פרידה מבן זוג: תמיכה וכוח

יש לי בעיה סבוכה:אני נשואה ללא ילדים מזה מספר שנים. כמו כן, אני מטופלת כשלושה חודשים הן בטיפול זוגי ופרטני. הבעיה היא שדי החלטתי עם עצמי שאיני מעוניינת להמשיך יותר עם בעלי. אני מרגישה כלפיו רגשות, אך איני אוהבת אותו באופן מלא. כמו כן, אני חשה כי צרכיי אינם מסופקים בתוך הקשר וגם איני סבורה כי הם אי פעם יסופקו, מאחר ואני ובעלי אנשים מאוד שונים זה מזו, ואני סבורה כי הוא פשוט אינו מסוגל להיות בקשר אינטימי וזוגי מעבר למידה מסוימת. אני חשה תקועה . אני רוצה להמשיך הלאה אבל לא מסוגלת לומר לו זאת. מפחדת מהרגע שזה ייגמר. בקיצור אני די משותקת. כמו כן לא ברור לי מה עוצר אותי. ברור לי שאלו פחדים אבל המצב בלתי נסבל.*בנוגע לסיבות שבגללן אני רוצה להיפרד לא פירטתי סיבות נוספות, כי נראה לי שהדבר החשוב ביותר הוא עצם הרצון להיות בקשר עימו ואני חשה כי הרצון נעלם. אשמח לעצתך.

עופר יקרה,
את כותבת שאת לא רק בטיפול זוגי, אלא גם פרטני. נדמה לי שזה בדיוק המקום שבו את צריכה למצוא את התמיכה והכוח לתהליך של פרידה מבן זוגך. לא ברור לי מדוע את נזקקת לשרותי. ממילא, כל מה שאני יכול לומר לך במסגרת המצומצמת של הפורום הוא שאם זה מה שאת רוצה לעשות, ואם אין לך ספק בזה, את צריכה לעשות את זה. דברי עם המטפל שלך, דברי עם חברות, ודברי עם בני משפחה שלך, אם את מרגישה שאת יכולה לקבל מהם תמיכה (אני בטוח שזה קשה יותר כאשר המשפחה לא תומכת בצעד הזה שלך), ואספי כוח וגיבוי.