פרידה מוקדמת: ניתוח יחסים קצרים

אל ד"ר חסון שלום רבפורום נחמד ונראה לי שעוזר להרבה אנשים , המשך בדרכך היפה לעזור.ולשאלתי כיצד להתמודד לאחר שנפרדתי מבן זוג שהכרתי לפני שבועיים הוא גרוש בן 35 עם ילד (שגר אצל גרושתו) ואני רווקה בת 32 והיה ביננו הרבה מעבר לפגישות היכרות רגילות,היו לנו שבועיים מקסימים,אך אני החזקתי אותו על אש קטנה, לא בקטע האינטימי אלא בכך שלא התקשרתי מספיק ולא נענתי במיידי להיפגש עימו כל פעם שביקש כי אני לא חושבת שאני צריכה לעמוד דום כל פעם שהוא אומר לי לבוא אפילו שאני רוצה אם יבקש בצורה אוהבת ואכפתית אז כן. זו פעם ראשונה שאני יוצאת עם גרוש וזה מאוד קשה לי והוא מצידו אומר שהוא אמר לי שכך הם הדברים ועלי לקבל את בנו ואת המצב כפי שהוא אבל הבן זו לא הבעיה אלא הוא עצמו.הפיצוץ הגדול ביננו התחיל בכך שביקשתי את רכבו כדי להעביר דברים לדירה שעברתי והוא הסכים אך לאחר שראה איך אני נוהגת סירב, אוקי אז לפחות תתנצל תנסה לעזור לי בצורה אחרת אני הגבתי בצורה מוגזמת ובסערת רגשות והוא היה בהלם מתגובתי והוא נרתע ממני ודחקתי אותו לפינה עוד יותר כאשר לחצתי עליו שיחשוב שוב אם לתת לי את הרכב בכל אופן בסוף לא לקחתי כמובן אך התעלמתי כל היום משיחותיו והודעות ה-SMS שלו והוא נעלב עוד באותו ערב שוחחנו מאוחר וחשבתי שאנחנו בסדר למרות העקיצות שלי כל 5 דקות על העניין הזה ועבדתי אל תוך הלילה באריזות ליום המחרת כדי לעבור דירה וקמתי מאוד מוקדם ובקושי ישנתי והוא חשב שאני ילך לישון יאגור כוחות כדי לפגוש אותו בערב וכך חשבתי אך לאחר מקלחת נפלתי שפוכה עד הבוקר ולמחר שהתקשרתי הוא היה קר אליי ואמר שזה לא זה והיה לו זמן לחשוב ואנחנו לא מתאימים וכל המנגינה המוכרת והכ"כ צורמת לאוזן.עכשיו לאחר פגישת הפרידה שלנו שכמובן אני עשיתי כל מיני סצנות ואיזה 30 הודעות SMS חריפות שלי פעם מתפייסות ופעם כועסות ופעם נעלבות הוא לא רוצה לדבר איתי ולא נותן לי שום שביב של תקווה שאולי נחזור והתשבות שלו הן: "תני לי להרגע כמה ימים"מה עלי לעשות ? איך עלי להתנהג ? נורא קשה לי מה אתה מציע?

