פרידה זמנית: חוסר אמון ושיקום הקשר

שלום רב.
.אני בחור בן 25 גיי.לפני שנה ושמונה חודשים הכרתי בחור בן 22 ובזמנו הייתי בן 24 .היינו חברים טובים בקשר טלפוני תקופה ארוכה של כ - 8 חודשים ,לאחר מכן נפגשנו על תקן ידידים כדי לראות את אחד את השני פנים אל פנים מתוך צורך טבעי להכיר האחד את השני לעומק בתור חברים טובים לכל דבר וללא אינטרס המתבסס במישור המיני\רומנטי.בפגישה הראשונית אותו בחור ממש רצה בי והחמיא לי לאורך כל הערב על מראי החיצוני.הבנתי שקיימת משיכה אינטנסיבית בין שנינו ונוצרה כימיה ודינמיקה מהפנטת שלוותה בהחלטה להעמיק את היחסים ההדדיים ביננו והביאה ליצירת קשר רומנטי מדהים בעל עוצמות אהבה קסומות.הקשר גרר קשיים טכניים לא קלים הן בשל המרחק הגיאוגרפי ,והן בשל חוסר קבלת הנושא הרגיש בביתי מצד הורי.אצל אותו בחור קיבלה המשפחה את הנושא בפתיחות יוצאת דופן והייתי חלק בלתי נפרד מעולמו ובן משפחה לכל דבר.היינו מתראים בסופי שבוע, באמצע השבוע וישנים יחד בכל זמן פנוי שהיה לנו אותו היינו מנצלים להידוק הזוגיות והחיבור ביננו העמיק .לאורך כל הקשר הייתי מעלה פעמים את נושא הפרידה כאופציה על מנת לבדוק את רצונו של בן זוגי בהקרבה אלי ,ולשם אומדן אהבתו אלי...הוא הפתיע בכל פעם וטען שהוא אינו רואה אחר על פני ורוצה בי למרות כל הקשיים שליוו את הקשר .הוא היה בוכה לא פעם בעקבות השיחות הללו ונראה כי היה מותש נפשית אבל בעל רצון ברור וחד משמעי להיות איתי .לפני חודשיים הוא נפרד ממני בטענה שנגמרו לו הכוחות והוא מותש וסחוט...שאיננו מכיר את עצמו יותר,ומרגיש כמו מבטל את רצונותיו ,את הווייתו ומאבד את עצמו בקשר.הפרידה היתה קשה מנשוא,ובמשך תקופה של שבועיים לאחר הפרידה ניסינו לחזור ביוזמתי אך הוא טען שאיננו רואה אותנו ממשיכים יחד..שהרגש דעך..ואין בו כוחות להמשיך.עבר חודש של נתק והתקשרתי לשאול לשלומו,והוא אמר לי שקשה לו מאוד ובכה בטל'..אמר שהוא מתגעגע מאוד ..שאין בו שמחת חיים אמיתית.כרגע אנו ביחד כבר שבועיים,והוא אומר שזה משפיע עליו לטובה,שהוא שמח יותר,שטוב לו.אך הוא מבולבל ריגשית ואיננו יודע להגדיר את אהבתו אלי למרות הבילבול ולמרות שהוא יודע שקיימים בו רגשות כלפי וגעגועים..זה מקשה עלי מאוד..מפני שאני אומר לו בכל הכנות שאני אוהב אותו מאוד...וגם לו קשה מפני שהוא מבולבל ,הוא אינו יכול לומר לי שהוא אוהב אותי עדיין,אף ע פי שאמר זאת בתחילת החזרה שלנו ואחר כך שוב טען בבכי שהוא מבולבל..עכשיו לעומת פעמים ונסיונות חוזרים הוא מגלה רצון להיות איתי ומקווה שרגשותיו אלי יתבהרו עם הזמן...ובכל זאת איננו יודעים אם הזמן יגלה דברים שנסתרים מאיתנו כרגע..שאלתי היא...(ואני מקווה שלא התשתי אותך ממכתבי הארוך והמייגע)מה לעשות..?.אנחנו כנים בצורה מוחלטת האחד עם השני,ומדברים על הכל..אני מנסה להכווין אותו לנקודות מפתח שיעזרו לו להבין את רגשותיו ורצונותיו..אך זה לא עוזר..האם זה נכון להשאר יחד בזמן שהוא לא בטוח באהבה שלו אלי?האם הזמן יכול לבאר דברים ?יש לציין שהוא נמשך אלי מאוד,ומבחינה מינית ותקשורתית אנחנו מסתדרים מצויין,אך נושא הרגשות מעיב על הקשר מפעם לפעם..אף אחד מאיתנו לא חושב להיות עם אחרים ולא מעוניין בזה ,זה הקשר הראשון של שנינו,ואהבה ראשונה של שנינו.ושוב ,מבלי להכנס לסטטיסטיקות,האם קשר כזה יכול להצליח או שהוא מועד לכישלון נחרץ?תודה מראש,א.25

