם ספק שהוא יכל להיות שלי אבל לא בכל מחיר....