אילה יקרה,
אני מניח שאני מבין נכון את השאלה שלך: יצאתם שבועיים בלבד, שאחריהן התרחשו כל סצינות הפרידה שדיברת עליהן, נכון? וכל מה שתארת, קרה במשך השבועיים הללו.אם זה נכון, נדמה לי שמה שקרה לך הוא תהליך אגוצנטרי למדי. כלומר, את ראית שבועיים מקסימים, הרבה מעבר לתחילת חברות רגילה. אלא שבזמן הזה החזקת אותו על אש קטנה, כלומר, היה לו קשה להבין שאת רוצה אותו מאד, והדבר הזה התאים לך, כדי להכניס אותו למסגרת יחסים מתאימה לטווח הארוך, כי לא רצית, אני מניח, ליצור תקדימים, ורצית לחנך אותו לבקש דברים "נכון". לזה יש מחיר, אילה, והמחיר הוא הסיכון שהוא יבין שאת לא מאד רוצה אותו, ושהקשר הזה אינו בטוח. זה היה הפתיח לארועים שקרו אחר-כך.אחר-כך, חשבי על זה כך. בחור יוצא עם בחורה שבועיים. שבועיים! היא צריכה עזרה, אבל כשהוא רואה איך היא נוהגת, הוא מעדיף שלא לתת לה לנהוג במכונית שלו. בסך הכל שבועיים הכרות, הוא עוד לא יודע לאן זה הולך, והוא לא הולך לסכן על זה את דמי ביטוח המכונית שלו, ובלגנים בעקבות תאונה. אלא שאז היא מתפרצת עליו. הוא בסך הכל מכיר אותה שבועיים. הוא רק בתהליך של למידה שלה, וכשהוא לומד שבמצבי לחץ היא מתפרקת, הוא בטח אומר לעצמו: וואו, רגע... אני מכיר אותה רק שבועיים, וכבר היא עושה לי את זה, למה לי להכנס לצרות? ואחר-כך, כשהוא עושה חושבים ומחליט שזה לא מתאים לו, היא יוצאת בשלושים הודעותSMSמוקצנות לכל כיוון, ומה הוא צריך לחשוב אחרי זה? – שהבחורה לא מאוזנת.אני יודע שאמרתי דברים חריפים, אילה. אבל נדמה לי שהמקור לכל זה הוא הראייה השגויה שלך (האגוצנטרית, כאמור), שאם הוא מוצא חן בעינייך מאד, זה אוטומטית אומר שגם הוא נמצא בדיוק באותו המקום מבחינה רגשית. אלא שאת נמצאת כבר בתחושה של קשר ותיק, שמקביל למה שהוא היה מרגיש כעבור חצי שנה אולי של קשר טוב. הציפיות שלך לעתיד ורוד בשחקים, והוא במקצב הרבה יותר איטי ממך. זה שהוא גרוש ויש לו ילד, כשלעצמו, מאט יותר את הקצב שלו, וגם, אילה, לא כל גבר שתמצאי, גם אם יהיה רווק ויהיה נפלא, ירגיש את מה שאת מרגישה בכל רגע. לא היית קשובה למקצב שלו, והתנהגת לכן באופן מאד לא צפוי מבחינתו. לא היה לו צ'אנס להכיר אותך לאורך זמן, ולכן המשקל של הארוע הזה בעיניו היה רב מאד. לא היה לו מספיק כדי לאזן את זה לכיוון שונה.ואם ניקח מזה מסקנות לעתיד, אילה, אני לא יודע אם זה דגם חוזר אצלך או לא, אבל את צריכה לבחון את עצמך עד כמה את קשובה למקום הרגשי של הצד השני, ועד כמה מהר את נעה בין תקווה גדולה לאכזבה רבה. טלטלות גדולות מדי הן גם לא בריאות, וגם מרחיקות.

ד"ר חסון שלום
רבאין ספק שתשובתך הייתה חריפה כלפיי , יש משהו בין המילים אך אתה לא רואה התמונה כולה? כל הפיצוץ קרה יומים לפני הפרידה בשעה שהוא הבטיח לי את הרכב הרבה לפני כן, ואני דיברתי על המעבר לדירה הרבה והוא לא הציע לי שום עזרה כלשהיא ולאחר שסרב לתת לי את רכבו לא הציע עזרה חלופית (אני ביקשתי ממנו לנהוג קצת לפני כן כדי לרענן את נהיגתי בגלל שאני אדם אחראי ולא להיפך,יכלתי לא לנהוג לידו והוא "לא רואה לא כואב" אך אני לא כזו להיפך). לאחר שסרב.אתה אומר שזה שאני החזקתי אותו "קצר" גרם לפיצוץ יכול להיות שכן ויכול להיות שלא הסיבה שהתנהגתי כך כי הוא לחץ עליי מבחינת הקצב המהיר שהוא היה ואתה הבנת הפוך הוא זה שהיה בקצב מהיר ומלחיץ (""כמו בחורה"") וזה מה שגרם לי להיכנס לקונכיה שלי ולא לתת מעצמי הכל,אני לא חושבת שהתנהגתי בצורה אגוצנטרית אולי תגובתי הייתה מוגזמת לכן זה נראה כך, מותר לי להיעלב לאחר שמבטיחים לא משהו צריך גם לדעת אך לחזור מהבטחה כלשהיא בצורה יותר עדינה אולי לנסות לעזור לי בצורה אחרת? כדי שתבין את כל התמונה : הוא זה שהיה מתקשר הרבה ובשעות קבעות ועם לא הייתי עונה אז הוא ישר נעלב כאילו ונפגש איתי בימים קבועים ואם אני לא יכולה או עייפה (קצת התחשבות) או לא רוצה לתכנן אז אני עושה "פוזות" וכשהוא היה עם בנו ולא יכל להיפגש עימי אמר לי" תבואי במונית ותחזרי במונית" זה כבוד לבחורה ? מה אני איזו נערת ליוי או משהו כזה...