א-25 היקר,
נראה שנסיון הפרוד שלכם יצר מה שהוא בדרך כלל יוצר, וזהו דרגה מסויימת של חוסר אמון. קשר דורש אמון כדי להיות בטוחים בו. מאחר שהעלית פעמים מספר את אפשרות הפרידה ביניכם, הרי כמעט שלא היתה לו ברירה אלא לסגור את עצמו, כדי שלא ייפגע אם אכן תלך. התוצאה היא עצירת יכולת ההתמסרות, וחוסר בטחון בצד השני. כרגע, הוא לא יכול להיות בטוח בך, בשל ההסטוריה שלכם, וגם לך קשה להיות בטוח בו, כי הוא סגר עצמו, ופוחד להרגיש ולהתמסר.מתוך מה שכתבת, עושה רושם שהרצון ההדדי קיים. אתם צריכים זמן כדי לשקם את האמון ההדדי, ללא עליות וירידות, ובלי חקירות יתר בנבכי הרגש, כדי להיות מסוגלים לבנות את האמון ההדדי מחדש, ולהתמסר.

תודה רבה על פנייתך המהירה ד"ר,אני מודה לך.אך ישנם כמה דברים שלא ציינתי במכתבי הקודם.הוא טען בפרידה שהוא מרגיש שאני מבטל אותו ואת רצונותיו,שהוא כבה בקשר..שאיננו מכיר את עצמו או יודע מי הוא כלל...נדמה שהקשר שלו איתי בלע אותו והוא איבד את עצמו לגמרי.מה גם שהוא בעל רכב ואני לא,זה דרש ממנו לבוא אלי מפעם לפעם והמרחק לא קטן ביננו,אך מאידך רוב הזמן אני זה שהתנייד בתחבורה ציבורית ובהתאמה איתו הגענו לעמק השווה והסתדרנו.שנית,הוא אדם שתמיד תיכנן ואירגן בין אם טיולים,או נסיעות למקומות בילוי וכדומה בעיקר בגלל שהוא זה שהרכב בבעלותו ואמר לי שהוא מרגיש שכל הקשר יושב על כתפיו,שהוא מרגיש ששום דבר לא ישתנה ושאנחנו יותר מידי שונים,בין אם בשאיפות החיים ובדברים הקטנים.כמובן שאני יודע שהוא מוציא את הדברים מכלל פרופורציה.הרי אנו מסתדרים מצויין והוא נפגע ואת זאת לא ציינתי,בפעמים בהם היתה ביננו מתיחות או רבנו,ואני הייתי מסתגר ונאטם ועד שהוא לא היה בוכה לא היינו מגשרים על העניין..וזה סחט אותו..ומעבר לזאת כמובן שעניין הפרידות "היזומות" שבא ממני התיש אותו בכל פעם שהעליתי את הנושא.על כל אלו עבדתי ביחד עם פסיכולוגית וסיטואציות כאלו לא יעיבו שוב בקשר שלנו.כמו שציינתי ,הוא אהב אותי מאוד ובעבר לא היו לו ספיקות לגבי רגשותיו כלפי,או לעתידנו המשותף.לאחר מכן באה הפרידה ,וחזרה של שנינו מיוזמתי תחילה ולאחר מכן הרצון בא גם ממנו.אך הוא מבולבל מאוד ואיננו יודע מה הוא מרגיש,או אם זו אהבה או הרגל לאדם שנהג לאהוב .הוא איננו יודע מהי האמת ומה לא...הוא טוען שטוב לו ושהוא מאושר יותר מפני שהוא יודע שהוא איתי ,הוא אומר שהוא לא רוצה לוותר עלי..מה גם שנושא הקנאה עלה בינינו עקב נשיקה שלי עם בחור אחר שהתרחשה בזמן הפרידה שלי ממנו והוא טוען שהוא מקנא מאוד ושאיננו יכול לראות אותי או לדמיין אפילו אותי עם אדם אחר...אני באמת אובד עצות,ואני לא יודע מה עשוי להבהיר לו מה הוא באמת מרגיש אלי...האם פרידה נוספת שלי ממנו תבהיר לו עד כמה אני חשוב לו ?הרי היינו כבר בסיטואציה הזו,אך הוא היה שלם עם הפרידה מפני שטען שלא היה לו טוב בקשר ואבד בו הרצון להמשיך,והרגש אלי דעך לטענתו...עכשיו הוא מגלה כמה טוב יכול להיות ביחד,אך נושא ספיציפי שמטריד ועולה כל הזמן זה עניין הרגשות שביננו,וזה מקשה מאוד על המשך מערכת היחסים ביננו...ואני לא יודע עד מתי יהיו בי כוחות לתת לו זמן להבין מה הוא רוצה ,מעצמו,מאיתנו ואולטימטום רק יכול להלחיץ אותו לומר דברים שאיננו מתכוון אליהם ושנאמרו ברגעי לחץ ומשבר ריגעי.גם לו קשה עם המצב,מפני שהוא אינו רוצה לפגוע ולא רוצה להפגע..אני משתדל לזרום איתו ,הוא מעוניין לרקום את הקשר "לאט ובטוח" אבל אנחנו כבר למעלה משבועיים יחד ואני יודע מה רצוני ואת מי אני אוהב באמת..והוא בשלו - מבולבל.אשמח לשמוע ממך בשנית ותודה מראש,א.25