נו באמת.שלא לדבר על הקמצנות שלו שהוא מעדיף שנישאר אצלו בבית ולא נצא....אז זה גם בסדר? ,אז עם הרכב זה גרם לי לחשוב שהוא לא רק קמצן אלא גם נצלן שמנצל את גופי בימים ובשעות שנוחים לו וכשאני צריכה עזרה אז "לכי חפשי" בשפת העם, אתה לא חושב שבזוגיות צריך גם לדעת לקבל את הדברים הטובים והרעים כאחד ולא כשקצת קשה לברוח מה שמראה שהוא לא היה רציני מהתחלה כמו כל הגברים.אני ויתרתי המון בקשר הזה, בכך שנפגשתי עימו גם שכשלא התאים לי (לא כל הזמן) גם כשהייתי שפוכה מתה ועייפה וחולה והכל , וכשאני סוף סוף כן רוצה להיפגש אז כבודו לא יכול אז ככה בונים קשר...?אין לי שום דפוס שהוא זה שאני רווקה בת 32 זה לא עושה אותי ישר עם תסביכים בעיות ועניינים או כל מיני מונחים פסיכולוגיים אחרים ככה קרה השנים עברו וזה הכל , האמן לי מי שלא רציני זה הגברים של היום שמחפשים רק לנצל ולזרוק אין שום תיאור אחר לעובדות.אני אדם בריא בנפשי והיו לי קשרים בעבר ארוכי טווח וגם קצרים אך ככה הרבה זמן לא נפגעתי.בכל אופן המצב כרגע שהוא אמר לי בהודעות ש"הוא באמת מצטער" ו-"שגם לו לא קל והוא חושב שאמרנו הכל " ובעיקר "תני לי להרגע כמה ימים" גם בטלפון הוא אמר לי זאת,בטלפון הוא היה פעם אומר זהו גמרנו אנחנו לא מתאימים ופעם תני לי להרגע כמה ימים ואני רוצה לעשות הכל לאט לאט בלי לחץ" לדעתי הוא לא יודע מה הוא רוצה והוא "מעניש" אותי על כל מה שקרה.מקווה שתביןתודה מראש

אילה יקרה,
המגרעת, כמובן, של יעוץ באינטרנט, היא שאני רואה רק את מה שכותבים לי. ואם בחרת לכתוב שאת, כלשונך את, החזקת אותו "על אש קטנה, לא בקטע האינטימי אלא בכך שלא התקשרתי מספיק ולא נעניתי במיידי להיפגש עימו כל פעם שביקש כי אני לא חושבת שאני צריכה לעמוד דום כל פעם שהוא אומר לי לבוא אפילו שאני רוצה אם יבקש בצורה אוהבת ואכפתית אז כן." אלו המילים שאת בחרת להציג בהן את היחסים שלכם, וכך ראיתי זאת. לעומת זאת, הגדרת את השבועיים שהיו כ"מקסימים". אבל אילה, כולו שבועיים. את לא יכולה להכיר אדם בשבועיים, והוא לא יכול להכיר אותך בשבועיים. ולכן הציפיות שלך ממנו היו מוגזמות.האגוצנטריות שעליה דיברתי היא לא אגואיסטיות. האגוצנטריות היא ההשקפה שאם את מרגישה משהו מסויים, סימן שגם הוא חושב כך. העובדה היא שהוא לא ראה זאת כך.זוגיות באמת צריכה להיות הדדיות. והנה, למדת בשבועיים הללו שהבחור לא מתאים לך. שהוא קמצן, שהוא מנצל את גופך בזמנים שנוחים לו, וכשאת צריכה עזרה אז הוא שולח אותך "לחפש", כפי שאת אומרת. אבל עברו רק שבועיים, ואת לוקחת את זה קשה כל כך, כנראה שהציפיות שלך הגיעו הרבה מעבר למה שהגיע להן להגיע בשבועיים. לא אמרתי שיש לך תסביכים, אני רק חושב שאת צריכה ללמוד להיות ריאלית יותר, להבין שלוקח זמן ללמוד אנשים, ולדעת להבין יותר טוב מה הצד השני מרגיש או חושב. העובדה היא שלא קראת נכון את הרצונות ואת המחשבה שלו, והעובדה היא שהגבת באופן מוקצן (מה שנובע מציפיות גבוהות שלא התממשו - הוא מאד מצא חן בעינייך, עד ששכחת שכדי לקרוא אותו נכון, את צריכה קודם ללמוד אותו). זה המקום לבדק בית שלך. בכלל לא שייך לעניין אם הוא בסדר או לא. מה ששייך לעניין הוא היכולת שלך לקרוא את המפה.

ד"ר חסון שלום
רבנכון קשה לייעץ באינטרנט, ונכון שלקחתי את כל העניין קשה כי אני מאוד רגישה ביחוד כאשר פוגעים בי כך אז אני תוקפנית מדי כזו אני מה לעשות והוא לא מכיר אותי מספיק וכנראה קצת נבהל הוא ילד גדול שיתמודד ואם הוא באמת מרגיש אלי משהו אז הוא יתעלה על זה, איפה הוא בתמונה הוא היה כל הזמן בסדר לדעתך?וחומ"ז לא ענית לי על החלק האחרון שקרה ביומים האחרונים:בכל אופן המצב כרגע שהוא אמר לי בהודעות ש"הוא באמת מצטער" ו-"שגם לו לא קל והוא חושב שאמרנו הכל " ובעיקר "תני לי להרגע כמה ימים" גם בטלפון הוא אמר לי זאת,בטלפון הוא היה פעם אומר זהו גמרנו אנחנו לא מתאימים ופעם תני לי להרגע כמה ימים ואני רוצה לעשות הכל לאט לאט בלי לחץ" לדעתי הוא לא יודע מה הוא רוצה והוא "מעניש" אותי על כל מה שקרה.מה עליי לעשות לנסות לשכוח אותו? לא להיות ב"סטנד ביי" כמו שהוא אומר, אני רק יודעת שתחושת הכאב בגרון והריקנות לא עוברת?תודה מראש

אילה יקרה,
תפקידי הוא לא להגיד לך מה לעשות. למסקנות שלך את צריכה להגיע לבד, וכל שאני יכול הוא להשתדל לעזור לך הוא לראות את עצמך ואת המציאות בעיניים אחרות, כשאני חושב שיש מקום לזה.אם כזו את, בהחלט יכול להיות שזה לא מתאים לו, ולכן התקפל. זו את שהוא לא הכיר קודם, וגם לא היתה לו שהות גדולה מדי כדי להכיר את הצדדים הטובים שבך לעומק ולבטוח בך, או להאמין שזה עניין רגעי. את התוקפנות הזו אני לא בטוח שיש מישהו שיאהב, כי אף אחד לא אוהב שתוקפים אותו, בין אם זה בצדק ובין אם לאו. אני לא מקבל ש"זו את ואין מה לעשות". יש בהחלט מה לעשות, ואת הדבר הזהאתצריכה לעשות, למענך, כי זה עלול לפגוע בך שוב ושוב.ולגבי היומיים האחרונים, אני לא יודע. יכול להיות שלא נעים לו להגיד לך "לא" ו"די" באופן ישיר, אז הוא מורח את זה ומתחמק. ובעצם, מתוך האמירות שציטטת ממנו, זה או "אנחנו לא מתאימים" או "תני לי להרגע כמה ימים" אבל אין כאן "כן, אחר-כך אני רוצה להיות איתך". וחוץ מזה, הוא קמצן, הוא לא מוכן ללכת לקראתך, אז למה את רוצה לזכור אותו בכלל? נדמה לי שגם את מבולבלת, ואולי בעיקר בגלל תחושת הכשלון והדחיה יותר מאשר בגלל שאת רוצה אותו. כואב לך שנכשלת.האם יכול להיות שיותר מכל את רוצה "לתקן" את התדמית שלך בעיני עצמך? כי הרי אם הוא יחזור בו וירצה אותך, האם את חושבת שתוכלי לבטוח בו? תחשבי על זה ותעשי את ההחלטה שלך.