א יקר,
לפי התאור שלך, חוסר הבטחון שלך בקשר שלכם בעבר הוא שגרם לו לחוסר אמון בך, ולהשפלה שלו בעיניו עד כדי אבדן כבודו בעינו ובעיניך (מנקודת הראות שלו). עם זה קשה לו, ובשל כך הוא אינו בטוח בך. התהליך עכשיו הוא תהליך שבו הוא בודק אותך, וכנראה באופן שאינו מודע לגמרי, שאתה אכן רוצה אותו. הוא רוצה להיות משוכנע, וכל עוד הוא אינו משוכנע בכך שאתה רוצה אותו, הוא לא יהיה מוכן להתמסר. כך ששניכם כרגע בסיפור ביצה ותרנגולת, והשאלה היא מי יתבשל קודם.אם אתה רוצה להיות איתו, בשום אופן אל תיפרד ממנו, כי בכך תשיג את ההפך, והוא יבטח בך עוד פחות. הוא מחפש יציבות, ופרידה תאשש אצלו את החשד שאתה אינך יציב, כפי שהוא אכן חושד שאתה. אם אתה מעוניין בו, היה סבלן. הסבלנות משתלמת. ועוד יותר – היה יציב בתחושותיך ובתגובותיך כלפיו. שבועיים אינם די כדי להחלים מאי אמון. חפור בזה פחות, והיה איתו יותר.

דר" יקר,
שוב תודה על תשובתך.העניין הוא,שהוא אינו יציב ,הוא זה שמבולבל,ואני זה צריך לשאת את עול הרגשות על כתפיו.אני מרגיש שאני נשאר עם בנאדם שלא מרגיש אלי עוצמות אהבה כשם שאני אליו,והוא יודע זאת.הוא יודע עד כמה אני אוהב אותו...הוא טוען שהוא רוצה לזרום,ולא לנבור בעניין כל הזמן..הוא טוען שהוא לא יכול להגדיר את רגשותיו אלי למרות שהם קיימים,וזה משגע אותי..אז כמו שאתה מבין,אני והוא לא נמצאים באותה הסירה..הוא אומר שהוא לא רוצה לוותר עלי,שהוא מקנא כשאני נמצא עם אחרים,וכדומה..אני לא יודע אם זה מדד לאהבה מבחינתו..או עד כמה היא חזקה.בנוסף,הוא טען שככל שאני נובר בזה יותר כך הוא מרגיש אשם בכך שהוא מחזיק אותי ומבזבז את זמני ...תודה,א.25.

א. 25 יקר,
בתנאים הנוכחיים, איני יכול להוסיף לך מעבר למה שהוספתי. להתלבטות הקודמת שלך היה מחיר, ויכול להיות שהרגישות שלו מקצינה את המחיר הזה, וזה בא לידי ביטוי היום. החפירה ההדדית ברגשות אינה מוסיפה, כי היא מכבידה על המעמסה הרגשית, במקום לפנות אתכם לקלילות הנדרשת מחיזור, בילויים והנאה הדדית.